כ"ה תמוז, 8 ביולי - תשמור על העולם ילד
ראיתם איך נראה מחנה או פארק רגע אחרי 'על האש' של יום העצמאות? כמה פעמים יצא לנו לראות זבל ויכלכוך בכל מקום. כי מה בעצם אכפת לנו? הטבע הרי הוא לא החצר הפרטית שלנו נכון?
חשבתם איך כדור הארץ היה נראה אילו התייחסנו אליו כמו שאנחנו מתייחסים לסלון הפרטי שלנו? אבל האם אנחנו מודעים לכך שאנחנו בו ידינו משמידים את הכוכב שאנו חיים עליו?
בסרטון הבא נגלה כמה עובדות על הרס כדור הארץ שיבעטו לכם בבטן.
האם אנחנו מודעים לעבודה שהאנשים היקרים והאהובים לנו אמורים להמשיך ולחיות על כדור הארץ הרבה אחרי שכבר לא נהיה כאן? ואם לא, מאיזה מקום לדעתכם מגיעה האדישות הזו?
כ"ו תמוז, 9 ביולי - הכדור אצלכם, למה אתם מחכים?
זוכרים את המבט שלכם כשנתקלתם לראשונה בציון שלילי במבחן שחשוב לכם במיוחד? ההרגשה היא כמו של בלון שנועצים בו סיכה:
כל האוויר מתנדף החוצה ופתאום אתם שואלים את עצמכם בשביל מה בכלל להמשיך ולהשקיע אם אנחנו בעצם לא מסוגלים? הסרטון הבא יראה לנו מדוע בעצם הכול, הרבה דברים שאנחנו חושבים שלא בשליטתנו, נמצאים עמוק בתוך הראש והלב שלנו ורק מחכים שנתחיל להאמין בעצמנו.
קחו לעצמכם מטלה אחת בחופש הגדול שנראית לכם כל כך רחוקה ולא מושגת ותחשבו איך תוכלו בכל זאת בעזרת תכנון נבון להשיג אותה ולהוכיח לעצמכם שאין דבר כזה אין דבר כזה.
כ"ז תמוז, 10 ביולי - בסופו של דבר, הרבה מאוד בחיים זה נקודת מבט
מכירים את זה שאתם נכשלים בטסט שוב ושוב ושוב (טוב, אז לא כולם אלופים כמוכם שעוברים בטסט הראשון) עד שאתם כבר בטוחים שבעצם המנהרה הזו שאתם עכשיו הולכים בה אטומה לגמרי לאור ולתקווה. שאין מצב שתוכלו לעבור את הדלת הזו, עד שמגיע מישהו או הערה קטנה וכאילו פותחת לכם את העיניים ומסבירה לכם שבעצם הסתכלתם על כל המצב מהכיוון הלא נכון שלו. קחו לעצמכם 2 דקות בכדי לצפות בסרטון הבא, ונסו להיזכר באתגר שעמד לפניכם והצלחתם להתגבר עליו רק בגלל שהצלחתם להחליף את נקודת המבט שלכם? האם לדעתכם אתם מסתכלים על הדלתות המסתובבות של החיים בראייה הנכונה ולא מפספסים אותם?
כ"ח תמוז, 11 ביולי - אדם מתכנן תכניות
שבועיים לפני המשחק וכל אתרי החדשות ומדורי הספורט לא מפסיקים לחפור לנו על הכוכב המצרי של קבוצת ליברפול (ראה הערה קודמת) מוחמד סאלח. איזה שחקן ענק ומוכשר ואיך שהוא מסוגל במו רגליו להפוך את תוצאת המשחק וכנראה שהוא הולך לזכות בתואר שחקן השנה ואז הגיע הדקה ה30.
האם ועד איפה הבן אדם צריך להשתדל בכדי לתכנן את החיים שלו?
האם בכל זאת יש דברים שלא תלויים בנו?
למרות כל הקאוצ'ינג והתחושה כאילו האדם באמת שולט על גורלו, יש גבול בסופו של דבר ליכולת שלנו לסדר את הדברים בעולם.
https://www.youtube.com/watch?v=d5nDMJwt680
כ"ט תמוז, 12 ביולי - ללכת עם החלומות שלנו
אם תשאלו ילדים מה החלומות שלהם תגלו נתון מעניין: ככל שהגיל יותר צעיר, כך הם יותר מאמינים בהגשמתם. ילדים קטנים חולמים להיות מסי או רונלדו או אסטרונאוטים. הם כופרים בתקרות זכוכית. ואז ככל שהגיל עולה, פתאום האמונה בחלומות יורדת: הציניות והפחד נכנסים למשוואה.
אנחנו כבר לא כל כך מאמינים ביכולת שלנו? אבל הם באמת יש לכך סיבה או שמדובר בהרגל מגונה שרכשנו מהסביבה. תסתכלו על הסרטון הבא ותתחילו לחשב מסלול מחדש.
האם אתם עוד זוכרים את חלומות הילדות שלכם? האם אתם עדיין מאמינים בהם? האם גיבשתם תוכנית מעשית בכדי להגשים אותם?
https://www.youtube.com/watch?v=skEw-317DDE
א' אב, 13 ביולי - ומה אתם הייתם עושים?
הם נמצאים בכל מקום: הומלסים. אנשים עניים. מקבצי נדבות. לפעמים הם לא באים לנו טוב בעין: מזכירים לנו שיש אנשים שמבחינתם קורת גג, ארוחה חמה, שמיכה ומשפחה הם לא דברים מובנים מאליהם. ואז הם יכולים להידחף ולפשוט יד. להגיד בקול נבוך: "אולי יש לכם כמה שקלים?". והאמת? שלפעמים זה מעצבן אותנו. אבל למה? על איזהו נקודה הם לוחצים לנו?
מעניין איך היינו מגיבים אילו היינו משתתפים בניסוי שמופיע בסרטון הבא.
האם יכול להיות שיותר נדיר למצוא כיום אנשים כמו האיש הטוב בסרטון? יכול להיות שבגלל זה המעשה שלו כל כך ריגש אותנו?
ב' אב, 14 ביולי - האם הומלסים נדיבים יותר?
ניסוי חברתי מעניין שבא לבדוק מי יותר נדיב: הומלס או אדם נורמטיבי שיש לו. והתוצאות? בדיוק ההפך ממה שחשבתם.
מאיזה מקום לדעתכם מגיעה ההבדל הגדול כל כך ביון התגובה של האדם העשיר לבין התגובה של ההומלס? האם אתם מסכימים עם המשפט שרק מי שחווה את הסבל יוכל להיות יותר רגיש לסבל של האחר? ומה עם הרגישות לאחר שלנו?
https://www.youtube.com/watch?v=1fC6RP6tZ1Q