פרטים אישיים: לורן אבוחצירא, בת 15, כתה ט', עולה חדשה.
שנת עליה: 2017
העבר: קזבלנקה שבמרוקו
ההווה: נתניה שבישראל
בית ספר: אולפנית חמ"ד בר אילן
עלינו לארץ: לאחר ביקור בארץ וחגיגת בר-מצווה משפחתית, הבנו שהמקום שלנו כאן בארץ הקודש.
ממה נפרדה בשמחה? מהפחד להסתובב ברחוב, תחושת חוסר המוגנות והדאגה האין-סופית של אמא.
צילום: באדיבות לורן אבוחצירא
למה מתגעגעת? לחברות בקזבלנקה. הפרידה היתה קשה. רק כשעליתי למטוס הבנתי שהשארתי מאחור את החברות ולא אראה אותן בקרוב. אני נזכרת בהן בכל יום.
הקליטה בארץ: חצי השנה הראשונה היתה התמודדות יומיומית עם שפה חדשה, מראות חדשים, תרבות חדשה, הכל חדש! רק עולים חדשים מתמודדים על מציאות שכולה חדשה בכל יום.
לימוד השפה העברית- בביה"ס יש לנו אולפן בו אני לומדת עברית, ואני מקבלת סיוע לימודי בהרבה מקצועות. אני משקיעה הרבה בלימודים.
החברות: כל התלמידות, תלמידות שנולדו בישראל, תלמידות שנולדו בצרפת, באיטליה והחונכות שלי שהן כמו אחיות בוגרות עבורי, שקיבלתי בביה"ס.
מה עזר לך בקליטה? לא ויתרתי על כלום, הכרתי את ההרגלים של הישראלים (גם אם הם מוזרים קצת) והתרגלתי לדברים חדשים.
מה תמליצי לעולים חדשים? להתחבר עם תלמידים שנולדו בארץ, לדבר איתם בעברית, לקרוא ספרים וללמוד מילים חדשות בכל יום.
משפט סיכום- בהצלחה לכל העולים החדשים! אין כמו ישראל!!!
מילת סיכום: שמחה!