חדשות כיפה

"הציבור הדתי לא בשל למורה חילוני": שיחה עם ראשי המכללות לחינוך

הם אמונים על הכשרת דור העתיד של מורי ישראל. בשיחה עם 'כיפה' היה לראשי המוסדות הרבה מה לומר על איכות המורים, מדיניות השר בנט, ההבדל בינם לבין האוניברסיטאות והאפשרות לשלב מורים חילוניים בבתי ספר דתיים

ראשי המכללות לחינוך

ראשי המכללות לחינוךצילום: כיפה

המחסור במורים, הפסקת לימודים לסטודנטים שאינם מתאימים להוראה, חילופים תכופים של שרי החינוך, כניסת מורים חילונים למוסדות דתיים ולהיפך וכמובן מהלך איחוד המכללות. נפגשנו השבוע עם ארבעה ראשי מכללות מובילות לחינוך שניסו להסביר מדוע כדאי שהכשרת המורים של ישראל תעשנה דווקא במוסדות שלהם ולא באוניברסיטאות.

אחת מהסוגיות הבוערות בקרב לא מעט הורים בישראל, היא רמת המורים במערכת החינוך. אך אם תשאלו ראשי המכללות לחינוך, הם יגנו על העוסקים בהוראה מאחר ומבחינתם הם סיפקו לבוגריהם ארסנל כלים גדול כדי שיוכלו להתמודד עם המציאות המורכבת בשטח.

 

נניח ונתקלתם בסטודנט או סטודנטית שאינם מתאימים להיות מורה, האם תפסיקו את לימודיו באמצע הלימודים?

"בהחלט", ענו כולם והדגישו כי מי שאינו מתאים למקצוע לימודיו יופסקו.

"זה מתחיל בסיפי קבלה שעד לא מזמן התבססו על ממוצע בגרויות", אמרה נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, פרופ' זמירה מברך, אשר ציינה כי "כעת משרד החינוך מציע ניסוי שבנוי על דינמיקה קבוצתית, מדדים אישיותיים וכדומה. בנוסף מגוייסים מדריכים פדגוגים שמטרתם לסנן את התלמידים ולאתר את אלה שמתאימים, על פי נתוניהם האישיים, לשמש כמורים ומחנכים".

פרופ

נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין פרופ' זמירה מברךצילום: כיפה

פרופ' מברך, התייחסה למתח הקיים שבין הגדלת מספר הלומדים במוסד לבין הרצון להכשיר בוגרים ברמה גבוהה, "יש כל הזמן רצון להגדיל את כמות הסטודנטים אבל זה לא בא על חשבון הרמה המקצועית. מי שלא מתאים פשוט לא יהיה". לדבריה, "השנה הראשונה היא שנת ניסיון בכל מקרה והפסקת הלימודים יכולה להיות גם מבחינת ציונים אך גם מבחינה אישיותית והתאמה למקצוע.

"לפעמים אנחנו גם ממליצים לסטודנטים שבחרו התמחות מסוימת לעבור למסלול אחר. אנחנו מקיימים ישיבות הערכה ובשנה הראשונה הייתי המומה מהמידע הכל כך מדוקדק שהיה על הסטודנטים. זה נתון שמאפשר לנו להעריך האם התלמיד מתאים למקצוע או שלצערנו צריך להיפרד כידידים".

אצלנו הסטודנטים זה לא מספר"

בשלב זה החלו לבצבץ ההבדלים שניסו ראשי המכללות לחדד בין המוסדות שלהם לאוניברסיטאות. "זה אחד ההבדלים הגדולים בין מכללה לאוניברסיטה", טענה ראשת בית הספר לחינוך ולהוראה במכללת אפרתה-אמונה, ד"ר סיגלית רוזמרין, "זה דבר ייחודי למכללות שמידת ההתאמה של הסטודנטיות להוראה נבדקת גם במהלך הלימודים".

לדבריה, "אנחנו לא מעיפים 50%, אבל בהחלט יש סינון שמתבטא בעיקר בקבלה ללימודים וגם במהלכם. אני מרגישה חוסר הגינות להשאיר סטודנטית שאין לה סיכוי גדול להפוך למורה טובה. זה לא הוגן כלפי המערכת ולא כלפיה כי היא תתקשה למצוא עבודה".

מעבר לפן המקצועי, הקפידו ראשי המוסדות להכשרת מורים לציין את היחס האישי והעזרה הבלתי פורמלית שניתנת לתלמידים, כפי שהסביר ראש מכללת אמונה, עמוס ספראי, "מרבית הסטודנטיות שלנו מגיעות מהציבור הדתי לאומי וחלקן נישאות במהלך הלימודים. זה מצריך מאיתנו המון רגישות ונכונות לעזור להן להשאיר את הראש מעל המים ולא לוותר. בסופו של דבר אחרי כל המאמצים אנחנו מקבלים מורות נהדרות".

ד"ר רוזמרין

ראשת בית הספר לחינוך ולהוראה במכללת אפרתה-אמונה, ד"ר סיגלית רוזמרין,צילום: כיפה

דברים ברוח דומה אמרה גם פרופ' מברך: "באחת מישיבת ההערכה ציינה מדריכה פדגוגית שסטודנטיות מסוימת לא באה לשיעורים. לאחר שביררנו את הסיבה לכך, התברר שהיא במצוקה כלכלית מאוד גדולה. ואנחנו בצוות ניסינו לחשוב כיצד נוכל לעזור לה כדי שהיא תוכל להמשיך ללמוד. אצלנו הסטודנטים זה לא מספר. אנחנו מתייחסים לכל אחד בפינצטה".

נושא שמעסיק רבות את ראשי המכללות לחינוך הוא מהלך האיחודים שמשרד החינוך כפה על חלקם. כאן עלתה סוגיית ייחוד המכללות לעומת המוסדות האוניברסיטאיים ביתר שאת. "החשש הגדול שלי זה שהות"ת (הועדה לתכנון ולתקצוב. מ"ו) יכניס אותנו לתוך מיקסר ויבקש לראות תוצאות מידיות כמו קיצוצים התייעלות וכדומה", הסביר ראש המכללה האקדמית לאומנות וחינוך אפרתה-אמונה, מר עמוס ספרא.

לדבריו, "כשעוסקים בחינוך אני מצפה לראות את כל המערכת, מראשי המוסדות ועד אחרוני העובדים, שיקרינו חינוך. באוניברסיטאות יכולים להתפאר בנושאים רבים כמו מחקר אבל כשמגיעים לנושא הכשרת מורים די מצביעים שם ברגליים. אנחנו משקיעים בעבודה מעשית ובקשר עם מדריכים פדגוגים ובתקשורת הבינ-אישית. לצערי אני מכיר כבר מכללות שהתחילו להתנהג 'ות"תית'. גם במכללות הגדולות יש את ההסתכלות בסטודנט או הסטודנטית דרך העיניים ולא דרך גיליון הציונים. החשש הגדול שלי הוא שהמיקסר הגדול הזה ייקח אותנו לשם".

יש בוגרי אוניברסיטה שיודעים את החומר מצוין אבל לא יודעים ללמד ומצד שני יש בוגרי מככלות שיודעים להעביר את החומר אך הם לא כל כך יודעים את החומר"

מילים נוקבות יותר אמר ראש המכללה האקדמית לחינוך תלפיות, מר בני בהגון, שטען כי המהלך רק יפגע באיכות המורים, "אם המהלך הזה היה מגיע מסיבות פדגוגיות טהורות ומרצון להביא להכשרת מורים טובה יותר היה לנו מה לדון על כך. האוצר רוצה לצמצם עד כמה שאפשר את ההוצאות אבל אין לי ספק שזה יהיה על חשבון טיב איכות הכשרת המורים בישראל". לדעתו, האיחודים לא באמת יוצרים התייעלות כי בפועל מאחדים בין מוסדות שבחלקם לומדים רק סטודנטים ובחלקם רק סטודנטיות. בכל מקרה אלה לומדים כאן ואלה לומדות שם. חוץ מקיצוץ במשרת נשיא אין כאן התייעלות אמיתית".

גם הוא שם דגש על ההבדל בין המוסדות השונים, "באוניברסיטאות מתמקדים יותר בדיסציפלינה של התואר ופחות שמים דגש על עבודה מעשית. אני הייתי אחראי שנים על נושא עבודה מעשית באוניברסיטה וראיתי מה זו עבודה מעשית שם לעומת מכללה, אין מה להשוות בכלל. צריך מחקרים ובאוניברסיטה יש חוקרים נהדרים אבל חוקר טוב לא בטוח שיהיה מורה טוב. חייבים להמשיך להשקיע בעבודה מעשית".

פרופ' מברך, שגם לה רקע עשיר בתפקידים שונים באוניברסיטאות, ביטאה קול שונה בדיון ואמרה כי לפחות חלק מהדברים לא משקפים את דעתה, "אני לא מסכימה שבאוניברסיטאות לא משקיעים בחינוך. מודל ההכשרה אכן שונה. באוניברסיטה בא סטודנט לחינוך ומוציא תואר בתחום ההתמחות שלו ואז מוציא תעודת הוראה. במכללות זה הפוך והוצאת תעודת ההוראה קודמת לשלב התואר או לפחות בשלביו הראשונים.

"יש בוגרי אוניברסיטה שיודעים את החומר מצוין אבל לא יודעים ללמד ומצד שני יש בוגרי מככלות שיודעים להעביר את החומר אך הם לא כל כך יודעים את החומר. יש יתרון באיחוד בין מוסדות קטנים שיוכלו לאפשר לסטודנטים הרבה יותר קורסי בחירה".

בהגון

ראש המכללה האקדמית לחינוך תלפיות, מר בני בהגוןצילום: כיפה

לדבריה הצטרפה ד"ר רוזמרין שציינה כי היא "מתנגדת לחלוקה הזאת. אני לימדתי גם באוניברסיטה וגם במכללות. ההכשרה המעשית באוניברסיטאות אכן השתנתה אך עדיין בנושא הזה המכללות עולות על ההכשרה המעשית באוניברסיטאות כי זה המהות של הכשרת המורים במכללות. לצד זה ההתמחות המקצועית של המורים במכללות היא גבוהה וברמה אוניברסיטאית".

האם יש מחסור במורים? האם הדור הצעיר, שכבר כונה דור המסכים והאינטרנט, בכלל מתעניין בלימודי חינוך ורוצה להיות מורה?

בהגון: "יש בהחלט מקצועות, כמו מדעים ולשון, שחסרים בהם מורים לצד מקצועות שהשורות מלאות".

מברך: "תלוי את מי וכיצד שואלים. השאלה היא האם יש מחסור במורים מקצועיים ובמורים בכלל, או שחסרים מורים איכותיים".

ספראי: "אם אין לך את זה בנשמה אז את לא במקום הנכון. צריך אהבה למקצוע ובלי זה זה פשוט לא ילך. אותי מאוד מדאיגה העובדה שאנחנו עומדים לאבד את החינוך ליצירתיות. למשל בתחום שלי, שהוא אומנות, מורים שידפיסו דף עם ציור ויתנו לתלמידים לצבוע יש בשפע אבל מורים איכותיים לאומנות בהחלט חסרים".

זמירה: "עניין התשוקה והיצירתיות הוא נכון  וחשוב ולא רק באומנות. יש חשיבות ביצירתיות וחשיבה ביקרותית גם בנושאים אחרים כמו למשל מתמטיקה".

ד"ר רוזמרין: "דור המסכים הוא בהחלט אתגר. פעם היו אוסרים להכניס מכשירים חכמים לבתי הספר אבל זה לא עובד. לכן צריך לנצל את זה לטובתנו וללמד את הדור הצעיר בעזרת אותם מכשירים. אנחנו היום נותנים המון כלים לסטודנטיות כיצד להפוך את האויב ליתרון. יש הרבה מאוד שימוש באייפדים ובאפליקציות במיוחד בחינוך המיוחד".

מברך: "אבל זה לא במקום ברק בעיניים ובמקום היחס החם בין המורים לתלמידים".

ספראי

ראש המכללה האקדמית לאומנות וחינוך אפרתה-אמונה, מר עמוס ספראצילום: כיפה

עד כמה חילופי השרים במשרד החינוך לאורך השנים הפריעו לתפקוד המקצועי שלכם?

ספראי: "עברתי כבר כמה וכמה שרים. ראיתי שרים למשל שנושא האומנות היה בראש סולם העדיפויות שלהם ובהתאם לזה אנחנו יכולנו לפתח את התחום אצלנו. כיום, מדיניות המשרד הרשמית היא להעצים את לימודי המתמטיקה האנגלית וכדומה ומידת ההשקעה באומנות ירדה בחצי. אני כואב את זה כמי שעומד בראש בית הספר היחידי לאומנויות עבור בנות דתיות, שלא לדבר על זה שלבנים דתיים כלל אין מוסדות מתאימים ללימודי אומנות".

ד"ר רוזמרין: "יש משבי רוח שכל שר מביא אתו ולפעמים הם לטובתך ולפעמים לרעתך. כל שר מגיע עם השקפת העולם שלו ועיקר ההשפעה היא תקציבית. מבחינה מקצועית השרים לא באמת מתערבים ובעלי יכולת השפעה".

פרופ' מברך ניסתה להכניס את השאלה לפרופורציות, בתור מי ששימשה כמדענית ראשית במשרד החינוך בשנים 1998עד 2001, במהלכן עבדה עם חמישה שרי חינוך שונים. לדבריה, "רמת בית הספר תהיה מושפעת בעיקר על ידי מנהל בית הספר. כך גם שרי החינוך שמשפיעים על מערכת החינוך. לשר יש השקפת עולם ולפי זה נקבע התקציב, זו דמוקרטיה וזה בסדר. מאשימים את בנט שיש הדתה , זו השפעה של שר וזה בסדר אנחנו מדינה דמוקרטית. באופן יחסי יש יציבות בתפקיד הזה בשנים האחרונות.

האם לדעתכם ישנה חשיבות שמורים דתיים ילמדו במוסדות שאינם דתיים ולהפך?

בהגון: "השאלה תלויה בנושא האתיקה בחינוך. האם מורה דתי יכול להביע עמדות אישיות שלו במוסד שאינו דתי ולהיפך? אני בספק שהדבר הזה אכן אפשרי. יש מקצועות שאין בעיה אבל במקצועות אחרים זה כבר יותר מורכב ומסובך. אחד ועוד אחד זה שתיים בכל מקום אבל לימודי התנ"ך הם שונים".

ד"ר רוזמרין: "אני חושבת שיש לכך חשיבות גדולה מאוד. אני לימדתי בעבר בבית ספר חילוני ולמדתי מזה המון והופתעתי לטובה. במרבית המקצועות אני לא צופה בעיות מיוחדות. תנ"ך זו שאלה שצריך לבחון טוב. אבל יש בהחלט מקצועות שזה אפשרי".

פרופ' מברך: "אני לא רואה בזה בעיה. נהפוכו. הגטאות להסתגרויות של כל סקטור בחלק שלו יש אפקט מאוד שלילי ואנשים לא מכירים אחד את השני. הפחדים הם הדדיים. הציבור החילוני מפחד מהדתה והציבור הדתי מפחד מתופעת הדתל"שים".

ספראי: "כל השיח מתייחס למורים דתיים בבתי ספר חילוניים. הקושי היותר מורכב לדעתי, זה כשמורה חילוני בא עם סולם הערכים שלו למוסד דתי. לפני עשרות שנים הייתי שותף להקמתו של ארגון 'גשר'. לאחר אחד הסמינריונים יצאה קבוצת תלמידים חילונית משיחה עם חנן פורת וביקשה לחזור עם כיפות הביתה. אחד ממנהלי בתי הספר פנה אלינו ואמר שזו תאונת עבודה, כי זה נעשה בפתאומיות והם לא היו מוכנים לזה. הם רצו הידברות ולא חזרה עם כיפות הביתה. בנוגע לשילוב המורים, אני לא חושב שהציבור הדתי בשל לזה. גם אם קיים התהליך, הוא רק בתחילת דרכו".

12.07.2018

1. הכותרת ממש לא נכונה. (משה71)

יש מורים חילוניים בבתי הספר דתיים - כולל בישיבות תיכוניות. אולי לא מחנכים, אבל מורים מקצועיים בהחלט יש.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 נתניהו ובנט צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

מקרובי בנט: הולכים לבחירות. נתניהו: אין סיבה ללכת לבחירות

קרא עוד