סגור

המרכז האקדמי לב ישתתף בחקר כדור הארץ – דרך החלל

פרופ' נח דנא-פיקארד, יחד עם חוקרים וסטודנטים מהמרכז, יחקרו את השינויים בצמחייה הטבעית בכדור הארץ באמצעות שימוש בלווין התצפית הישראלי-צרפתי ונוס. "תעודת כבוד ליכולות של המוח הישראלי", אמר

חדשות כיפה
ב בניסן התשעח
,
18 במרץ, 2018 9:28
פרופ

פרופ' Jean-Jacques Favier עם פרופ' נח דנא-פיקארדצילום: ללא קרדיט

לווין התצפית הישראלי-צרפתי ונוס ישמש לחקר כדור הארץ דרך החלל, במסגרת שיתוף הפעולה ישראל-צרפת בענייני חלל. באמצעות הלווין, יחקור פרופ' נח דנא-פיקארד מהמרכז האקדמי לב את השינויים בצמחייה הטבעית בכדור הארץ ואת מחזור המים במדינת ישראל, תוך שישתמש בלווין התצפית ונוס.

הלווין מאפשר לחזור ולתצפת את אותו מקום בתדירות גבוהה, כך שניתן להשוות שינויים באותו תא שטח. פרופ' דנא-פיקארד זכה בתקציב מחקר ממשרד המדע ואת המחקר שיארך כשנתיים יבצע החוקר במעבדת החלל במרכז האקדמי לב, יחד עם חוקרים וסטודנטים הלומדים במרכז, תוך שהם יעבדו בשיתוף פעולה עם מדענים מהתעשייה האווירית. החוקרים גם יעמיקו את שיתוף הפעולה עם הצוותים השונים של הלווין ונוס.

"מדינת ישראל נחשבת לאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וזו תעודת כבוד ליכולות של המוח הישראלי והמחקר הישראלי", אמר פרופ' דנא-פיקארד. "אני נרגש לקחת חלק במחקרים ולתרום את תרומתנו למחקר. היכולות הטכנולוגיות המתקדמות והיציאה מחוץ לגבולות כדור הארץ מזכירות לנו שוב ושוב את גדלות הבורא ואת השכל האנושי שניתן לנו כדי לפתח ולחקור את העולם".

במהלך כנס החלל ע"ש אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, אשר נספה באסון המעבורת קולומביה. שהתקיים באוניברסיטת תל אביב לפני כשבועיים, סיפרה האלמנה רונה כיצד הארגון שהקימה לזכרו של בעלה מכוון את הנוער הישראלי לחינוך לחקר החלל ואף הוצגו פרויקטים של תלמידים עוסקים בחלל. קבוצה אחת של תלמידי תיכון אף הציגו את המחקר אשר זכו לשגר ניסוי שביצעו במהלך לימודיהם בכימיה לתחנה החלל הבינלאומית.

במה שנדמה כמו תשובה מדעית יפה למלחמה הקרה, השתתפו בכנס חוקרים ומרצים ממדינות שונות ובהן ארצות הברית ורוסיה, הודו, איטליה, כמו גם נציגים מארגוני החלל הגדולים בעולם ISA, NASA, ESA, CNES  ועוד. בין המשתתפים היה גם פרופ' Jean-Jacques Favier, פיזיקאי ואסטרונאוט צרפתי אשר השתתף בעצמו באחת הטיסות של המעבורת קולומביה.

נציגי המדינות השונות הציגו את הכיוונים שלהם לעתיד בחקר החלל, כאשר כל מדינה מעוניינת להראות את ההתקדמות ביכולות חקר החלל לעומת מה שהאמריקאים והרוסים עשו לפני עשרות שנים. בין הפיתוחים המדוברים בעולם נמצאים גם פיתוחים מיקרו-לוויניים ואף ננו-לוויניים, ומתברר כי מדינות העולם אף חוזרות לחקור את הירח וייתכן כי אף תתקיים בעתיד הנראה לעין נחיתה נוספת על הירח, לראשונה מאז 1972. בנוסף, מתבצעת חקירה מתקדמת בכוכב המאדים ובסביבתו כדי לבחון את האפשרות להטיס לשם בני אדם.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גדעון סער. לא קיבל תיק מנתניהו צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90

ביתו של גדעון סער על שרי הליכוד: "בובות על חוטים"

קרא עוד