בעוד מספר שבועות ישובו תלמידי ישראל לספסל הלימודים בבתי הספר, אולם בכ-15% ממוסדות הלימוד יפתחו את השנה עם סגנים או ממלאי מקום וללא מנהלים קבועים. בשיחה עם חדשות כיפה מסביר נשיא מכללת חמדת הדרום בנתיבות, ד"ר חיים שקד, את הסיבות לפערים.
"המחסור במנהלי בית ספר קיים לא רק בישראל אלא בכל העולם המערבי" הוא אומר ומציין כי "שתי הסיבות העיקריות לכך הן הדרישות הגבוהות מהמנהלים והתגמול הבעייתי שלהם. זה הפך יותר ויותר להיות מקצוע מסובך".
גם ממנהלים בחברות שונות, כמו בנקים וחברות מסחריות, יש דרישות ואפילו דרישות גבוהות, אבל בתחומים האלה אנחנו לא שומעים על מחסור במנהלים מחסור. מה ההבדל?
"בניגוד למנכ"ל בנק, מנהלי בית ספר הפכו לשק חבטות", מסביר ד"ר שקד שבעבר שימש כמנהל בית ספק במשך 17 שנה. לדבריו, בניגוד למנהל בחברה מסחרית שנחשב אוטוריטה בתחומו, כשה מגיע לחינוך סמכות אנשי המקצוע נפגעת מאוד.
"כולם חושבים שהם מבינים בחינוך ומביעים דעה בנושאי חינוך שונים. הרי כולנו היינו בבית ספר ולרובנו יש ילדים בבתי ספר, לכן כולם מרשים לעצמם להשיא עצות ולהציע פתרונות לשלל הבעיות שקיימות במערכת החינוך. זה כמובן זולג גם להורים שלא רואים בעיה להתערב גם בנושאים שאותו אמור להוביל המנהל. בכלל, למנהל בית ספר היום יש הרבה מאוד שותפים ושלפעמים מנסים לנהל אותו".
בחמ"ד המצב קצת יותר טוב. ד"ר חיים שקדצילום: דוברות מכללת חמדת הדרום
ואיפה החלק של מערכת החינוך במחסור במנהלים?
הדרישות מצד המערכת רק עולות, שעל פניו זה בסדר מכיוון שאנחנו רוצים שהמנהלים של הילדים שלנו יתגברו אתגרים מורכבים ויהיו איכותיים, אך בניגוד לתחומים אחרים, כמו בבנקאות ותחומים נוספים, סף הדרישות ממנהלי בית ספר לא תמיד תואם את הכלים שהם מקבלים כדי לממש אותם. בנוסף לכך, לפעמים הדרישות עצמן גבוהות ולא מותאמות למציאות. כך, לא מעט מנהלים לא מצליחים לרצות את כל הגורמים שנושאים אליהם עיניים".
ויש הבדלים בין המגזר הדתי לאומי למגזר הכללי בנושא הזה?
"יש הבדלים מסויימים. אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה שההיבט הערכי חזק יותר בחמ"ד. יש שיח ער יותר בנושא שליחות, שמגביר את הנכונות למלא תפקידי ניהול. כמובן שיש בשיח הזה גם צד שני שלעתים מאפיל על הצורך בהישגיות. בכל אופן, גם בחינוך הממלכתי דתי קיים מחסור בעמדת ניהול בתי ספר".
נכון לערב פתיחת שנת הלימודים תש"פ, לפי בדיקה מיוחדת שנערכה על ידי מעריב, מבין כ-1600 בתי ספר ברחבי הארץ, בקרוב ל-250 אין מנהל. אחת הדרישות שמערכת החינוך הציבה בפני המעוניינים לשמש בתפקיד, זה מעבר של קורס ניהול בית ספר.
בעיה קשה לקראת פתיחת שנת הלימודים. הרב פרץצילום: פלאש 90. יהודה חיים
כיצד תורמות המכללות לחינוך בכלל והקורס הזה בפרט לסגירת הפערים הקיימים?
"יש דברים מערכתיים שמשרד החינוך אמון עליהם כמו תנאים טובים יותר, שיפור מעמד אנשי ההוראה וכדומה. אנחנו בתכניות ההכשרה מנסים להביא את המועמדים לניהול לרמת כשירות גבוהה. מלמדים אותם כיצד לגבש חזון, להוביל את הצוות להתפתחות מקצועית, לפתח קשרים עם הקהילה ולקבל החלטות. המטרה שלנו היא להוציא את המועמדים לניהול עם ארגז כלים עשיר ומגוון, שיאפשר להם להתמודד עם קשת רחבה של אתגרים.
לדבריו, "הדבר העיקרי שאנו עושים כדי להכשיר מנהלים אפקטיביים הוא שימת דגש על ניהול פדגוגי. למנהל יש יכולת להשפיע באופן ניכר על שיפור הוראה ולמידה. אנחנו רוצים שבראש סדר העדיפויות ישימו המנהלים את שיפור איכות ההוראה והלמידה של כלל התלמידים, וזה בעינינו המפתח לאפקטיביות בית ספרית".
לסיום, מבקש ד"ר שקד להדגיש שלמרות הואקום שנוצר בתחום ניהול בתי הספר, החומר האנושי עדיין איכותי. "חשוב לומר שלמרות המחסור, יש בבתי הספר מנהלים טובים מאוד ומשימת הניהול היא מאתגרת אך לא בלתי אפשרית. אנחנו בתכנית ההכשרה פועלים להגברת המוטיבציה של המנהלים העתידיים ולהעלאת תחושת המסוגלות שלהם אל מול הציפיות והצרכים הרבים".