מאז ומתמיד מייחס עם ישראל חשיבות עליונה לעבודת החינוך. התורה מעידה על אברהם אבינו "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט".
במשך הדורות הורים אינם חוסכים מאמץ, תפילה וממון, ולעתים גם דמעות כדי שילדיהם ילכו בדרך הישר. זה לא סוד שמלאכת החינוך היא מלאכה קשה הדורשת חכמה עמוקה ומשאבי נפש רבים. אמנם נראה כי בדורנו המלאכה הפכה לקשה במיוחד. העולם מבחוץ קורץ ומפתה ומעמיד את בני בנוער בפני ניסיונות קשים ביותר. הטכנולוגיה המתקדמת והמתפתחת מעמידה בפני הנערים אתגרים ופיתויים רבים.
כחברה בוגרת עלינו לערוך בתוכנו בירור בלתי פוסק, ולחדש מידה רבה של יצירתיות כדי לעמוד במשימה אותה הועיד לנו ריבונו של עולם. ואם הגענו בדורנו לפתחה של שליחות זו - סימן שיכול נוכל לה.
פרק נפלא ביסודות החינוך למד הרב נריה זצ"ל מיחסו של יעקב אבינו לבנו יוסף. התורה אומרת על יוסף: "והוא נער". רש"י מפרש שיוסף היה עושה מעשה נערות - מתקן בשערו וממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה. כיצד מגיב יעקב אבינו להתנהגותו של יוסף? התורה מעידה "וישראל אהב את יוסף מכל בניו, כי בן זקונים הוא לו, ועשה לו כתונת פסים".
תגובתו של יעקב מפתיעה ביותר, מדוע הוא מוסיף שמן למדורה? מדוע הוא מחזק את הצדדים החיצוניים של יוסף? על זה השיב הרב נריה שלמרות התנהגותו ועיסוקו בחיצוניות, יעקב אבינו ידע להתבונן בפנימיותו ובמעלותיו הצפונות של יוסף. בכך שהכין לו כתונת פסים, שידר יעקב ליוסף: אם זו דרכך בני, לך בה וה' יצליחך.
כמובן שליעקב היה קשה, כי יוסף בחר בדרך שונה, שהוא לא הכיר אצל האחים האחרים. אבל יעקב הולך עם דרכו המיוחדת של יוסף. בעומק הבנתו החינוכית יעקב מבין שיש ליוסף דרך מיוחדת בעבודת ה', שליחות ייחודית בעולם, דרך שבה היופי והשלמות הפנימיים מתבטאים בצורה חיצונית שלמה ונאה (כמו אצל אמו רחל, שהייתה יפת תואר ויפת מראה). יעקב מקבל באהבה את דרכו של יוסף ותומך בה, ובכך מחזק את בנו, במיוחד לאור הביקורות של אחיו כלפיו.
בהמשך יעקב גם קוצר את פירות אהבתו ליוסף שהפך עם השנים לכלכלן עולמי, "שר האוצר" של העולם כולו. וכאשר יוסף נמצא בניסיון קשה במצרים מול אשת פוטיפר המשדלת אותו ומפתה אותו, חז"ל מספרים שהדבר שנתן ליוסף כוח לעמוד בניסיון היא דמות דיוקנו של אביו שנראתה לו באותה שעה.
הרב נריה זצ"ל מתאר בלשונו הציורית שכעבור שנים שאל יעקב את יוסף: בני, תגיד לי את האמת, איך החזקת מעמד בניסיון של אשת פוטיפר? ענה לו יוסף: אבא, תדע לך שלרגע אחד לא הרגשתי שאני לבד, כל הזמן הרגשתי שאתה איתי ובזכות זה החזקתי מעמד.
מה מלמד אותנו הרב נריה זצ"ל? בשביל לעמוד בניסיון, הנער צריך להרגיש שהוא אינו בודד, הוא צריך לדעת שמישהו רוצה בו ואוהב אותו.
וזה הכלל - אהבה היא א'-ב' של חינוך. היא עומדת בפני עצמה ואינה מותנית כלל במעשיהם של בני הנוער. תפקידנו כהורים ומחנכים להרעיף על בני הנוער חום ואהבה, ובכך לשדר להם - אתם מסוגלים, אתם תצליחו. בתת ההכרה יאמרו לעצמם בני הנוער, אם ההורים שלנו והמחנכים שלנו מאמינים בנו סימן שאנחנו באמת מסוגלים, וכך יגייסו משאבי נפש, יצליחו בדרכם ויעלו מעלה-מעלה למרות הזרמים החזקים שימשכו בכל כוחם מטה. יהי רצון שנזכה.
הרב ראובן נתנאל הוא ראש ישיבת שומריה לצעירים