אנו ההורים מבקשים את הטוב ביותר עבור ילדינו בכל תחום בחייהם, ובבואנו לשאלה מורכבת זו של בחירת מקום לימודים לחטיבה או לתיכון אנו נדרשים להעמיד למבחן את סדרי החשיבה והעדיפויות שמעצבים את אורחות חיינו האישיים וחיי ילדינו.
כולנו מבקשים להעניק לעצמנו, לזולתנו וכמובן לצאצאינו את המרב, את הטוב ביותר. ממילא דווקא אז עולות במלוא עוצמתן שאלות ונקודות מחשבה ותורפה, שלעיתים רבות אנו מדחיקים אותן או מתעלמים מהן, בכוונה או שלא במודע. בחירת מקום לימודים לילדנו היא צומת חשוב בחיים שבו אנו נדרשים לחזור לבחון ולבחור את סדרי העדיפויות שלנו. זו הזדמנות לבדוק אם אנו מגשימים אותם הלכה למעשה או שקיים פער בין הרצוי למצוי. האם אנו מנסים לחיות לפי הטוב והמתאים לנו, או שאנו מושפעים מלחצים חברתיים, משפחתיים וקהילתיים?
בתי חינוך דינמיים
בעולם המודרני שבו אנו חיים, בתי החינוך דינמיים ומשנים את אופיים, תכנם, פרופיל המורים, פרופיל התלמידים ועוד בקצב מהיר ודינמי. בעבר, משפחה שקיבלה החלטה ושלחה את הילד הגדול למוסד מסוים, ידעה שזהו ככל הנראה המקום שמתאים לכל בני הבית שנולדו לאחר פורץ הדרך. בדרך כלל, גם המוסד קיבל את הילדים הבאים במשפחה מתוך ידיעה שהמשפחה "מתאימה". היום העולם בתנועה מהירה, משתנה ומתהווה מחדש מידי כמה שנים. מוסד חינוכי יכול לפתוח ולסגור מגמות ו-"להמציא את עצמו מחדש", דבר שלא היה בעבר. יש בכך רווח גדול לתלמידים ולהורים ואף למוסדות יש יותר אפשרויות להתרענן, להתחדש ולהתפתח.
טבע האדם הוא לנסות לפשט סוגיות, ולכן אנו נוטים להכליל אנשים, חברות, מוסדות, ועדות ומקצועות. לעיתים קרובות אנו לא נשענים על עובדות. יש סטיגמות רבות המקיפות אותנו בכל חיינו, ובמקרים רבים אנו מתעלמים מהעובדות ומעדיפים להמשיך לחיות על פי הסטיגמה. ההכרעה האישית על "טוב או רע" היא מאוד שיפוטית-ביקורתית, ופעמים רבות לא מבוססת על עובדות אלא על תחושות ושמועות ממקורות לא מדויקים ולא בדוקים.
המשימה של ההורים היום בבחירת מוסד חינוכי דורשת למידה, היכרות מעמיקה והבנה של עוצמות המוסד וחולשותיו. בהמשך אציע מספר שאלות מפתח שיוכלו לעזור לנו להכיר טוב יותר את המעשה החינוכי המתרחש בבית החינוך ואת התאמתו לילדינו.
דמוקרטיה
בעולם שבו תלמיד גדל היום, המונח "דמוקרטיה" אינו מושג ששייך לפוליטיקה ולבחירות הנערכות אחת למספר שנים. זהו מושג קיומי שאתו נפגש התלמיד בכל יום, והוא נדרש לפענח בעצמו היכן עובר הגבול הדק שבין החלטה שנתונה בידו לבין בחירה שבה מקור סמכות שמעליו מכריע במקומו. נתון זה הופך את הבחירות למורכבות ואף בסוגיה זו צריכה להתגבש החלטה משפחתית: האם זו תהיה החלטה דמוקרטית עם הילד, או החלטה שלנו, ההורים.
העובדה שקיימת יכולת לשינוי וצמיחה או דעיכה אינה שייכת רק למוסדות. היא רלוונטית מאוד גם לילדינו, שעל פי רוב צעירים ולא בשלים. כדי לגבש החלטה על מוסד הלימודים, אנו מוכרחים להשקיע כדי להגיע להיכרות עמוקה עם העולם הפנימי והחיצוני של היקר לנו מכל - בננו או בתנו. הילדים שלנו נחשפים היום למסרים גלויים וסמויים שעוטפים את חייהם, משפיעים עליהם ומעצבים את אישיותם. ההשפעה היא כל כך עמוקה ומצטברת, שללא העמקה לא נדע מיהו הילד שלנו, מה מעניין אותו, מהם הערכים אליהם הוא מתחבר וממה צריך להגן עליו. הבנת העולם של הילד שלנו - תכונותיו, צרכיו, כישרונותיו וסקרנותו - היא צעד מרכזי בדרך לבחירת המוסד שילווה, יטפח ויצמיח אותו בדרכו להיות אדם בוגר שלם.
מה שואלים כשבוחנים מוסד לימודים?
פעמים רבות, הורים מתעניינים במוסד לימודי שהתאים לדוד או לאח הגדול, או יתאים לאח הקטן, אבל המועמד הנוכחי שונה באופיו ובצרכיו, והכנסתו למוסד לא מתאים עלולה לדכא בו את הרצון ללמוד ולהתחבר לעולם המסרים שאליו הבית שואף ומחנך. שיחות עומק עם הילד תוך ניסיון להבין את נקודות החוזק והחולשה שלו הן הצעד הראשון בדרך אל בחירה נכונה במוסד מתאים לו. תלמיד שנכנס למוסד שלא מתאים לו צפוי לעבור שלבים שונים של חוסר שביעות רצון שיובילו אותו לאחד משניים: נכונות לשינוי וצמיחה, או חלילה תסכול וחוסר השלמה עם הבחירה שילוו אותו לשנים רבות.
אנו ההורים אוספים מידע ובוחנים את המוסדות השונים כדי להכריע. פעמים רבות, המידע שבידינו הוא סלקטיבי ומכוון על ידי אחרים. פעמים רבות קיים פער בין המידע לבין הפרשנות שאנו בוחרים לתת לו. באפשרותנו לברר לעומק שאלות שמטרידות אותנו. לשם כך, אנחנו צריכים לענות לעצמנו על השאלה מהם הצרכים שלהם זקוק הילד האישי שלנו: יותר שעות תורניות או פחות, יום לימודים מקוצר או ארוך, וכן הלאה.
כשבוחנים מוסד לימודים יש לשאול: מהי עמדת המקום לגבי היחס שבין לימודי הקודש ללימודי התיכון? האם יהיו לימודים על פי בחירה, או רק מסגרות מחויבות? כיצד מאופיין בוגר המוסד? האם התקנון המוסדי ברור ומוחלט, או שקיים תקנון כללי שמאפשר ביטוי עצמי? האם המוסד מערב תלמידים ומשתף אותם, או שקיימים כללים ידועים וברורים? האם למוסד נורמות וסדרים שהם מסורת ידועה והתלמיד מתבקש להתאים את עצמו אליהם, או שהמסורות והסדרים נבחנים מעת לעת בבחינה מחודשת? האם יש במוסד לחץ לימודי, דחיפה למצוינות ומסגרת נוקשה, או התאמה ומקום ביטוי ליחיד שמאפשרים מצוינות אישית גם בתחומים שאינם לימודיים? האם המוסד מרבה בהשקעה בסביבה ובאקלים (כיתה, חצר ומסדרונות)? האם יש השקעה ביחסים חברתיים בין השכבות, או שהדגש הוא על הייחודיות של כל שכבה? מהו המקום של תחום החינוך החברתי (האם הוא בא גם על חשבון התחום הלימודי), ועד כמה התחום הלימודי תופס מקום מרכזי בעשיה החינוכית של המוסד? האם הקו החינוכי הוא אחיד וחותר לעיצוב בוגר מסוג אחד, או שיש מסרים שונים וקולות מגוונים, ואפשר שנראה בוגרים מסוגים שונים? מהן דרכי ההוראה המקובלות במוסד, וכיצד דואגים לאתגר את המצטיינים ולקדם את המתקשים?
שאלות מעין אלו (ורבות נוספות שלא הזכרנו) לא הופכות מוסד לטוב או רע, מענה עליהן עוזר לנו להתאים לילדנו מסגרת שבה יקבל עידוד להתפתח בתחומים שמתאימים לו. מענה על שאלות אלה עוזר לספר ולהבין את המסגרת שבה ישהה ילדינו ארבע או שש שנים משמעותיות מאוד בחייו, שנים שיעצבו את זהותו הדתית, הלימודית, החברתית והערכית. שנים שבהן הוא ייחשף לדמויות שהוא ירגיש קרוב אליהן, וירצה לחיות כמותן.
מענה על שאלות אלו מחייב היכרות עם אוכלוסיות התלמידים ואוכלוסיית הצוות החינוכי. הם מכירים את המקום בשגרה ובעשיה החינוכית השוטפת והמידע שבידם הינו רחב ומהימן, למרות שלפעמים התמונה המתקבלת אינה חד משמעית משום שהיא נשענת על חוויה לא חיובית או חוסר ראיה של התמונה הכללית. הצבת שאלות למעגלים שונים של באי בית החינוך יוצרת הבנה של אופי של המוסד. שאילת השאלות הפתוחות מאפשרת לאפיין את בית החינוך, וממילא מאפשרת לשקול את מידת ההתאמה של המקום לילד שלנו, שהרי ככל הנראה לא נמצא מקום שמתאים בכל הפרמטרים.
מהלך ארוך זה הוא רווח גדול לתלמיד ולהוריו. המהלך יביא לביסוס תפיסות עולם משפחתיות, ובוודאי גם יסייע לילד ויצמצם את קשיי המעבר שהם נחלת כל תלמיד שנכנס בשערי מוסד חדש וזר הכולל לוחות זמנים שונים וחברת תלמידים ומורים שהוא אינו מכיר.
הכלים לקבלת ההחלטה
לסיכום אני מבקש להציע לנו ההורים לקבל את החלטה החשובה על מוסד הלימודים המתאים ביותר עבור ילדינו באמצעות הכלים הבאים:
א. גיבוש מדיניות משפחתית: האם ההחלטה משותפת עם הילד, או שהיא החלטה של ההורים בלבד.
ב. למידה והיכרות עומק של הצרכים והכישרונות של הילד המיוחד שלנו.
ג. העמקה ובירור העולם הפנימי והערכי של הילד שלנו.
ד. לימוד העובדות. לא להסתמך על תחושות, שמועות או מסורות שבעל פה.
ה. היכרות עם המסגרות החינוכיות השונות האפשריות.
ו. אפיון של המסגרות, נקודות חוזק ועוצמות.
ז. יצירת סדרי עדיפות וחשיבות של הצרכים של הילד שלנו.
ח. הכרעה ובחירת המקום שיש בו מענה למרב הצרכים של הילד שלנו.
ט. ליווי ותמיכה בשלבי המעבר והקליטה במוסד החדש.
הכותב הוא ראש ישיבת אמי"ת אשדוד