במשך שנים רציתי ללכת לים ביום שישי. אבל מה, הים הנפרד ביום שישי הוא נחלתם של הגברים. הטענה שעמדה בבסיס העניין, שובניסיטית ומרעננת כמובן, היא שביום שישי נשים טורחות לקראת השבת ולכן כה הגיוני שדוקא הגברים ילכו לטבול במים המלוחים ביום שישי החופשי. והנה כעת, כמה נוח, כאשר עומדת על הפרק הצעה להוסיף יום חופשה לשבוע העברי, ולחדש את העבודה בימי שישי. משמעות הדבר שהנשים שלא יכלו עד כה ללכת לים, פתאום יהיו פנויות ללכת לעבודה, שהרי ברור - הבית יהיה נקי כבר ביום בחמישי, והחמין יסתדר בעצמו.
הקלף המנצח וההזוי ביותר בנושא ההכנות הלחוצות לשבת הוא הטענה שיהודי הגולה מסתדרים מצויין עם עבודה ביום שישי ואם יהודי הגולה מסתדרים אז ודאי שאנו החלוצים יכולים. ובכן, אם יהודי הגולה הם דוגמא ומופת הבה וננסה גם להתמודד עם שני ימים טובים שמחוברים לשבת, או אולי נלבש קסקט שיסתיר את הכיפה, ואולי בעצם פשוט נעביר את ילדנו לבתי ספר מעורבים עם גויים ואת לימודי היהדות ישלימו אחר הצהריים. נו, באמת. ממתי יהדות הגולה היא מודל. כנראה,כשרוצים שנהיה ככל הגויים.
אגב, בדיוק חזרתי מספרד לאחרונה,שבת נכנסת בתשע וחצי בערב ויוצאת באחד עשרה. כאן בחורף שבת נכנסת בארבע ורבע, בקושי מספיקים לנשום את ניחוח האקנומיקה על הבוקר וכבר נשפכה כוס הקידוש על המפה. להזיז שעה בשעון קיץ לא הצלחתם אז עכשיו אתם רוצים להזיז יום?
באופן אישי,במשך שנתיים יצא לי לעבוד בימי שישי ולחזור הביתה בשתיים בצהריים, גם בעלי עשה משמרת שישי וחזר בשלוש וחצי ובסוף כמובן נאלצנו לבטל בדקה התשעים את הנסיעה לשבת להורים. אני לא מאחלת את זה לאף אחד.
עם זאת, אני חייבת גילוי נאות, לרוב אני לא מבלה את יום שישי במטבח. עשר בבוקר כבר הכל מוכן ואפשר ללכת ולעסוק בעניינים אחרים, בעיקרם קניות. וזוהי הטענה האחרונה והכלכלית שתדבר ודאי לגברים: חופש =הוצאות. אם יהיה מדובר ביום שלם הוא יכלול קניות=הוצאות, בילויים=הוצאות, דו"ח חניה=הוצאות, פסיכולוג אחרי 48 שעות ברצף עם הילדים=הוצאות. תחסכו לנו ולמשק. ואנא שימרו על השבוע העברי. את הצ'ק נכתוב לכם לפי הלוח הגיאורגאי.