ימי בין המצרים הם עשרים ושניים ימים של הזדמנות לגלות ולנקות עוד חדרים חשוכים נסתרים ונחרבים בתוכנו. עשרים ושניים ימים של הכנה, של יצירת מרחבים חדשים. הפעם המפגש מגיע דווקא בחושך. דווקא מתוך ההיעדר, מתוך החוסר התהומי ומתוך הגעגוע הבלתי אפשרי.
שלושת השבועות מכילים בתוכם שמונה-עשרה ימי חול וארבעה ימי קודש: שלוש שבתות וראש חודש.
ה'בני יששכר', רבי צבי אלימלך שפירא, כותב בספרו שהחיבור של ח"י ימי החול וד' ימי הקודש יוצר את המילה "יחד". תכלית הימים הללו איננה להעמיק ולהעצים את הפירוד בעולם, אלא לאחד ולהעצים את היחד. היחד שבחדרי לבך, היחד שבין הקודש לחול, היחד של משפחתך, היחד והמיזוג של כל רצונותייך ושל יכולתך להגשימם במציאות. יחד בשלמות, יחד שמקרב את קץ הגאולה, יחד שמעורר את האהבה, יחד שמציף את לבך בתקווה טובה, בגעגוע של צמיחה.
יחד אמתי - יש בו קודש ויש בו חול, יש בו דומה ויש בו שונה. יחד אמתי טומן בחובו מא' ועד ת', כ"ב צירופים וחיבורים של אותיות התורה, עשרים ושניים ימים של הזדמנות לפתוח בתוכך את כל אותיות התורה והצירופים הנסתרים בך ומתוכם לגלות את היחד.
ומימי בין המצרים לימים של מרחב. ממפגש עמוק וכואב עם החורבן ועם חוסר הבחירה, לימים של חיבור, של חבורה, של העצמת כוח הבחירה. מימים שבהם כוח השנאה החריב את העולם לימים שבהם כוח האהבה מרחיב את העולם.
ההבדל המהותי בין ט' באב לט"ו באב הוא האות ו'. כשיש ו' החיבור - יש עם ישראל. יש יצירה, יש הולדה, יש חיבור של קדושה. כשו' החיבור נעלמת, חלילה, יש פירוד וחורבן, ניתוק ושבירה.
מהי אותה ו' החיבור שמתגלה בט"ו באב? בזוהר הקדוש כתוב שו' החיבור היא אורייתא, היא התורה. היא הכוח המחבר בין הקדוש ברוך הוא לישראל. לשיטת רבי עקיבא, הפסוק שהוא אבן היסוד לכל התורה הוא "ואהבת לרעך כמוך". "ואהבת" - כוח האהבה הוא כוח החיבור, הוא סוד החיים. אהבה בגימטריה: 13. מחיבור פעמיים אהבה, 13+13, מתקבל שמו המפורש של ה'. תכלית האהבה היא ידיעת ה', אך האהבה נוצרת ומתעלה דרך האדם - באהבת עצמך, באהבת בן זוגך וילדייך, באהבת החיים, באהבת ישראל, באהבת התורה, באהבת ה'. ט"ו באב, יום האהבה, הוא היום בו האהבה מתגלה בעולם. אהבה ללא מחיצות.
הקדוש ברוך הוא ישקיף משמים ויראה שאנו יחד, כל שבטי ישראל בקדושה ובשמחה, בנתינת מקום, בעין טובה ובלב שמח, ומיד השכינה תשוב למעונה ונזכה לייחוד המיוחל של שמים וארץ בבניין עדי עד. כשם שלהורים קשה לראות את ילדיהם רבים ומפולגים, קשה כפליים לקדוש ברוך הוא לראות את הפיצולים ואת הקרבות, את החרמות ואת השנאה, ולא נותר לו אלא להסתלק מהמקום.
בט"ו באב, כדברי הגמרא במסכת תענית, טמונים פוטנציאל של עוצמת האהבה וייחוד שלם המתחדש בתוך כל שבטי ישראל. ביום זה יש לנו אפשרות לעשות נחת רוח ליוצרנו דרך הרחבת מעגלי אהבה בעולם הזה, ולא חלילה דרך החרבתם.
ט"ו באב מגיע ארבעים יום קודם יום בריאת העולם, כ"ה באלול. נתכונן יחד ארבעים יום לעולם טוב יותר, לעולם שכוח האהבה והאחווה מניע את גלגלי העשייה בו, מניע את ההגה על הכביש ונותן נחת גם בעמידה בתור בסופרמרקט. נרגיש כל אחת את אהבת ה' הייחודית לה, ויחד נזכה לחוש אהבת ישראל, אהבת הבריות ואהבת עולם.
ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה.
אנו מצפות לישועתך.
"שמים וארץ" - בית מדרש לנשים.
המאמר המלא פורסם לראשונה ב'הלל' - ירחון נשים לראשי חודשים, גליון מס' 36, חודש אב.