הצורך בהתחדשות
התחדשות הינה צורך פנימי עמוק בנפש האדם. התחדשות יוצרת תנועה בנפש, היא מאפשרת רענון פנימי, שינוי, צמיחה, ועוד יותר מכך- היא נותנת תקווה שיכול להיות אחרת.
הצורך בהתחדשות מתבטא גם בצורה ובמבנה שבו יצר בורא עולם את עולמנו. מציאות החיים שלנו מלאה בהתחדשויות. יש זריחה חדשה בכל יום, ישנם ראשי חודשים, עונות של פריחה ושלכת, יש חגים, ימי הולדת, ימי נישואין, הריון ולידה. החיים מלאי התחדשויות, גם גוף האדם עובר התחדשות בכל רגע ורגע. תאים מתים, מתחלפים ומתחדשים. הרגע שהיה כרגע, כבר לא יחזור. עכשיו- אנחנו ברגע חדש.
ובכל זאת, כיצד ייתכן, שרבים מאיתנו לא חשים את אותה ההתחדשות שיש בכל רגע ורגע? כיצד ייתכן שאיננו מתחברים להתחדשות שבמציאות?
עיקר ההתחדשות היא בלב
אדם יכול לקנות לעצמו בגדים חדשים, רכב חדש, בית חדש, בן זוג חדש, ובכל זאת, לאחר זמן לא רב, הוא כבר יזקק למשהו חדש. תחושת ההתחדשות תחלוף מהרה. איך ייתכן?
כולנו זקוקים להתחדשות, אך ההתחדשות המהותית היא התחדשות הנפש. כל התחדשות חיצונית שניצור, אם היא לא מחוברת גם להתחדשות נפשית, היא לא תחזיק מעט. תוך חודש, חודשיים ולעיתים אף יומיים, נרגיש צורך לקנות משהו נוסף. ליצור התחדשות אחרת.
זה נכון שפעמים רבות אנו זקוקים להתחדשות החיצונית בכדי לעורר את זו הפנימית.
זה יכול להיות אפילו בדברים קטנים כמו כוס קפה באמצע היום, כמו מקלחת מרעננת, אך וודאי שכאשר התחדשות נשארת רק ברובד החיצוני ולא מצליחה לגעת גם בלב, העיקר נהיה חסר.
מהות ההתחדשות
אך מה היא בעצם ההתחדשות שאנו מדברים עליה? מהי בכלל התחדשות הנפש, התחדשות הלב?
ההתחדשות ברמה העמוקה שלה- היא אמונה.
אמונה פנימית שיכול להיות אחרת. שהמציאות של היום יכולה להיות שונה מזו של אתמול.
ההתחדשות הפנימית, מטרתה היא ליצור חיות. לעורר את החשק לחיים. ולכן אנו כל כך זקוקים לה. היא נותנת לנו כוח להתקדם הלאה, לעשות, לפעול ולא לוותר. החיבור לכוח ההתחדשות מעוררת בנו את התקווה, התפילה, והאמונה בטוב שעוד יבוא.
ההתחדשות מאפשרת שינוי וצמיחה. גם אם נפלנו אלף פעמים, גם אם לא הצלחנו מיליון פעמים, אפשר- להתחיל מחדש.
האמונה בכוח ההתחדשות
פעמים רבות אנשים סוחבים עימם מציאויות מורכבות מהעבר, התמודדויות וקשיים שלא פשוט להשתחרר מהם. קשה ליצור התחדשות כאשר אותם ההתמודדויות "חוסמות" אותנו מפנים, ומשדרות לנו שוב ושוב שאנחנו בעצם, תקועים.
חיינו מלאים בניסיונות ואתגרים. לכל אחד מאיתנו יש את ההתמודדויות האישיות שלו. ניסיונות מגוונים ושונים, ניסיונות שלעיתים יכולים להוביל לייאוש ולאיבוד התקווה, שאי פעם, אזכה להיות מאושר. שאי פעם אוכל להרגיש טוב יותר.
ההפך מהתחדשות זו ההתיישנות. השקיעה שלנו בתוך הישן. בתוך מה שכבר קרה.
כמו אדם השוקע בשינה עמוקה ולא רוצה לקום. לא נותן לעצמו לקום. לנסות שום.
אך כאן באה המציאות לעורר אותנו-
יש ראש חודש! יש יומולדת! יש יום כיפור! יש זריחה חדשה בכל יום! יש בוקר, אבל גם יש צהרים! כל רגע הוא רגע חדש!
כך שאם עד היום לא מצאתי בן זוג, זה לא אומר שמחר או מחרתיים לא אמצא. ואם הזוגיות שלי הייתה שלילית היום, זה לא אומר שהיא תהיה כך גם מחר. ואם היום לא הייתה לי סבלנות לילדים, זה לא אומר שבעוד שעה אני יכולה להתנהג אחרת! העולם מתחדשת בכל רגע, הגוף מתחדש כל דקה, וכן, גם אנחנו יכולים.
להאמין. שהרגע- הוא רגע חדש.
שעכשיו- יכול להיות טוב יותר.
וכמו שכתבה נעמי שמר בשירה המקסים:
"לקום מחר בבוקר, עם שיר חדש בלב... ומתוך החשיכה אנחנו מבקשים:
לקום מחר בבוקר, ולהתחיל מבראשית!"
שנזכה כולנו מחר, ובכל יום ויום, להתעורר עם שיר חדש בלב ובנשמה, עם אמונה ותקווה שהיום, הרגע- אפשר להתחיל מהתחלה.
בהצלחה רבה.
אודליה מימון, מחברת הספר "אוצרות פנימיים" יועצת אישית וזוגיות ומנחת סדנאות בנושאים שונים.