אחרי החגים

אם שוב מצאתם את עצמכם מבטיחים לעצמכם הבטחות אחרי החגים, כדאי שתקראו את הטור הזה

חדשות כיפה יוני נוימן 24/10/11 09:44 כו בתשרי התשעב

אחרי החגים

הגיע הזמן לקבל בברכה ובקול ענות חלושה את - אחרי החגים. אולי התעוררתם אמש עם הרגשת מועקה, אולי רציתם להסתופף עוד קצת בצל השכינה בסוכה, אבל אם רצינו או לא, אחרי ההארכה שקיבלנו בסוף השבוע, זה כבר כאן - הבוידעם של אב-אלול-תשרי הגיע, ולפי התחזיות האופטימיות כל מה שזרקנו אליו אמור להתחיל להתממש. הדיאטה העבודות, הלימוד למבחנים ולימודים בכלל, התחלת פרויקטים, לעשות כושר, לקבוע חברותא ועוד ועוד. הבעיה היא שזרקנו לשם כל כך הרבה דברים, ואנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל.

בסוף השבוע האחרון יצא לי לשמוע הרבה קיטורים ממעגלים שונים על כך שהנה, השבוע חוזרים לשגרה. ההרגשה מובנת, וברור שאין כמו חופש לא שגרתי, ועוד יותר ברור שקשה לחזור ממנו לשגרה. בכל זאת אני רוצה להאיר הארה מסוימת.

יש לנו טבע מוזר, בני האדם. מידי פעם מגיעים לפתחנו דברים שאנו רוצים לעשות - אבל לא יכולים. בגלל חוסר כוחות, או מחוסר זמן, או כי זה "פשוט לא מתאים כרגע" - בקיצור זה גדול עלינו.

קשה לנו להודות בכך שאנו לא מסוגלים לזה עד להודעה חדשה. במקום זה, אנחנו קובעים איזה זמן שלאחריו נעשה את כל הדברים שלא יכולנו לעשות עד כה.

עכשיו, אני שואל שאלה של חייזר תמים ופשוט: אם במשך חודשים אב- אלול- תשרי, לא הצלחתי לעשות את כל הדברים האלו, מאיפה יבוא לי פתאום הכוח להתחיל כל כך הרבה התחלות חדשות, מיד לאחר החגים?

אנחנו צריכים להבין ששימוש בזמן כתירוץ, משמעו לעבוד על עצמי. הרי כולם יודעים שאחרי החגים לא יקרה כמעט דבר, אז למה אני צריך להגיד את זה? כדי לא להיות מאוכזב מעצמי כרגע, כדי להשאיר עוד בדל של תקווה. אבל אז מגיע אחרי החגים ומראה לי מה אני באמת, כלומר דחיתי את הבעיה בקצת זמן, ובינתיים חששתי בשקט מהזמן שיגיע, אז הנה הוא הגיע, ומה עכשיו?

ההעמסה הזאת על אחרי החגים יוצרת חלק גדול מהתחושה שאין כוח להתחיל מחדש אחרי החגים, התחושה שהנה אני עכשיו צריך להוכיח כך וכך, לבוס, לילדים לבעל להורים, כי עכשיו כבר אין תירוצים עכשיו אחרי החגים. אבל מה לעשות שבאמת, אנחנו אותם אנשים כמו לפני החגים, עם אותם דפוסי התנהגות. רק עם עוד אור של החגים ועם עוד עייפות מעודף שינה או מחוסר שינה.

ההמלצה הפשוטה היא להבין כי שום דבר לא אמור להשתנות אחרי החגים, חוץ ממה שאתה מרגיש שיש לך כוח לשנות ברגע זה.

בהקשר הזה, אני רוצה להעלות ביטוי של ר' נחמן: "אביסל איז אויך גוט", ובעברית: "מעט זה גם כן טוב". המשפט הזה הוא בעצם הצד החיובי של המטבע "תפסת מרובה לא תפסת". זה העניין המרכזי אחרי החגים: אל תלך בגדול, זה בדרך כלל לא הולך, נופלים מאוד מהר. חפשט משהו קטן, משהו שיתאים למידותיכם הנוכחיות, ואיתו רוצו קדימה. בהמשך השנה הוסיפו פרויקטים כפי מידותיכם, שיגדלו מעט מעט. אם מגיע משהו שאינכם יכולים לעמוד בו, אל תדחו אותו, אלא בטלו אותו, כרגע. כשזה יתאים הוא יגיע פעם נוספת.

כך תגיעו לחגים הבאים בלי עומס מיותר על הכתפיים. "טוב מעט לצדיק, מהמון רשעים רבים". בהצלחה.

הכותב עוסק בייעוץ על פי שיטת מוח 1, ומלמד בישיבה המוסיקלית כינור דוד

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן