זאב קם חושף: "פספסתי הצעות עבודה כי אני לא עובד בשבת"

הכתב הפוליטי של התאגיד, זאב קם, החזיר את הכיפה לאחר שאלה של ביתו הקטנה, וסיפר על כך בפוסט שזכה לתהודה רבה. בראיון הוא מספר על ההחלטה לחזור לשמור תורה ומצוות, מה יפרסם ועל מה יוותר, ועל המחירים - אך גם היתרונות - של שמירת השבת כעיתונאי

חדשות כיפה חדשות כיפה 23/01/20 16:52 כו בטבת התשפ

זאב קם חושף: "פספסתי הצעות עבודה כי אני לא עובד בשבת"
זאב קם , צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש 90

"איפה הכיפה?", הפתיעה אותי הבת שלי לפני כמה ימים. בדרך כלל יש לי תשובה (כמעט) לכל שאלה שהיא שואלת. הפעם נותרתי ללא מילים. יכולתי אולי להתפלפל ולנסות להסביר שזה בסדר להיות דתי גם בלי שיש לך כל הזמן כיפה על הראש. אבל מצד שני, אפשר גם לא לסבך את העניינים ולהפוך את הדברים לפשוטים. אז זהו, אחרי שנים לא מעטות של התחבטויות והתלבטויות, הכיפה חוזרת לשכון על הראש שלי. בעזרת דחיפה קטנה של הבת שלנו..." את הפוסט הזה פרסם הכתב הפוליטי של תאגיד השידור הציבורי 'כאן', לפני כחצי שנה, בעמוד הפייסבוק שלו, על ההחלטה לחזור ולחבוש כיפה באופן קבוע.

הפוסט זכה לתהודה רבה ברשתות החברתיות ובברנז'ה. היום (ה'), מספר קם לעיתונאי אבנר שאקי, בראיון באתר 'הידברות', על ההחלטה לחזור ולקיים אורח חיים שומר תורה ומצוות, ועל ההשלכות של חייו על עבודתו העיתונאית.

"בתקופה ההיא כבר ניהלתי אורח חיים דתי, ובבית הלכתי עם כיפה, אבל מחוץ לבית לא", סיפר קם על הפוסט ההוא. "ידעתי שאם אתחיל ללכת כיפה זה יעורר מהומה, ואנשים ישאלו שאלות, ולא הייתי מוכן לזה. בערך לפני חצי שנה הבת שלי שאלה אותי איפה הכיפה, ולא יכולתי להסביר לה את המורכבות שיש בזה, הבנתי לגמרי את הבלבול שלה. היא לא הבינה למה בבית אני עם כיפה וכשאני חוזר מהעבודה אני בלי. בנוסף לזה, היא רגילה לראות אנשים עם או בלי כיפה, ולא פעם כך ופעם כך. בשבילי זה היה האות, ובאותו יום החזרתי את הכיפה. כתבתי על זה פוסט בפייסבוק כדי למנוע את השאלות בכנסת ובשאר המקומות, וברוך ה' הוא קיבל תהודה גדולה אז באמת נחסכו ממני רוב השאלות".

כיצד החינוך הדתי שקיבלת השפיע על עבודתך המקצועית כעיתונאי?

"יש דברים כלליים שאני מאוד מקפיד עליהם, כמו למשל לא להתערבב יותר מדי עם הח"כים, כי בסופו של דבר אני מסקר אותם, ולכן למשל אני לא הולך לחתונות של פוליטיקאים שמזמינים אותי. מאוד חשוב לי לדעת שאהיה נקי ולא מוטה בסיקור שלי.

זאב קם

זאב קםצילום: הדס פרוש, פלאש 90

"אבל מעבר לכך, למשל בדברים שקשורים ללשון הרע, אני בטוח שהחינוך הדתי שספגתי משפיע עלי בהקשר הזה. הרבה פעמים אני מאוד מתלבט מה לפרסם ומה לא. אני אפרסם ידיעה רק אחרי שאוודא שהיא נכונה במאה אחוז, ושיש צידוק לפרסם אותה. הרבה סיפורים הפסדתי בגלל הזהירות בעניין הזה. למשל, לפני כמה שנים הגיע אלי מידע על אדם שהתמודד למשרה מסוימת, שכנראה שהיו בעיות חמורות עם טוהר המידות במבחנים מסוימים שעשה בעבר. זה היה מאוד מפתה לפרסם את זה, אבל בגלל שלא יכולתי להביא את הסיפור להצלבה מלאה - ויתרתי על זה בסופו של דבר".

קולגות שלך סיפרו לי בעבר שאתה גם משתדל להימנע מדיווחים 'צהובים' ככל הניתן.

"כן, צהוב יש גם בתחום הפוליטי, ואני עושה הכל כדי לברוח מזה. למשל כשביקשו ממני לסקר דברים שקשורים לשרה נתניהו די ברחתי מזה. זה צהוב בעיני. או דברים שקשורים לשעות הפנאי של השרים והח"כים, אפילו כשמגיעה איזו תמונה מסקרנת, אני נוהג שלא לפרסם. אני מודה שלצערי יש דברים שאני לא יכול להימנע מהם, ואני נאלץ לדהור עם העדר, כי זה הכותרות הראשיות בשאר המקומות, ואי אפשר לטמון את הראש בחול. למשל, בכנסת הקודמת הופץ סרטון של ויכוח בין שני ח"כים בחניון הכנסת, ולא יכולתי להתעלם ממנו. אבל בגדול לגבי דברים כאלה אני אומר לעצמי: 'אם פרסמת את זה – מה הועלת לעולם?', ועובר הלאה".

קם מספר בראיון על ההחלטה לחזור ולשמור שבת, לאחר שכבר הפסיק לקיים אורח חיים דתי באופן מלא: "נולדתי בגבעתיים וגדלתי בבית ציוני דתי. שירתי בחטיבת המבצעים בקריה, בתחילת השירות הורדתי את הכיפה, אבל לא מחוסר אמונה. תמיד המשכתי להאמין, פשוט רציתי לחיות חיים נוחים יותר. יחד עם זאת, אף פעם לא הפסקתי להניח תפילין, לשמור כשרות, וללכת לבית הכנסת בליל שבת. אפשר להגיד שבשנים ההן הייתי סוג של מסורתי.

"כשהייתי בן 26", הוא מספר, "התחיל להתרחש השינוי. רציתי לבלות יותר זמן איכות עם אבא שלי, אז התחלתי ללכת איתו בשבת בבוקר לבית הכנסת, והחוויה הזו איתו עשתה לי חשק לחזור יותר לחיי תורה ומצוות. זמן מסוים אחר כך, כשהתחלתי לחפש עבודה בתחום התקשורת, היה לי חשוב לא לעבוד בשבת. אמרתי לעצמי שזה יהיה קו שלא אעבור. בתחילת הדרך פספסתי הצעות עבודה שוות בגלל שלא הסכמתי לעבוד בשבת, אבל הרווח היה עצום הרבה יותר".

עוד מספר קם: "עם כמה שאני אוהב את השבת, בהתחלה זה לא היה קל. בשביל אדם שצמוד תמיד לסלולארי שלו בכל רגע נתון, ניתוק ל-25 שעות זו משימה קשה. במיוחד אם אתה עובד בתחום שהוא מאוד דינאמי ולא נח אף פעם. יחד עם זאת, מהר מאוד התחלתי בעיקר להרגיש את היתרונות של הניתוק הזה. את המתנות שהוא מביא איתו. היום אני רק עם המשפחה שלי בשבת, ואין יותר טוב מזה. כמה חודשים אחרי שחזרתי לשמור שבת, החלטתי גם לעשות דברים שיהדרו את השבת, כמו לא להכניס עיתונים הביתה בשבת, כי הייתי קורא המון, ופחות נמצא עם המשפחה. בנוסף, עם הזמן שעבר גם קיבלתי על עצמי דברים נוספים כמו ללמוד תורה בשבת ודברים נוספים, ורואה בכך תענוג גדול".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן