"הבנתי שמפה אתה יוצא או בשקית או פצוע, וכשנפצעתי אז היה לי הקלה, אמרתי אוקיי זהו, אני בחוץ, אני חי". במילים המצמררות האלו פותח יובל דיין את תיאור פציעת בנו נתן בעזה. כשעמרוסי שואלת "איך נראה רגע התחתית שלך?", דיין משיב: "מה הדבר הכי גרוע לאבא של חייל שיכול להיות? טלפון באמצע הלילה ומישהו בוכה", ומשחזר את נסיעת האימה לבית החולים כ"שעה שהייתי רוצה למחוק מהחיים שלי".
"בתשובה על תשובה"
כשעמרוסי שואלת "כמה שנים אתה בשאלה?", דיין מבהיר: "אני לא בשאלה, אני בתשובה על תשובה". הוא חושף מדוע נטש את הנהגת הקהילה: "אתה יושב כאן על הבמה ומדבר על הרצון החופשי, ואתה בן אדם הכי כלוא ברדיוס של מאה קילומטר, הכי שקרן", ומצטט את בתו: "אבא שלי היה מלך, ויום אחד הוריד את הכתר והלך מהמלוכה". דיין מותח ביקורת על הממסד החרדי וטוען כי "הצינור מורעל", לצד התרסה שחווה מול בורא עולם: "הייתי אומר לו: 30 שנה לא אמרת לי שאני יפה ולא חיבקת אותי, אז אל תתקרב אליי". הוא מודה כי שעות הבכי ביער היו "הזנחה עצמית איומה ונוראית שמתחפשת לאלף דברים", ומשתף כי הבדידות מובילה אותו כיום לשיחות נפש דומעות עם נציגי שירות.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
למרות הכל, דיין מדגיש כי ישראל היא המקום היחיד שבו "כל דלת שתדפוק - יפתחו לך". כשעמרוסי שואלת לסיום "לאן אתה הולך עכשיו, לאן פניך?", דיין מצהיר כי הוא מתמקד בזוגיות: "אני כל כך מכוון על אהבה, אני מבין שיש משהו בהדדיות הזאת, בעוד אדם שאני צריך".