הסופרת והיוצרת הדסה בן ארי רגילה לשתף את עוקביה ברגעים מהחיים האישיים שלה - בין אם הגירושים מהזמר חנן בן ארי ובין ספר חדש שיצא לאור. אמש (שבת) היא שיתפה את היום בו ליוותה את בתה המתבגרת שיר ציון, מהופעה דרך נסיעה בכביש ועד שנרדמה לידה.
"זאת הבת שלי"
זה התחיל כשעמדו יחד בהופעה של המוזיקאי מארק אליהו, שבה היא מתארת "אישה שעמדה לידה" התקשתה להאמין שמדובר בשיר ציון שגדלה. "זאת הבת שלי", היא כותבת, "ולא הסתרתי את הגאווה".
בדרך חזרה דרומה, השיחה בין האם לבת גלשה להומור ולמתבגרים. כשהאם ביקשה מהבת לשים לב לדרך כדי "להתחיל ללמוד נהיגה", קיבלה תגובה חדה: "את נהגת שודים, האחרונה שאני אלמד ממנה". אבל לצד הצחוק, הייתה גם נוסטלגיה: פלייליסט של שנות ה־90 עם שירים של יזהר אשדות, Save Tonight ואחרים - לצד העדפות עדכניות של הבת, שמעדיפה מוזיקה עכשווית יותר.
"חשבתי שהורים הם דבר יציב"
במרכז הפוסט עומדת גם מחשבה עמוקה יותר על הורות: בן ארי מודה שחשבה בעבר שהורים הם עוגן קבוע, אך היום היא רואה בהם דווקא דמויות שצריכות לדעת לזוז, להשתנות ולהתעדכן יחד עם החיים. "הדבר היציב ביותר שיכול להיות לילד הוא כשההורה שלו מסכים לזוז", היא כותבת, ומדגישה שלא מדובר בוויתור על ערכים - אלא בפתיחות מחשבתית.
בהמשך היא מתארת טיול עם בתה הקטנה במכתש רמון, שם ציירו יחד את הנוף המשתנה. "אני עוד לא יודעת איך מחזיקים שמיים ומדבר בתוך חיים עמוסים", כתבה. "אבל אני כבר יודעת שאי אפשר לחיות אחרת".