לפני פחות מחודשיים שוחחתי עם ייטב סיידה, נערה צעירה שפונתה מביתה שלומי לעיר הרחוקה אילת. בשיחה שלנו היא סיפרה לי בכאב: "באולפנה תמיד היה לי חלום להיות רבנית פורים. כל השנים חיכיתי לכיתה י"ב כדי שאוכל להגשים את זה ופתאום זה התנפץ לי. האולפנה באילת גרמה לי להרגיש מאוד שייכת, אבל במעלות למדתי שש שנים".
באולפנת צביה מעלות בחרו לרבנית פורים את התלמידה המפונה
אתמול המחנכת של מחזור כ"ד באולפנת צביה מעלות, שם למדה הצעירה, התקשרה לעדכן אותי בהתלהבות שהחלום הוגשם - ייטב סיידה נבחרה לרבנית פורים. "לא חשבתי שזה יצא לפועל, ועוד בצורה כזאת", מודה סיידה, "הייתה חוויה מטורפת ואני חייבת להגיד שזה נטו בזכות השכבה שלי. כל החודש הרגשתי עטופה. הן לא נתנו לי להרגיש לרגע כאילו אני אורחת מבחוץ או שאני מסכנה בגלל שאני מפונה. להפך, הם גרמו לי להרגיש שאני עדיין חלק מהן".
ייטב סיידה צילום: פרטי
גם ההכתרה עצמה נגעה באופן ישיר למצב בארץ - החיילים, החטופים, המפונים. הנושא של ההכתרה היה שמחה שמגיעה מתוך מקום של אמונה. "אף אחד לא הצליח לוותר על המחשבה שייטב תהיה איתנו", סיפרה לי המחנכת, "והיא לא הצליחה בעצמה לוותר". בתיאום עם האולפנה אליה עברה באילת, באולפנת מעלות דאגו לסדר את הבגרויות כך שסיידה תוכל להגיע לכל החזרות להכתרה.
"זה היה הכי מתבקש שבסוף יבחרו בה להיות רבנית פורים", מודה המחנכת, "והיא באמת ראויה לו ומתאימה לתפקיד". כשהוכתרה לרבנית, עלתה סיידה לבמה ודיברה על הקשיים ועל האמונה שעזרה לה לעבור את התקופה באילת. "הם עדיין באילת, הם עדיין לא קרובים לחזור הביתה, וזה פשוט מדהים איך היא מצליחה לשמור על שמחת החיים ועל החיוך ועל האמונה הגדולה".