רבקה נריה בן שחר, כותבת טורים בעיתון "הארץ", גדלה ביישובים השונים בגוש קטיף. היא חובשת כיסוי ראש מלא ומנהלת אורח חיים דתי, אך לא מצליחה להזדהות עם נציגי הציבור מהמגזר שלה. בטור שפרסמה ב"הארץ" היא פנתה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. "צמחנו בערוגות דומות", כתבה לו, "אתה בחיספין ובבית אל, ואני בנווה דקלים ובעצמונה. כבר כמה חודשים אני מנסה להבין, איך טרגדיה אנושית של חטיפת אנשים, נשים וטף, זקנים וילדים, נהפכה לדיון פוליטי".
רבקה נריה בן שחר לסמוטריץ': "יצרתם משוואה לא מציאותית של ניצחון מול השבת החטופים"
בן שחר המשיכה וכתבה: "כשאני שומעת אותך אני מתכווצת. אני מרגישה שאני מתביישת ללכת ברחוב בבגדים ארוכים וכיסוי ראש מפני שאתה וחבריך יצרתם משוואה לא הוגנת ולא מציאותית של ניצחון מול השבת החטופים. בראיון אתה מדבר על המחיר כמו מדובר במוצר שקונים במכולת. זה לא מחיר, אלה אנשים. וצריך להציל אותם".
בהמשך, התייחסה לאותו "המחיר" עליו מדבר סמוטריץ': "אם אתה מתעקש לדבר על 'מחיר', הרי המחיר נקבע בהיסטוריה, מהימים שהיהודים בשטעטל עשו הכל כדי לחלץ את אחיהם מידי הפריץ, ועד העסקות הקודמות בשנות קיומה של מדינת ישראל. אם איננו רוצים בסבב טבח נוסף, עלינו לדאוג שזה לא יקרה, בלי קשר למספר המחבלים שנשחרר", קבעה, "גם לא הבנתי מדוע הפסקת אש היא הבעת 'שבירה' מבחינתנו. בעיני, הפסקת אש היא ביטוי לכוח. זו אמירה ערכית: חיי אדם חשובים לנו יותר מאשליה רגעית של ניצחון."