עידן עמדי בדמעות: "מצטער שלא עמדתי בתפקידי כמפקד"

אחרי הפציעה הקשה שטלטלה מדינה שלמה, הזמר האהוב התייצב מול המצלמות במסיבת העיתונאים בבית החולים ודיבר לראשונה: "אם יש דבר טוב שקרה בעקבות הפציעה שלי, זה היכולת שלי להיות שליח"

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 25/01/24 11:09 טו בשבט התשפד

עידן עמדי בדמעות: "מצטער שלא עמדתי בתפקידי כמפקד"
עידן עמדי אחרי הפציעה, צילום: ערן לם

שבועות ספורים אחרי הפציעה, הזמר האהוב עידן עמדי התייצב לראשונה מול המצלמות. "המעמד הזה לא טבעי לי אז תהיו סבלניים", ביקש בצניעות, "בוקר טוב לכולם, אם אפשר להגיד בוקר טוב בימים אלה. אני רוצה בראשית דבריי לשלוח חיבוק למשפחות השכולות, אני יודע שאין מילים שינחמו את הלב, חשוב לי שתדעו שהבנים והבנות שלכם הם הגיבורים שלי עד סוף ימיי. ברגעים מסוימים הרשנו לעצמנו לבכות ביחד, הייתה להם משמעות עצומה".

"הגעתי לבית החולים שרוף ומפויח. למרבה האירוניה הייתי בלתי ניתן לזיהוי"

עמדי חזר לרגעים הראשונים שאחרי הפציעה: "הגעתי לכאן שרוף ומפויח. למרבה האירוניה הייתי בלתי ניתן לזיהוי, ועל התג נכתב 'אלמוני בן 22'. ביקשתי לקיים את מסיבת העיתונאים הזו מכמה סיבות: הראשונה - להודות לצוותים הרפואיים, אתכם אני רואה כלוחמים בשטח. אין בפי מילים להודות לכם, קצר הדף מלהכיל את שמותיהם של כולם אבל חשוב לי שעם ישראל ידע שהוא זכה בצוותים הרפואיים המסורים והמקצוענים ביותר".

עידן עמדי

עידן עמדי צילום: ערן לם

עידן עמדי התנצל בפני המשפחות השכולות: "מצטער שלא עמדתי בתפקידי כמפקד"

את החלק השני הקדיש עמדי לפצועים האחרים ולחברים שאיבד בשדה הקרב. "סיבה נוספת שבגללה אני כאן היא ההבנה העמוקה של פצועי המלחמה, אני פוגש אותם בבדיקות ובמחלקות השונות", סיפר, "אם יש דבר טוב שקרה בעקבות הפציעה שלי, זה היכולת שלי להיות שליח. בשביל אנשים מסוגנו, שרגילים להיות עצמאיים וחזקים, הדבר הזה כשלעצמו הוא אתגר - להבין שאתה פצוע וחולה, לעכל דברים, ולקבל שיש דברים שכנראה לא ישובו להיות כבעבר. מכם הציבור אני מבקש - כפי שהייתם למעני תהיו למענם. תנו להם את המקום להשמיע את כאבם, תתמכו ותחבקו".

בהמשך פנה הזמר למשפחות השכולות של חבריו, אלו שהיו החיילים שלו ונפלו באותו הקרב בו נפצע. "אני מצטער שלא עמדתי בתפקידי כמפקד", הוא התנצל בפני המשפחות, "אקח איתי את הכאב עד סוף ימיי". בהמשך עמדי ביקש מהתקשורת ומעם ישראל המודאגים לשלומו להניח לו ולמשפחתו להשתקם, ולהעניק להם כמה חודשים של חופש.