ענהאל שמואלי בזכרון קורע לב: "ריחמתי על אמא שלי עד כאב"

לקראת ראש השנה, שיתפה אושיית הרשת בחווייה הקשה שלה מהחג, ובאיחול שלה לעוקבות: "רציתי לספר לעצמי ולאחרים שיש לי משפחה מושלמת; אל תוותרו על ההזדמנות להיות מאושרים"

חדשות כיפה חדשות כיפה 15/09/23 14:11 כט באלול התשפג

ענהאל שמואלי בזכרון קורע לב: "ריחמתי על אמא שלי עד כאב"
ענהאל שמואלי , צילום: ללא

הזוגיות של אושיית הרשת ענהאל שמואלי ובעלה עקיבא הפכה לפומבית הרבה לפני ששמואלי פתחה את חשבון האינסטגרם שלה - עוד מימיהם כזוג צעיר שהשתתף בתוכנית הטלוויזיה "המרוץ למיליון". מאז הספיקה שמואלי להפוך למנטורית זוגיות ולצבור עשרות אלפי עוקבות, אותן היא משתפת במשברים, בשמחות ובהתמודדויות הזוגיות שלה. אולם על הגירושין של הוריו היא בחרה שלא לשתף יותר מידי. היום (ו'), ערב ראש השנה, היא בחרה לשתף בזכרון המטלטל שלה.

ענהאל שמואלי: "זה כמו להיות צב בלי קונכייה בעולם"

"ערב ראש השנה יש לי זיכרון שכל פעם שאני חושבת עליו אני בוכה, גם עקיבא יגלה אותו ביחד איתכם. הייתי בת 14, זה היה בלילה מאוחר, ישבתי במסדרון מבלי שיראו אותי ושמעתי את אמא שלי בוכה, בכי קורע לב. היא דיברה עם דוד שלי, הטלפון היה ישן בצבע ירוק עם חוט ארוך, אני זוכרת את אמא שלי הולכת הלוך וחזור מתחננת אליו שידבר עם אבא שלי שלא יעזוב אותה. אני זוכרת את תחושת החוסר אונים שהייתה לי, מנסה להבין למה אבא שלי רוצה לעזוב את אמא, ריחמתי עליה עד כאב ולא יכולתי לעשות דבר", מספרת שמואלי.

"יום למחרת היה ערב חג, חיכיתי שאבא שלי יחזור הביתה לראות שהכל בסדר. זה הטריד אותי, לא הפסקתי לחשוב על זה, פחדתי שאבא שלי יעזוב את אמא שלי ולמרות שזה לא קרה באותה שנה וגם לא שנה אחרי התחושה הזאת שלא היה לי על מי להישען הלכה איתי. זה כמו להיות צב בלי קונכייה בעולם".

אל תוותרו על ההזדמנות להיות מאושרים

שמואלי שיתפה בזכרונות הקשים והחווייה שהם מביאים אתים: "שנים שברחתי מהזיכרונות הקשים שראש השנה מביא איתו, לבשתי חיוך ומסכה כזאת שאנשים עם קשיים לומדים לחבוש, רציתי לספר לעצמי ולאחרים שיש לי משפחה מושלמת, שלאבא שלי יש סולם מגיע כמעט עד שמיים. עם הזמן למדתי שרק שמסכימים להוריד מסכות, להסכים לפגוש את המקומות הכואבים, להיות כנים עם מסע החיים שלנו, ניתן לחיות חיים מאושרים".

לדבריה, "לאורך השנים ראש השנה לא שאל אותי ותמיד הגיע, הוא לא וויתר לי לפגוש את עצמי והנה אחרי 20 שנה זה קורה ואני מודה לו שלא מוותר לנו לנקות את עצמנו מבפנים. החגים מזמנים לכולנו התמודדויות עם מערכות יחסים, לאחד זה עם אוכל, לשניה עם אמא שלה, לשלישית עם בעלה או הילדים, לכולנו יש איזה סדקים שהותירו אותנו בחיים חסרי אונים. ראש השנה מגיע כל שנה כדי להזכיר לנו את משמעות הניקיון הפנימי, לי לקח כמעט 20 שנה להסכים לפגוש את הפצעים שלי. אל תוותרו על ההזדמנות להיות מאושרים, תפגשו את עצמכם גם אם זה כואב ויכאב בסוף זה ישתחרר".