רגע של רצינות: בטורו השבועי בעיתון "ידיעות אחרונות", מביא חנוך דאום שתי דוגמאות לדברים שקרו לו השבוע ויצא עם מסר חשוב בתקופה בה אנו נמצאים. את הדברים כתב דאום לאחר התגובות הרבות שקיבל לאחר שפרסם את תמונתה של שירה גפן, ביתו של יהונתן גפן ז"ל, שבחרה להגיע ללווית אביה עם חולצה המדברת נגד הכיבוש בשטחים לטענתה.
-
עוד באותו נושאההמלצה המפתיעה של חנוך דאום לבן גביר
24/04/23 09:07
החולצה של שירה גפן ושתי דתל"שיות שמדברות יידיש
דאום כותב על כך: "זו הייתה הלוויה של אבא שלה, לא של אבא שלי, וזו חולצה שהיא לבשה, לא חולצה שהיא הכריחה אחרים ללבוש וכן, היא רצתה להעביר מסר שגם אבא שלה האמין בו במסע הלוויה שלו- איך יכולה להיות לי על כך טרוניה ואיך לעזאזל זה הפך לדיון ציבורי?".
שירה גפן בהלוויה צילום: Shir Torem/Flash90
מנגד מספר דאום על חוויה מיוחדת שקרתה לו: "באיזה טיול רגלי קצר שעשיתי השבוע, ראיתי על איזה ספסל שתי בחורות נחמדות, אחת בהריון מתקדם, הן היו מקועקעות ולא נראו דתיות בשום מצב, אבל הן דיברו ביניהן יידיש" הוא כותב ומוסיף: "זה היה מפתיע. לא משהו שאתה רגיל לראות. התקרבתי אליהן וביררתי איתן האם אני שומע נכון והן מדברות ביידיש והן ענו שכן, הן חברות ילדות שגדלו בחסידות בירושלים, חייהן התגלגלו מאז לא מעט גלגולים, אבל הן אוהבות עדיין, כשהן נפגשות, לפטפט ביידיש"
"כל אחד מאיתנו צריך לקבל החלטה עם עצמו"
דאום לוקח את שני האירועים האלה ותוהה לאיזה מהם אנחנו כחברה רוצים להידמות: "איך שהוא עברנו את ימי הזיכרון והעצמאות. גם הרמאדן מאחורינו. הרפורמה הוקפאה לעת עתה. עכשיו רגע המבחן שלנו, רגע שכל אחד מאיתנו צריך לקבל החלטה עם עצמו, האם הוא רוצה להיות מאלה שנכנסים לריב בגלל חולצה שמישהו לובשת באיזו לוויה, או מאלה שמתרגשים מחברות ילדות שיצאו בשאלה מזמן, אבל מדברות ביידיש כשהן נפגשות, כדי להפיג איזה געגוע" מסיים דאום.