הזמר והשחקן הוותיק וזוכה פרס ישראל, יהורם גאון, נוהג לפרסם מידי שבוע את מחשבותיו והגיגיו על הנעשה במדינת ישראל, בייחוד בפוליטיקה. השבוע, לכבוד חג החנוכה בחר גאון לספר על מעמד הדלקת הנרות בזמן מלחמת השחרור, שלדבריו, מעמד שהוא לא ישכח לעולם ובכל פעם שהוא נזכר בו, הוא מעורר בו צמרמורת עד היום.
-
עוד באותו נושאיהורם גאון על נבחרי הציבור משמאל ומימין: "הבוחרים מסתכלים עליכם בעגמה רבה"
11/12/22 18:16
"לא יכולתי שלא להיזכר במעמד אחר שעד היום מעורר בי צמרמורת"
"אמש כשהדלקנו את הנר השישי, לא יכולתי שלא להיזכר במעמד אחר שעד היום מעורר בי צמרמורת, זה היה במלחמת השחרור בחג ה"אורים" כשחושך על פני השכונה, בירושלים הנצורה והרעבה. אני זוכר שאחרי שהדלקנו את נרות החנוכה שהביאו קצת אורה לאפלת הבית, ואמרנו את "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" בחופזה, שמא נאלץ לקטוע אותו באמצע, והתחלנו שרים מהר "מעוז צור", שמענו לפתע את הקריאה ממנה יראנו "הפגזה הפגזה הפגזה", מן הבחור הזה שהיה רץ תמיד ברחוב ומודיע", פתח גאון את דבריו.
"פלצות אחזה בנו רק למחשבה, על חנוכייה קדושה שמכבים את נרותיה"
"התחלנו רצים אל מרתף הבית הגואל, כשרק מדרגות חיצוניות ספורות הפרידו בין קומה לקומה, בין אימה לבטחה יחסית, הריצה למטה לֻוותה בפחד, שמא יתפוצץ לנו על הראש פגז הבא מנבי סמואל, פתאום נזכרה אימי שנרות החנוכייה שהשארנו מאחור בבהלה, נותרו דולקים ורומזים לאויב את מיקומנו ,(כך האמנו בתום), ומכיוון שהיינו כולנו באמצע הירידה במדרגות, אל עבר המרתף, מבועתים והיסטריים, היה מישהו צריך לחזור עכשיו כדי לכבות את הנרות, אבי ניסה בכח להשתחרר מן ה"דבוקה" הרועדת והמשקשקת היורדת למרתף , ואמי מושכת אותו בחוזקה חזרה לדבוקה, בזעקות לבל יעלה למעלה, כי עוד כמעט רגע פגז נוחת", כתב השחקן.
חנוכה צילום: פלאש 90
עוד הוסיף וכתב כי "אך הוא נשמט ממנה בכח ועלה בחזרה אל החנוכיה המאירה בעודנו רועדים ושועטים למטה, מחכים לו שם שיחזור, ידענו שהוא יכבה את החנוכייה וזה נשמע לנו אסון. פלצות אחזה בנו רק למחשבה, על חנוכייה קדושה שמכבים את נרותיה, במרתף כבר התאספנו מסביב למזוזה רועדים וממלמלים פסוקי תהילים מספרון של הרב עוזיאל , שחולק "לעתות בצרה" ושעל שערו היה כתוב "וייסעו ויהי חיתת אלוהים על ההרים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".
-
עוד באותו נושאיהורם גאון במשל כאוטי על המצב הפוליטי: "רק שחררתי את החמור"
04/12/22 10:33
"מה שצרוב לי בנשמה זה הזיכרון העגום של חנוכייה שמכבים את נרותיה"
בסיום דבריו כתב השחקן כי "לבסוף חזר אבי והצטרף למתגודדים סביב המזוזה ,כשכל אחד מנסה לחפש עליה מקום לגעת בה במקום שנשאר, היו אלה רגעי אימה בלתי נשכחים, בעיקר הציפיה לאבא שיחזור בשלום מן הקומה העליונה , לפני שהפגז מנבי סמואל מגיע",
עוד הוסיף וכתב כי "אבל מה שצרוב לי בנשמה ולעולם לא ימחה זה הזיכרון העגום של חנוכייה שמכבים את נרותיה ,עד היום אני מהרהר ב"חטא הקדמון" הזה שחטאנו אז במזיד, אך מתוך פחד ואין אונים, ואני תמיד אהיה תמה ביני לביני, אם כבר מחול לנו ,או שמא טרם הותרה האלה מעלינו".