בקשת הסליחה של חנה פנחסי. אחרי שלושים שנה של אשמה, הדוקטורית ואשת החינוך מנצלת את בימת הפייסבוק בכדי לנסות לאתר תלמידה שלה שנפגעה ממעשיה. "עשיתי מעשה נורא בשנות ה-90 וליבי עדיין נוקף. אני כותבת כי אני מחפשת את התלמידה שפשעתי כלפיה", כתבה פנחסי.
-
עוד באותו נושאהצצנו לסידור של אמני ישראל וזה פיוט הסליחות שהם הכי אהבו
15/09/22 15:51
הייתי צעירה וטיפשה והייתה בי יוהרה
היא סיפרה: "הייתי מורה לספרות בתיכון 'המסורתי' כשהיה בשוק, בבית אליאנס. הייתה לי מגמה עם אוסף תלמידות נפלאות שתלו בי את עיניהן. הייתי צעירה וטיפשה, והייתה בי יוהרה ונמשכתי אל התלמידות שהיו רהוטות כמוני, עם קצב מהיר. אפילו לא הייתי מודעת לזה".
"חלק מהבגרות נערכה בעל-פה, עם בוחנת שהיא מורה מבית ספר אחר כשאני יושבת בכיתה. או אולי זה היה בבחינת ה'מגן', הזיכרון מתעתע בי. ביום המבחן, הגיע תורה של אחת התלמידות הנבונות והשקדניות שהקצב שלה היה איטי יותר. היא קראה שיר שלמדנו, של טריינין, אני זוכרת בדיוק, וטעתה בקריאה ובפרשנות שלו".
הקשחתי את ליבי בתואנה מקצועית וזה היה רוע צרוף
היא התוודתה: "אני הכשלתי אותה במבחן. זו הייתה קריאה רחוקה אבל אפשרית ובכלל זו ספרות, ואני ידעתי שהיא הייתה שם לאורך השנה בכל מאודה והגיע לה ציון טוב מפני שהיא למדה ברצינות, באהבה, בקשב ובהתמדה. היא ידעה המון, וזו הייתה טעות אנושית ומובנת שההתרגשות והמתח מהמבחן יצרו. היא הייתה ראויה לחיזוק גדול ולטיפוח, מה זה בכלל ציונים לכל הרוחות!, ולא נתתי לה".
"אני זוכרת שאמא שלה התקשרה אלי, שמעתי את הדמעות והקשחתי את ליבי בתואנה מקצועית וזה היה רוע צרוף והתנשאות וטיפשות. אני חושבת עליה כל השנים אלה ורוצה לבקש את סליחתה, ומתביישת ששכחתי את שמה. אני רוצה שתדע שהיא הייתה מצוינת ואני קלקלתי. גרמתי עוול מיותר מאד בגיל שברירי כל כך. אין בכוחי להחזיר את הכאב אבל אני רוצה לבקש סליחה. גם אם חלפו עשורים, אני עדיין מלאה באשמה ובושה ומתפללת שיש לה חיים טובים". היא סיימה בבקשה: "רשת חברתית, תעזרי לי למצוא אותה? אפשר גם בפרטי".