בשיחה טלפונית הודיעה היום (ב'), ענת ריבלין, בתם של נשיא המדינה ראובן ריבלין ונחמה ריבלין ז"ל למשוררת שולמית אפּפל, על זכייתה בפרס הראשון לשירה עברית על שם ד"ר גרדנר סימון לשנת 2020, על ספרה "זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים".
הפרס, המוענק לזכרה של נחמה ריבלין ז"ל, מייסדת הפרס, שהלכה לעולמה ב-2018, יזכה את אפפל ב-50 אלף שקלים. נחמה ריבלין ז"ל נפטרה בא' בסיון תשע"ט, 4 ביוני 2018. בת 73 היתה במותה. נחמה יסדה את פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית בשנת 2018 ובמעמד הכרזת הועדה על הזוכה הראשון בפרס, אמרה נחמה: "אני מברכת את אוהבי ואוהבות השפה והמילים, את הכותבים והכותבות שעושים בהם קסמים וכשפים ומאחלת לעולמנו שתמיד יהיו בו אנשים שמשוררים אותו."
ענת הודיעה גם למשורר פרופ' עדי וולפסון כי זכה בציון לשבח על ספרו "בגוף ולא רק בו" ולמשוררת בכל סרלואי כי זכתה בציון לשבח על ספרה "מפחדך בשרי". השניים יזכו בפרס שיעמוד על סך עשרת אלפים שקלים כל אחד, באדיבות קרן ד"ר גרנדר סימון.
במעמד החלטת הועדה על הזוכים, בחודש שעבר, נכח גם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אשר הדגיש את החשיבות שהוא רואה בתרבות והשירה בפרט כ"מזון לנפש".
"בתקופת הקורונה, זמן שנאלצנו להסתגר בבתים, מחשש לבריאות הגוף, הנפש ביקשה לפרוס כנפיים, לפרוץ את גבולות הבית," אמר הנשיא. "למדנו ואנו לומדים כולנו שיעור על חשיבות חיי התרבות והרוח. נחמה אהבה אמנות בכלל וספרות בפרט. היא האמינה שהספרות והשירה בכוחן לתת ביטוי לאדם, היא האמינה בכוח של מילים לחולל שינוי בעולם. במסגרת פועלה בבית הנשיא, היה מאוד חשוב לנחמה לחלוק כבוד לאמנים ותיקים, ולעודד אמנים בראשית דרכם. שם היה חותם העשייה שלה, שם היה לה חשוב להשקיע. הפרס הזה הוא דרך נפלאה להנציח את פועלה בבית הזה".
"זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים"
מנימוקי הוועדה להענקת הפרס למשוררת שולמית אפּפל: "זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים" הוא ספרה השמיני של אפּפל, ילידת 1948. אפפל החלה לפרסם לראשונה כבר בגיל 17, והיא מציעה לשירה הישראלית משנות השישים של המאה והעשרים עד ימינו, נוסח ייחודי המציע תמהיל השייך רק לה. זוהי שפה המתנועעת בגמישות בין שפת דיבור-עברי לשפת השירה, ומתאפיינת מן הצד האחד בכנות, מרדנות ואסוציאטיביות פרועה, ומן הצד האחר, בהתבוננות השואפת לדיוק על גבול האפוריזם. זוהי שירה הקוראת לדברים בשמם והמפתיעה אותנו תדיר ביכולתה לחבר בין כאב ביוגרפי לעונג אסתטי, בין הבטה קרובה למרחק אמנותי נכון. מן החוויה הפרטית, הקונקרטית, מפליגה אפפל אל העולם כולו- דרך הטלויזיה. יפי העולם, לצד עצב וצער אישיים, נמהלים זה בזה.
השיר שהעניק לספר את שמו, "זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים" חוזר אף הוא אל חוויות התפירה: "הגפתי את התריסים ויצאתי. הנחתי מאחורי את השנים והפרחים ששתלתי לצידי שביל בית החרושת שתפרתי בו בגדי ים מאז שמלאו לי שש עשרה. מעתה יתרוקן היום והלב ימלא געגועים." השיר, כמו הספר כולו, מגולל חוויות נשיות שעוקץ של פמיניזם ומחאה אינו נעדר מהן. ועדת הפרס בוחרת להטיל זרקור אור ציבורי אל עבר משוררת ייחודית זו, שדומה כי שמה אינו מוכר דיו לציבור אוהבי השירה בישראל.
עדי וולפסוןצילום: צילום עצמי
"בגוף ולא רק בו"
מנימוקי הוועדה להענקת ציון לשבח למשורר פרופ' עדי וולפסון: שתי אהבות גדולות למשורר עדי וולפסון, ושתיהן שזורות זו בזו – האחת לבנו, והשנייה לטבע. בספרו "בגוף ולא רק בו", מתאר וולפסון מלאכת חיים שבליבה קבלת בן שמחליט לצאת לתהליך של התאמה מגדרית. הוא פורש באופן גלוי, לנגד עיני הקוראים, את הכאבים וסערות הנפש שחווה אב שנקלע למצבו. וולפסון מגייס את הקורא למסע שלו, מבקש ממנו לפסוע איתו בשבילי הקבלה. הוא יודע שהקורא יתבלבל ויהסס, ואכן הוא מרגיע: גם אותי זה מבלבל, הוא כותב, "מערער את כל הגבולות" (בשיר "והנה אתה").
בכל סרלואיצילום: אלומה משולמי
"מפחדך בשרי"
מנימוקי הוועדה להענקת ציון לשבח למשוררת בכל סרלואי: בתנופה כותבת בכל סרלואי שירה ייחודית באמירתה האישית שנעה מאמונה לדיון במצבה של האישה הדתית, טלטלותיה, קשייה ועוצמתה להכיל את הגבהים והמורדות של האדם המאמין ושיחו עם הנשגב והקשה להכילו. ספרה האחרון "מפחדך בשרי" סובב סביב החרדה לחיי אביה: "הנח לי לצעוק את תפילת האם". "זה מעבר למילים. זה מעבר לשפה. מעבר לדיבור/ שורות שבורות, דרורים מבוהלים, יד קרחת.../. האב הוא גם האב הגדול וגם האב הנאבק על חייו: "בפנים הגוף רועדת ילדה/ לוחשת אבא מבעד לקירות העולם". לפעמים באמירה אישית כזו: "אבא אנו מתכסים בתפילותינו האילמות/ כמו העננים בפני הירח" ולא פעם כטקסטים נורמטיביים של תפילה: "לבי בצעקי לך ונפשי בשאגתי/ בדפקי עליך-ענני ברחמים לפקודה בזמנה, ללכודה בתהומה/ לנפשי בשאלתי- הצילני. תפילת אישה ממגילת אסתר נשמעת כאן בשירה העברית הזו והיא מרעישה את הלב.
(ארכיון: נחמה ריבלין)