שמוליק קליין (40) נשוי ואב, מתגורר בנווה דניאל. מנהל את משרד ”קליין תקשורת - יח“צ ואסטרטגיה“.
התחלתי את דרכי התקשורתית ככתב בערוץ 10, לפני כן הייתי כתב ועורך בחדשות המקומיות בטלוויזיה וכתב בקול ישראל. הייתי עוזרו ודוברו של ח"כ חנן פורת ע"ה ועוזר של יו"ר הכנסת ה-16 רובי ריבלין. הייתי ממקימי ערוץ הכנסת ועורך "משיב הרוח".
הישגים מרכזיים: זכיתי לעשות בתחום הרבה דברים, אזכיר בקצרה את חלקם: עבודת מיצוב רשת אמי"ת כרשת החינוך המובילה בציונות הדתית; הטיפול התקשורתי שנתנה החברה שלנו לר' ממשרד ראש הממשלה. הצלחה שבאה כתוצאה משילוב של אסטרטגיה נכונה, עורכי דין מדהימים (ד"ר הראל ארנון ויצחק בם), עמידה בלחצים אדירים של כלי התקשורת והרבה לילות ללא שינה.
כעוזר של חנן פורת יזמתי קמפיין בישיבות התיכוניות - ”בואו לגל"צ“ - ובעבודה משותפת עם מפקד גל"צ דאגנו לשנות את המבחנים שהיו בנויים לילדי צפון תל אביב וגם סייענו לצעירים דתיים להתקבל לתחנה.
ככתב בחדשות המקומיות ליויתי קבוצת משפחות חסרות דיור, שניסו לקבל דירות בשכונת רפאים שבנתה הממשלה בבית שמש ובגלל מאבקים פוליטיים עמדה ריקה ולא אויישה. חודש של ליווי טלויזיוני אינטנסיבי של המשפחות כשפלשו לדירות וגם אחר כך, הצליח להשפיע והיום הן גרות באושר בבתים.
במסגרת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל פעלנו לחשיפת שופטים ובכירים בפרקליטות המדינה שהיו בוגרי תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל.
מעבר לכל - הקמת ”משיב הרוח“.
פספוס אחד בקריירה: התקשורת היא שוק שכל הזמן יש בו תזוזות - היו לי לא מעט הצעות שסירבתי להן והתלבטתי אחר כךהאם טעיתי. אבל אני לא מתחרט על כלום, הכל הרי כתוב למעלה.
רגע אחד לנצור: באחד הפיגועים באוטובוסים בירושלים, דיווחתי מבית החולים הדסה על תינוק שנמצא באוטובוס הפגוע כשהוא נטוש ובבית החולים פשוט עוברים מיטה מיטה בין עשרות הפצועים ומנסים להבין היכן האמא של התינוק. מיקי כמעט בכתה, אפילו יעקב איילון לחלח וגם אני לא נשארתי אטום לזוועה.
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר: מודה אני.
מה אתה הכי שונא בעבודה שלך: את שני הפלאפונים שלי.
איך נראית השבת שלך: זמירות שבת לפי הסדר עם כל המשפחה, מהדף הראשון ועד האחרון, כמו בבית אבא. משתדל להתנתק מהעבודה עד כמה שאפשר.
מודל לחיקוי במקצוע: יעקב אילון הוא האיש הכי מקצועי שפגשתי בעולם הטלוויזיה, נחום ברנע מצליח לכתוב הכי מעניין במדיה הכתובה, גיל עומר היה המנהל מס' 1 שראיתי בשוק התקשורת.
איפה אתה בעוד עשר שנים: במשרד, עובד.
איך אתה רואה את מצב התעשייה בימינו: אני מאמין שהשוק יתאזן. הרי כל זמן שהנשמה בקרבו, האדם ירצה לשמוע סיפור. העולם תמיד ישמח לסיפור טוב. זו העבודה שלנו בתקשורת, אם זה כתבים ואם זה דוברים - להביא סיפור טוב, זה לא ישתנה.