ענבל וייס נשואה ואם לילדה. ירושלמית מבטן, כותבת טור קבוע בירחון 'הלל' כבר חמש וחצי שנים וכבר חצי שנה מנהלת תיקי לקוחות במשרד יחסי הציבור 'קליין תקשורת'.
 |
|
(צילום עצמי)
|
איך התחלתי, מה עשיתי קודם: עברתי כמעט את כל תחנות התקשורת המגזריות הקיימות. התחלתי ככתבת צעירה ונמרצת ב'אותיות' כשהייתי רק בת 12. ערכה אותו אז לירון נגלר-כהן. בגיל 18 נמניתי עם הנבחרת שהקימה את ערוץ NRG יהדות בניצוחו של רועי שרון שגידל אותי, עם טור קבוע שנקרא דאז 'החצאית'. בהמשך הצטרפתי לירחון הנשים המשובח 'הלל' בו אני מחזיקה טור קבוע כבר חמש וחצי שנים, כתבתי בעולם קטן קרוב לשלוש שנים ועד היום אני חושבת שזה העלון שבת הכי משובח שיש (בלי להסתכסך עם אף אחד כמובן), הייתי בחבורה החלוצית שהקימה את רדיו גלי ישראל כעורכת ומפיקת אקטואליה ותוכן בתנאים קשים, בשעות לא-שעות היינו נוסעים לגבעת זאב ומביאים את בשורתנו לעולם. בהמשך כתבתי שנה במגזין מוצ"ש של מקור ראשון וכן בעלון צפונה ונגבה ומשם חתכתי לעולם היח"צ שהוא לא פחות מאתגר. עבדתי בפרסומי ישראל שם למדתי את רזי המקצוע מאנשים טובים ומזה כחצי שנה שאני עובדת עם שמוליק קליין. בוס נהדר ויחצ"ן דגול.
הישגים מרכזיים שאני גאה בהם: העובדה שהתחלתי בגיל צעיר, שהלכתי בעקבות חלום ילדותי להיות קשורה לעולם התקשורת ועצם ההישג להיות אישה, נשואה, אימא, דתית בתוך כל המערכת הזאת.
ברמה הפרקטית- להצליח למלא את הוואקום שקיים בעולם התקשורת, בידיעות של הלקוחות שלי, בקצת אור וחדשות חיוביות, זאת בכל פעם התרגשות חדשה.
פספוס אחד בקריירה: אני עוד צעירה, אין לי הרבה חרטות. אבל בכל זאת- בכל יום אני שואלת את עצמי מתי אחזור לכתוב. אהבתי האמיתית היא הכתיבה. בעזרת ה' מקווה למצוא את האפיק הנכון יום אחד.
רגע אחד לנצור: אני חושבת שעבודתו של עיתונאי מזמנת מפגשים מרתקים עם אנשים בסיטואציות נדירות ואין לכך תחליף. זכורים לי במיוחד ראיונות עם הרבנית צביה אליהו במלאות שנה לפטירת הרב אליהו, מפגש מרתק עם רב הכלא- הרב ויזנר שחשף אותי לתחתיות הכי עמוקות של החברה הישראלית, ראיון אישי-נשי בן שעתיים עם הרבנית ימימה מזרחי האגדית ועליה נשית להר הבית שסיקרתי והשאירה בי חותם עמוק.
מה את עושה כשאתה קם בבוקר: מארגנת את הבת שלי לגן, מכינה סנדביצ'ים לאיש שיחיה וממלמלת ברכות השחר תוך כדי תנועה.
מה את הכי שונא בעבודה שלך: שונאת היא מילה קשה מידי. יש לי התמודדות לא קלה עם העובדה שאני עוסקת רבות במישור החיצוני של העולם בעוד שבפועל יש למציאות רבדים הרבה יותר עמוקים מכתבה בעיתון.
איך נראית השבת שלך: אחרי שבוע שכל כולו עיסוק בחול ובעולם הזה, שבת היא לגמרי מעיין עולם הבא.. משפחה ונחת. משתדלת להדיר עצמי לחלוטין מעלונים ועיתונים. יש לי מהם מספיק כל השבוע.
מודל לחיקוי במקצוע: שואבת השראה מסיון רהב-מאיר כבר מאז שקראתי את ספרה 'המדריך לעיתונאי הצעיר' כשהייתי בת עשר. מעבר לכך, כל אדם שעבדתי איתו עד היום לימד אותי הרבה דברים חשובים.
איך את רואה את מצב התעשייה בימינו: למרות שכבר הספידו לא מעט את עיתונות הפרינט, אני חושבת שעדיין אין לה תחליף. במיוחד לציבור שומר שבת.
בעניין יחסי הציבור- טוב שכל גוף שמכבד את עצמו מבין שבלי יחסי ציבור הוא לא יהיה על המפה. קנאת סופרים מרבה חכמה והתחרות חיובית בעיניי.