אזור התעשייה: הכירו את מוטי שוימר

מוטי שוימר, בן 26, רווק בזוגיות מרחובות משמש כיועץ תקשורת במשרד יחסי הציבור "MS תקשורת עסקית" - מנהל תיקי לקוחות בתחומי התעופה, צבא וביטחון והייטק. במקביל הוא מסיים בימים אלה תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן ומשמש כדובר "אגודת התעופה הכללית" המייצגת מאות טייסים, מדריכי טיסה ובעלי מטוסים בתחום התעופה הקלה בישראל.

(צילום: פרטי)

איך התחלתי, מה עשיתי קודם

ההיכרות האמיתית והראשונה שלי עם עולם התקשורת הייתה כשהתמיינתי ונבחרתי בהיותי תלמיד תיכון למשלחת ההסברה "שגרירים צעירים" של משרד החוץ ומשרד החינוך. לאחר קורס הכנה עם מיטב הדוברים והדיפלומטים של ישראל שעברה כלל המשלחת, חולקנו לזוגות שכל אחד מהם נשלח למדינה אחרת. נשלחתי, יחד עם צעיר נוסף, לשליחות הסברה של כשבועיים בליווי צמוד של שגרירות ישראל בדרום אפריקה. מעבר להרצאות, המפגשים והכנסים בהם נאמתי לאוכלוסיה היהודית והכללית, חלק נכבד מהשליחות כלל ראיונות לכלי התקשורת המובילים בדרום אפריקה בהם ייצגתי את עמדתה של ישראל.

את שירותי הצבאי עשיתי בענף תקשורת ביחידת "דובר צה"ל" בשני סבבי שירות, כפי שמקובל בתוך הענף: חציו הראשון של השירות היה בדסק "ידיעות אחרונות" שהתמזג לאחר שינויים מבניים לתוך מדור "כתובה" שעבד מול התקשורת הישראלית המודפסת וחציו השני של השירות היה במדור "אקטואליה" שעבד בעיקר מול ערוצי הטלוויזיה 1, 2, 10 ו-9.

מיד לאחר שהשתחררתי התחלתי לעבוד במשרד יחסי הציבור "MS תקשורת עסקית", בו אני עובד כיום, במשך קרוב ל-5 שנים.

הישגים מרכזיים שאני גאה בהם

רישיון הטיס הפרטי שעשיתי הוא ללא ספק הגשמת חלום. את רישיון הטיס וצבירת השעות שלאחריו כטייס פרטי עשיתי במקביל לעבודה במשרה מלאה וכסטודנט לתואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן.

שיעורי הטיס, המבחנים המעשיים והתיאורטיים לקבלת רישיון הטיס, במקביל לטיפול בשמונה לקוחותיי במשרד, לצד השתתפות בשיעורים, ביצוע מבחנים והכנת עבודות באוניברסיטה היו עבודת "ג'אגלינג" לא פשוטה שעשיתי ועליה אני גאה.

כיום, אני לוקח משפחה וחברים לטיסות בשמי הארץ וצובר שעות טיסה לקראת רישיונות והגדרי טיס מתקדמים יותר.

לשמחתי, האהבה שלי לתעופה מלווה אותי בחיי המקצועיים ואני נהנה לשלב את אותה האהבה לתעופה בעבודה עם לקוחותיי והכתבים בתחום.

פספוס אחד בקריירה

כשהייתי חייל צעיר בדובר צה"ל הייתי בטוח שהורדתי את אחד הכתבים מולו עבדתי משאילתא מביכה. אמרתי למפקד שלי ש"יירטתי" את השאילתא אחרי שמסרתי לכתב תגובה רשמית והסבר "אוף רקורד" שאומרים שהסיפור לא מדויק. כנראה שלא הבנתי נכון את התגובה של הכתב למידע שנתתי לו ולמחרת הידיעה פורסמה בענק. בושות.

רגע אחד לנצור

הסולו הראשון שלי בקורס הטיס לרישיון הפרטי: שדה התעופה בהרצליה, אמצע חודש ינואר 2011, 6:30 בבוקר, קור מקפיא. אחרי צבירת 12 שעות טיסה בקורס וטיסת בדיקה אחרונה עם המדריך שהכל בסדר - הוא יורד מהמטוס, עולה למגדל הפיקוח להשגיח ומשאיר אותי לבד להקפת סולו ראשונה בשדה. טיסת הסולו היא שלב משמעותי ראשון במהלך הקורס. הידיים רועדות על הסטיק (מהקור ומהלחץ) והרגליים מפרפרות על הדוושות. אני יושב בכיסא שמאל, מסתכל ימינה לכיוון הכיסא הריק של המדריך והאסימון נופל - פעם ראשונה שאני לבד במטוס. לחץ. בדיקות מנוע אחרונות לפני התיישרות על המסלול. מסדיר נשימות ומתפקס. ממריא, מבצע הקפה, נוחת, מקבל ברכות ממגדל הפיקוח על הנחיתה המוצלחת ומחנה את המטוס בליין המטוסים. אני נעמד על קידמת המטוס כדי לעבור את הטקס המסורתי שכל סוליסט עובר: דלי מים קפואים על הראש וברכות (ובעיטה בתחת) מהמדריך. כל טייס נוצר את הרגע הזה, לכל החיים.

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר

ההתארגנות שלי בבוקר זריזה ומהירה ואני מעריך כל דקת שינה של הלילה. אני מתארגן, מתפלל ויוצא לדרך הארוכה בפקקים. בדרך לעבודה אני עובר על אתרי החדשות, קורא מיילים ומדבר עם הבוסים והלקוחות על דברים דחופים וחשובים המתוכננים במהלך היום.

מה אתה הכי שונא בעבודה שלך

הנסיעות. לעמוד בפקקים בכניסה לאזור המרכז בתחילת היום וביציאה ממנו בסוף היום זה הדבר השנוא עליי ביותר. כל מי שעובד באזור המרכז מכיר את הפקקים המעצבנים.

איך נראית השבת שלך?

שבת מנוחה...חוץ מהתפילות והארוחות אני מנצל את השבת להשלים שעות שינה, מפגש עם החברים הטובים ולקריאת עיתונים וספרים.

מודל לחיקוי במקצוע

מבין המפקדים המצוינים שהיו לי בשירות הצבאי, שניים השאירו עליי חותם מיוחד מבחינה אישית ומקצועית: רס"ן מתן גרינשטיין (כיום ראש מדור כתבים צבאיים בדובר צה"ל) ורס"ן (במיל') עידו מינקובסקי (כיום דובר עיריית חיפה). מתן ועידו, חברים טובים ודוברים מקצועיים ברמה אחרת, לימדו אותי הרבה מאוד ממה שאני יודע: טקטיקות, דרכי פעולה, ניהול משברים והתווית אסטרטגיה דוברותית. את צעדיי הראשונים בעבודה מול כלי התקשורת עשיתי בהנחייתם ובעזרתם ואני חב להם תודה עצומה על כל מה שלימדו אותי.

ההתמודדות עם כתבים בכירים ועיסוק בנושאים רגישים כחייל צעיר וחסר ניסיון נהייתה קלה ככל שעבר הזמן בשירותי הצבאי בזכות הכלים, ההכוונה והידע שקיבלתי מהם. מבחינתי, יחידת דובר צה"ל זה בית הספר לדוברים הטוב בישראל.

איך אתה רואה את מצב התעשייה בימינו

התקשורת בישראל מקיפה אותנו בכל זמן ובכל מקום, פרשייה רודפת פרשייה ואירוע רודף אירוע. למרות שאומרים שמצבה של התקשורת קשה, היא עדיין חוקרת, נושכת ומאירה פינות חשוכות. אמרו שהפרינט מת אבל אנחנו רואים שלמרות כל האיחודים והעברת הבעלויות העיתונות הכתובה עדיין חזקה ומבצעת את תפקידה. אמצעי התקשורת אמנם במצב קשה, אך לשמחתי מחזיקים מעמד למרות הקשיים. כיועץ תקשורת בהחלט ניתן לראות את ההשפעות של המצב הכלכלי הקשה על הכתבים ומערכות התקשורת.

כואב לי לראות שמנצלים צעירים בעלי השכלה אך חסרי ניסיון בתחום התקשורת ב"העסקתם" ללא תשלום עקב הידיעה שהשוק מוצף וצעירים חסרי ניסיון יעשו הכל, כולל להתנדב למשך תקופות עבודה לא קצרות, כדי לצבור ניסיון. זו תופעה מגונה שכדאי שתעבור מן העולם. כולם מתחילים מאפס וכדאי לאותם אלה שמציעים לחסרי ניסיון לבוא ולעבוד אצלם בחינם לזכור שגם להם פעם לא היה ניסיון ובכל זאת העסיקו אותם (בשכר) עד שצמחו והגיעו למעמדם המכובד כיום.