אזור התעשייה: הכירו את ירעם נתניהו

ירעם נתניהו, היועץ הלשוני של הטלוויזיה החינוכית ומרצה ללשון במכללת ליפשיץ שגם כותב ב"בשבע", מתוסכל מהשגיאות הלשוניות בתקשורת ומקווה לכתוב דוקטורט על השורשים הלשוניים של אבן עזרא

חדשות כיפה חדשות כיפה 17/04/13 13:15 ז באייר התשעג

אזור התעשייה: הכירו את ירעם נתניהו

ירעם נתניהו (34), תושב בת ים, משמש כיועץ הלשון של הטלוויזיה החינוכית, יועץ הלשון של חברת הליקון, כותב ומפתח בתחום שפות (חינוך לשוני) במטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מרצה במסלול עריכת לשון במכללת ליפשיץ, עיתונאי ב"בשבע".

איך התחלתי, מה עשיתי קודם: גם לעולם העברית וגם לעולם הלשון התגלגלתי די במקרה. בתיכון די תיעבתי את לימודי הלשון, ובתום ההסדר והצבא התחלתי ללמוד קופירייטינג. כשעבדתי במשרד פרסום וניסחתי מודעות נתקלתי בשאלות עברית - מתי כותבים בוי"ו אחת ומתי מכפילים, מתי מטילים יו"ד או פסיק. התחלתי להתעניין בנושא ונשאבתי. לאחר שמשרד הפרסום שבו עבדתי מוזג עם משרד אחר וקוצצתי, פעלתי בשני מישורים - התחלתי ללמוד לשון והתחלתי לעבוד בהצופה כמבקר טלוויזיה ואח"כ כמעין כתב תקשורת. עם הקמת nrg יהדות נקראתי לדגל, לאחר כמה זמן פנו אליי לכתוב בבשבע, ומאז אני שם. הספקתי לסיים תואר ראשון ושני בלשון עברית, תעודת עריכת לשון והוראת לשון. בזמן הלימודים הייתי עורך לשון במקומוני מעריב, ומיד בתום הלימודים התחלתי לעבוד בטלוויזיה החינוכית ובמטח ובמכללת ליפשיץ.

הישגים מרכזיים שאני גאה בהם: במסגרת המסע הפרסומי לִבְחור בים המלח כאחד משבעה פלאי תבל, הופיע על מגדלי עזריאלי בת"א הכיתוב "כולנו מסמסים ים המלח". השימוש בלעז חרה לי, פניתי לאקדמיה ללשון והצלחנו לשנות את הכיתוב ל"כולנו ממסררים ים המלח". חומדי לצון הטיחו בי שמפני שאנשים לא הבינו את המילה "ממסררים" לא נכנס ים המלח לשביעייה.

פספוס אחד בקריירה: עוד בכהונה הקודמת של רה"מ ושל שר החינוך סער פניתי אל שניהם והצעתי את שירותיי להיות יועץ הלשון שלהם ולבדוק את נאומיהם. הרי כשם שהם נעזרים בכותב נאומים כך עליהם להיעזר ביועץ לשון. שניהם התעניינו, אבל נראה שלא מספיק. לא מכבר פניתי באותו העניין גם לשר החינוך החדש, הרב שי פירון, וגם לשר נפתלי בנט. נראה מה ילד יום.

רגע אחד לנצור: קראתי מאמר לשוני שהמחיש לי את עומק דברי חז"ל. רבי עקיבה סבר שכל "את" במקרא בא לרבות, ולכן היה דורש כל "את" ו"את" שבתורה. נכון שעקרונית בעברית אפשר להסתדר בלי "את", אבל כל איש לשון מתחיל יודע שאין כאן מה לדרוש ולרבות כי מבחינת הפשט "את" מופיע ברוב מוחלט של המקרים. ואם בדרשות עסקינן יש לדרוש את המקרים שבהם "את" אינו מופיע. המאמר שקראתי מסביר את ההיגיון שבדרשה - במקרא יש חילופי "את" ב"עִם", למשל: "היה רׂעה את אחיו בצאן" והכוונה "עם אחיו". מכאן רואים שב"את" יש ממד מסוים של "עִם", ולכן רבי עקיבה דרש את הריבוי! ממתק ממש!

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר: כיוון שהטלפון החכם הוא גם השעון המעורר שלי, לאחר שהוא מצלצל ואני משתיק אותו - אני מציץ בדוא"ל, בוואטסאפ ובמסרונים. אגב, מחקרים מראים כי 50% מבעלי הטלפון החכם מתנהגים כך.

מה אתה הכי שונא בעבודה שלך: "מתסכל" יותר מ"שונא" - כשמצלמים סצנה והשחקן שגה בעברית, אע"פ שבתסריט היה מנוסח או מנוקד כדבעי, אבל אי אפשר לצלם שוב בשל חוסר זמן או כי השחקן מותש והסצנה מורכבת. אותו הדבר כשזמר קיבל ממני טקסט מנוקד, ובפועל אני שומע ברדיו את השיר המוקלט ואת השיבוש הלשוני.

איך נראית השבת שלך: חכמים אמרו שיש לחלק את השבת חציו להשם בלימוד תורה וחציו לעונג שבת. אני מקפיד יותר על החצי השני - מנוחה ואכילה, אבל אני משתדל להשיג את החצי הראשון - לימוד התורה. לא מכבר סיימתי את התנ"ך כולו בפירוש דעת מקרא, וכעת התחלתי סבב חדש והפעם בלימוד פירוש אבן עזרא ורד"ק. אני גם קורא את עלוני פרשת השבוע ואת העיתונות המגזרית, קצת ספרות פנטזיה ומד"ב, מאמרים בתחום הלשון וגם מַשלים את "הלימוד היומי באמונה".

מודל לחיקוי במקצוע: אני תמיד מרגיש קטן לעומת חלק מהמרצים שלימדו אותי באוניברסיטה. הם מלאים וגדושים, מהדור שהיה מומחה בכל תחומי הלשון, בניגוד לימינו שכל אחד מתמחה בנישה מסוימת וקשה למצוא אנשים שבקיאים גם וגם וגם: בלשון המקרא, בלשון חז"ל, בלשון ימי הביניים, בעברית החדשה ובסלנג, גם שיהיו תלמידי חכמים ובקיאים בתקן בעברית ובהחלטות האקדמיה וגם שיהיו זמינים לי. ד"ר ניסן נצר וד"ר גבריאל בירנבאום עונים על ההגדרה הזו, והם חברים טלפוניים שלי בעת צרה ומצוקה. גם רות אלמגור רמון. הלוואי שידעתי שמינית שבשמינית ממה שהם יודעים. אני מקווה שימציאו יישומון (אפליקציה) כמו bump שמעביר ידע מטלפון חכם אחד לרעהו, וכך יהיה אפשר להעביר את הידע שלהם מהמוח שלהם אל מוחי שלי.

איפה אתה בעוד עשר שנים: מביט בגאווה בדוקטורט שלי שיציג לעולם את "ספר-מילון השורשים של אבן עזרא". וגם שר בממשלת ישראל, כנראה שר התחבורה. נמאס לי להתאונן ולהתלונן על המצב ולנסות לשנות ולהשפיע רק בחלקת האלוקים הקטנה שלי. אני רוצה להגיע לזירה של הגדולים ולהפוך אותנו לאור לגויים כפשוטו. לשפר את מצב התחבורה הציבורית בישראל, לפרק את הריכוזיות במשק, לשפר את תודעת השירות בארץ, לקדם את הריבונות בהר הבית, לרומם את קרנה של העברית, לדאוג לחיזוק הפריפריה והשכבות החלשות, לחזק את יהדות יוצאי אתיופיה, להפוך את שפת הסימנים לשפה רשמית במדינה, ועוד. ואני מתכוון לכל מילה!

איך אתה רואה את מצב התעשייה בימינו: נעה בצעדים ענקיים אל עבר הרבה יותר דיגיטציה, וידאו ואינטרנט; והרבה פחות דפוס, נייר וחד-ממדיות. אל עבר הרבה יותר מלל חופשי שלא עבר עריכת לשון; והרבה פחות ידע מקצועי בכתיבה ובניסוח.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן