נועם פורר, 28, מאורס לגילת ומתגורר בשכונת התקווה, דרום תל אביב. במקור מראשון לציון. עוסק בניו מדיה, כמנהל מחלקת הדיגיטל בחברת "בן חורין אלכסנדרוביץ - אסטרטגיה, תקשורת וניהול משברים". עובד בחברה מזה שלוש שנים.
איך התחלתי, מה עשיתי קודם:
במקביל ללימודי תקשורת ומדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, שימשתי כראש מחלקת הסברה ופרסום באגודת הסטודנטים, ובמקביל שימשתי כמזכיר תא הסטודנטים של מפלגת העבודה בקמפוס.
תחום הניו מדיה תמיד עניין אותי, עוד מימי הפורומים והבלוגים העליזים בתחילת העשור הקודם, כי הוא משלב שני דברים שאני מאוד אוהב: מחשבים ואנשים. לאורך השנים ניהלתי כמה פורומים, כתבתי וערכתי תכנים לאתרי אינטרנט שונים ומגוונים ואפילו עבדתי כבלוגר צללים. פתחתי כמה עמודי פייסבוק, חלקם גדולים וידועים, וניהלתי רבים מהם.
בשביל הנשמה, אני פעיל במפלגת העבודה, חבר ועידה ומזכיר סניף. מתנדב אצל חברת הכנסת שלי יחימוביץ מזה שנים, ומשקיע את שעות הפנאי המועטות שלי בתמרון בין ענייני מפלגה, צפייה בסדרות פוליטיות בטלוויזיה ושינה.
הישגים מרכזיים שאני גאה בהם:
בימים אלו, אנו מובילים מאבק להורדת מחירי המזון והשתייה בנתב"ג, ולמרות שעוד מוקדם לברך על המוגמר, נראה שמדובר בקמפיין מוצלח מאוד שהולך לשנות מדיניות שגויה של שנים רבות - ואני גאה מאוד על הקמפיין הזה.
פעילות שאני גאה בה במיוחד, לטווח ארוך, היא הליווי שאנו עושים לתנועת הנשים נעמת. יצרנו זירות שיח בפייסבוק, לקחנו תכנים מאוד מורכבים ומסובכים והצלחנו לפשט אותם לשפה שכל אחת ואחד יבין - ובעצם בנינו שפה, השפה של נעמת בפייסבוק. בהתחשב בעובדה שמדובר בתנועה שקמה לפני למעלה מ- 93 שנים, זה הישג עצום. בשולי העשייה, הצלחנו לרתום את הגולשים להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות שלא להעלות את גיל הפרישה לנשים, הורדנו מהאוויר פרסומות מיזוגניות, העלינו סוגיות חשובות על סדר היום ואפילו החתמנו עשרות נשים משפיעות, חברות כנסת ושופטות (פלוס שני גברים: יו"ר ההסתדרות דאז עופר עיני, ואנוכי), על "מגילת הזכויות של הנשים".
פספוס אחד בקריירה:
החיים, ובמיוחד הקריירה, מלאים ברגעים של פספוסים והפסדים קטנים בקרבות. במבחן התוצאה, ברוך ה', אני גאה בדרך שעברתי עד כה, ומקווה להמשיך ככה.
רגע אחד לנצור:
לא קשור לקריירה, אלא לשעות הפנאי. הרמת הראש הראשונה של המחאה החברתית, הייתה צעדת לפידים שזכיתי לקחת חלק בארגונה. כבר ארגנתי בעבר כמה צעדות למחאות ומטרות ציבוריות שונות, אבל ברגע ההוא בשעות הערב של ה- 21 ביולי 2011, כשאני מחזיק מגפון ביד אחת ולפיד בוער ביד השנייה, מסתכל מאחורי על אלפי אנשים שהתקבצו ונצמדו אחד לשני, מנצנצים בצבעי אש מרוב זיעה ואדרנלין - אז ידעתי שהמחאה הזאת עוד תהיה מוצלחת.
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר:
עד שלשום, צופה בפרק של "הבית הלבן". העובדה שצפיתי בכל פרק בין שש לתשע פעמים, לא מונעת ממני לעשות זאת שוב. חוץ מזה, עובר על הפיד בפייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב טרנדס, גוגל פלוס, טוויטר וכמה פורומים, שותה כוס מים ומתחיל את היום.
מה אתה הכי שונא בעבודה שלך:
יש מעט מאוד דברים שאני שונא. הנורה הכחולה-אדומה שמהבהבת בראש הטלפון, מעידה על הזמינות האינסופית של המקצוע ועל תקשורת א-סינכרונית שלי עם העולם בכל זמן נתון, היא משהו שהייתי מחליף.
איך נראית השבת שלך:
לאורך כל יום שישי, עד כניסת השבת - אני מוצא את עצמי עובד, מתעדכן ומבשל במקביל. עשר דקות לפני כניסת השבת - בין אם זה בארבע וחצי ובין אם בשבע ורבע - כל השולחן מתרוקן, כל הבעיות נפתרות וכל התבשילים מוכנים, ואפשר להכניס את השבת וליהנות משילוב מוצלח של עלוני שבת, "הארץ", "מקור ראשון" ולאחרונה גם "ליברל"; יחד עם בת זוגתי, ספר טוב, משפחה או חברים והרבה אוכל. לאו דווקא בסדר הזה.
מודל לחיקוי במקצוע:
הרבה מההיבטים הנוגעים לתחום הדיגיטל, קשורים לאסטרטגיה - ואני באמת מאמין שמתוך האסטרטגיה הצבאית, אפשר ללמוד הרבה על פעילות דיגיטל מוצלחת. קרל פון קלאוזביץ, אסטרטג הצבא הפרוסי בן תחילת המאה התשע עשרה, גידל דורות של לוחמים, וגם אני, 'לוחם דיגיטל', למדתי ממנו הרבה.
איך אתה רואה את מצב התעשייה בימינו:
צר עולמי כעולם נמלה. בתחום הדיגיטל, נראה שתקציבי המדיה יופנו יותר ויותר לקידום תכנים, ויקבלו נפח משמעותי יותר בתקציבי המדיה הכוללים. תכנים ויזואליים הופכים להיות קריטיים, רשתות נישה - בדגש על פורומים ובלוגים מקצועיים - יצברו תאוצה, ותוכן גולשים הולך לדעתי להתחזק, על חשבון תוכן המיוצר על ידי הארגונים.
ככלל בנוגע ליחסי ציבור, נראה שההתמקצעות בדיגיטל תהפוך למשמעותית יותר בענף - ויועצי תקשורת יצטרכו ללמוד איך לתקשר עם הציבור באמצעות תוכן, ערוצי מדיה חברתית, הפקת דיגיטל, הבנה במדיה וב- SEO.