סדרת כתבות חדשה של חדשות 12 החלה אתמול כשמטרתה להציג תמונה מלאה ורחבה של צה"ל העכשווי, ובמיוחד של השירות המשותף בצה"ל, בו חיילות וחיילים נלחמות ונלחמים כתף אל כתף. בכתבה הראשונה ניתן לראות כיצד מתנהל קורס הצניחה בבסיס תל נוף בו ישנם מדריכים ומדריכות שמפקדות על חיילים דתיים. "במציאות הנוכחית, מתרחש קרב משיכות חבל של קבוצות אינטרסים שמושכים את הצבא לכיוונים מנוגדים: רבנים מצד אחד, וארגונים חילוניים ופמיניסטיים מצד שני. מתחת לענני הסערה האלה נמצא הצבא, זה שגם אמור לנצח בקרב."
לפני שלוש שנים נוסחה פקודת השירות המשותף, זו שאמורה לתת מענה לקבוע כללי התנהגות בכל מגע בין חיילים לחיילות. כל החמרה בפקודה גררה גל של ביקורת על הדרת נשים והדתה; כל מקרה של הקלה הצית אש בקרב רבנים שדיברו על צבא מתירני מדי לטעמם, שמשחק בערכי שיוויון במקום להיות מוכן למלחמה.
"אנחנו יורדים לרזולוציה של שומרי נגיעה ולמי יש בעיה, ומוודאים שהבנות לא יעבדו איתם", אומר רנ"ג במיל' פיני הרוש, מפקד קורס הצניחה. אך בכנות הוא מודה שכשהוא עצמו היה חייל בסדיר, לא היה דבר כזה: "לא היה מושג של 'שומרי נגיעה' - אבל אנחנו מודעים כבר לפחות ב-15 השנים האחרונות, זה לא עושה כאב ראש אבל מודעים לזה".
למצולמות אין קשר לנאמרצילום: פלאש 90
אל המשוואה הנפיצה הזו נכנסות מדריכות ומפקדות קורס הצניחה, מי שמתוארת כחלק בלתי נפרד מצוות ההדרכה. לדברי סמלת אמבר ויינשטוק, המשרתת בתפקיד הנפיץ, "עובדים איתנו בקורס איך אנחנו מתקנים את הכל בלי יותר מידי מגע ומסבירים לנו איך לתקן ולעמוד בצד".
ולמרות שמנסים למנוע מפגשים שיכולים לעורר חיכוך בין שומרי נגיעה למדריכות צניחה, כמו שדורשת פקודת השירות המשותף, המדינה רעשה כשזה קרה בבסיס בקיץ שעבר: כשנועה חליבה, מדריכה בדיוק כמו אמבר, באה להעביר שיעור פרונטלי והחניכים הפנו לה את הגב. "הייתה פה שגיאה שנעשתה", טוען בנוגע לאותו אירוע אל"מ ירון סיטבון, מפקד יחידת מרום. "השגיאה הייתה של מפקד מצוין שאמר לאותו חייל 'בסדר, אם יש לך בעיה - פעם הבאה אל תסתכל'. מפה זה כבר הפך לכדור שלג, עד לרמה שכולם מסתובבים".
"אם לחייל יש בעיה להסתכל על מדריכה - יש לו בעיה, שיחליט מה הוא רוצה", מסביר סיטבון. "מדריכות בקורס הצניחה הן חלק בלתי נפרד מסגל ההדרכה, מי שיש לו בעיה עם זה, לא יכול לעבור קורס צניחה. מי שמרגיש שזה משהו שפוגע בו באופן אישי, צריך לבחור מקצוע אחר". אמבר עצמה מבהירה: "אף אחד לא רוצה שיסובבו את הראש כשהיא מסבירה, אבל אנחנו מנסות להקדים תרופה למכה. אנחנו צריכות לחשוב מראש ולדאוג שאם נהיה במטוס צריך לחלק אותם מראש לפי שומרים ולא שומרים כדי שלא יהיה מצב לא נעים".
"העבודה שלנו פיזית ואנחנו לא נכפה את עצמנו, ניגע ונשלח או נגלגל בחול חניכים שאומרים מראש 'אני מעדיף שנשים לא יהיו איתי", מצטרפת לדברים ענבר רוזנבלט, גם היא מדריכת צניחה המפקדת על מחלקה. "זה יכול להישמע מוזר, מה מעליב בזה שאטפח לך על הכתף ואגיד לך 'קפוץ'? אבל אנחנו מפרידות שנייה את הרגש, ועושות מה שאנחנו צריכות", משלימה אמבר.
שעות לפני כניסת השבת בגבול עזה נתנאל דמלין, סמל בפלחו"ד גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, עולה לשמירה. "אם השמירה נכנסת לתוך שבת, הכל מתבצע כרגיל", הוא מסביר. "אתה משתדל לעשות את התפילה שלך כמה שאתה יכול - הנשק, הרימונים זה מצווה לקחת את זה עליך לכורח מבצעי. להיפך, זה פיקוח נפש לא לקחת - אתה מגן עליך ועל המדינה. חוץ מלדבר בקשר, שגם ככה זה אסור חוץ מצורך מבצעי, אין דבר שאסור".
"הלוחמים מבינים שיש פה משימה ערכית", אומר סא"ל אפרים אבני, מפקד גדוד 890, "הם מגנים על הבית ועל התושבים - הם יודעים מה לעשות".
אך גם אם בזמן המשימה לא רואים למי יש כיפה מתחת לקסדה, בשגרה צפים חילוקי הדעות. "עשיתי ספינינג והייתה לנו מדריכה, מבחינתי זה לא צנוע להסתכל עליה", אומר סמל ידידיה סימקוביץ', מפקד כיתה בגדוד 890. "לא זוכר אם דיברתי איתה, אבל עם המפקדים בטוח דיברתי ועשיתי מולם הכל, ופשוט סובבתי את האופניים. אני יכול להבין שזה מעליב, אבל אם מבינים למה עושים את זה אז זה לא אמור להיות מעליב".
"צריך לדבר על זה, אנחנו לא מנסים להפוך את זה לנגד ולהעלים את המדריכות מהצבא. יכול להיות שפעם פחות הקפידו, אבל זה לא אומר שלא היה את החיכוך הזה ביומיום", נתנאל וידידיה מנסים להסביר את נקודת מבטם, "היום נשים וגברים מעורבים בכל מקום ויש יותר אינטראקציות". הם מודים שאישית, היו מעדיפים שיהיו סביבם כמה שפחות נשים - גם אם בצבא בכללותו יש תפקידים שבהם הן מתאימות בהחלט לשירות, ואף עולות על גברים ביכולותיהן.
החשש של הצד השני הוא שהעדפה הזו של חיילים לא לראות יותר מידי בנות תכתיב את המציאות העתידית בצבא. אבל כרגע משוכנעים החיילים הדתיים שהם אלה שמוותרים יותר. "מה שאתה צריך יתנו לך מבחינת דת, אבל הרבה מאוד פעמים המפקד חילוני והוא פחות מכיר את זה ולכן אתה זה שצריך לעמוד על זה. נשחקים פה הרבה, ויש מצבים שאתה מגיע לזמן מנוחה ואתה מעדיף לישון למרות שפספסת תפילה", מסבירים נתנאל וידידיה.
בסוף המפקד או המפקדת בשטח הם אלו שצריכים להחליט. אמנם יש להם את פקודת השירות המשותף, שמפרטת ב-60 סעיפים מה לעשות, אבל המציאות תמיד יותר יצירתית. אל מול הניסיונות הכנים להכין את הצוערים לכל תרחיש אפשרי, קל לראות כיצד במצבים אמיתיים המתח רק יעלה ויגדל.