יריב אופנהיימר, מי שהיה מנכ"ל 'שלום עכשיו' התחתן לפני כחודש בחתונה יהודית כשרה. בין אורחיו של אופנהיימר נכלל גם הפרשן הפוליטי של ערוץ 20, שמעון ריקלין. במאמר שפרסם אלון עידן ("הארץ") בשם "איך זה שמחבקים", מתח עידן ביקרות על ההזמנה של אופנהיימר לריקלין. עכשיו מסביר אופנהיימר במאמר שמתפרסם בעיתון "הארץ" מדוע בחר להזמין את חבריו שאינם מחזיקים באותן אידיאולוגיות כמו שאופנהיימר מחזיק בהן.
שמעון ריקלין יכול להוציא אותי מכלי ולזעזע אותי. זה לא שואו, זה לא פייק, זה קרה ויקרה. גם אני גרמתי לריקלין ואחרים בימין להתרגז בעקבות דברים שאמרתי. לעתים הם היו משוכנעים שאני מעודד טרור. חילוקי הדעות עמוקים ואמיתיים, אבל במהלך המפגשים, לומדים גם להכיר ולהתיידד. אני כל כך בטוח בדרכי, שיחס חברי למי שחלוקים עלי לא מפחיד אותי ולא מפחית מעוצמת טיעוני. לנהוג כבן אדם, גם ליריביך, זה לא אומר להתקרנף.
אלון עידן ביקר את הזמנתו של ריקלין ואנשי ימין נוספים לחתונתי ("איך זה שמתחבקים", 7.12). לתפיסת העולם השטחית והחד־ממדית הזאת אני לא מתחבר. בני אדם הם יצורים מורכבים, יש בתוכם גם סתירות פנימיות, ועמדה פוליטית שונה איננה עילה לפסילה אישית. נוכחתי לגלות שיש אנשי שמאל המחזיקים בעמדות הנכונות אך מתנהגים בצורה בלתי ראויה, ויש אנשי ימין האוחזים באידיאולוגיה בלתי מוסרית, אך ברגע האמת יגלו אנושיות ואהבת אדם, ולהפך. על פי הקריטריונים של עידן, גם חלק מחברי הילדות שלי היו צריכים להיות מודרים מהחתונה בשל הצבעתם בבחירות. גם צמחונים אינם יכולים להזמין אוכלי בשר, וחרדים לא יכולים להזמין חילונים מחללי שבת. מותר לנו להיות מוקפים רק באנשים עם עולם ערכים זהה לשלנו.
את ריקלין הזמנתי לא כגימיק, אלא בעקבות שנתייים שבהן עבדנו יחד על סט התוכנית "הפטריוטים" בערוץ 20. בחרתי להופיע שם כי אני לא מאמין בהסתגרות ובצדקנות. מבחינתי כל במה ראויה ובלבד שנשמר לי החופש לומר את אשר על לבי. ההופעות בערוץ 20 סייעו לי להביא מסר שמאלני לא מתפשר לאלפי סלונים במדינה, שבהם אין דריסת רגל לשמאל. את התגובות אני מקבל עד היום.
יש כאלו שכותבים ב"הארץ" או מדברים בחוגי בית על הצורך "לצאת מהבועה" ו"להגיע לקהלים חדשים" ויש כאלו שמוכנים לנצל כל הזדמנות כדי לעשות זאת.