על מה אכתוב הפעם?
כמעט מדי מוצ"ש אני מתיישב מול המחשב ותוהה "על מה אכתוב הפעם?". תוך כדי תהייה אני מוצא עצמי בוהה מול המסך, לעתים שעתיים ושלש; "על מה אכתוב הפעם?". גם עתה אני תוהה ובוהה, אך התוצאה ברורה לי כמובנת מאליה; חובתי להתייחס לגזירת אפשרות הכליה שנחתה על עלוננו, אותו אנו עורכים מדי שבת בשבתו מזה עשרים שנה ומעלה. לי אישית תחסר השוטטות רצוא ושוב מול המסך על מה לכתוב ב'נקודת המבט' השבועית שלי כשליח ציבור המייצג חלק נכבד – לאומי ותורני ביסודו - במחנה הציונות הדתית הקלאסית.
העט נמשכת לעניינא דיומא, לפרשת השבוע במשמעות התקשורתית; לומר משהו – כן ולא - על אספקת החשמל לעזה; להביע עמדה – כן ולא - על בינוי אלפי יחידות דיור בקלקיליה וגניזת תכניות דומות בגוש עציון; ואולי לומר משהו – כן ולא – על ההשתלטות הבידואית על מרחבי הנגב, כולל חדירה למחנות צה"ל; ולפתע מגיח מהמוח האחורי 'הקוד האתי', שטרם 'טיפלנו' בו, מיסודו של שר החינוך המבקש לחנך לערכי לאום ופטריוטיזם את העולם האקדמי הסורר והפוזל כרונית החוצה. ומה עם הטיפול – כן ולא - בילדים האומללים חןלי הסרטן בשל ריב רפואי יוקרתי. גם ההתנצחות העקשנית בקרב מחנה הציונות הדתית – מן הלייטיות ועד הר המור – שוה 'נקודת מבט'; וסוגיא נדושה אך ראויה להתייחסות קבועה היא מעמדו של היועץ המשפטי הכל יכול "ולו המלוכה" – גם זו דילמה לאומית/שלטונית גורלית.
אז מה יעלה בגורלנו?
כל אלו שייכים ל'עולם התוהו', הבהייה והתהייה. אך מה אעשה ומטעם חברת ההפקה 'גל אורן' נשלחה יד רפה לסגור את שערי 'שבת בשבתו' מטעמים כלכליים מוצדקים. לו היתה זו גזירת שמים למחות את זכר כל עלוני השבת – כי עתה החשיתי, ואף הייתי תומך ב'גזירה'. וכבר דובר על כך בעבר גם במדור זה. אך מה אעשה לנוכח המציאות הקשה לפיה רבו עתונים דמויי עלונים המתחרים על 'קמח המודעות' ופוגעים בקיומו הכלכלי של בטאוננו שמאופיין בהעדר ידיעות עתונאיות, ואף ללא כתבות תקשורתיות על אישים ומוסדות; רציני תורני נטו (פרט למדורנו הפובלציסטי).
ובכן, כפי שנאמר לנו ע"י חברת ההפקה,לפחות לפי הנתונים לרגע זה בידכם הגליון האחרון במתכונת של מותג ציוני-דתי מפד"לי, פןעל-מזרחניקי זה. כך דרכו של עולם , ובודאי בדורנו הדוהר ובהול אחר חידושים חדשות לבקרים.
מאידך, וקראו את שפתותיי; להערכתי 'שבת בשבתו ישוב לבמה לאחר חופשה קצרה בת כמה שבועות, העלון יתעורר לחיים חדשים אם באמצעות חברת פרסום אחרת, או שמא חברת 'גל-אורן' תתעשת ותירתם שוב למשימה ציונית דתית זו, כבימי בראשית והזוהר של 'פרסום אורן', בדחיפת המייסד ואבי המשפחה מיש (מאיר) אלימלך זכרו לברכה.
בימים אלו מתרחשים מאמצי התרעננות; קיימת הצעה שמוסדות חינוך או תרבות ציונים דתיים 'ירכשו' עמוד שרובו דברי תורה וחכמה שייכתב ע"י מי מאנשי המוסד, ומיעוטו דיווח קצר על מפעלות הארגון. היש נענים לאתגר? (דן מארנץ: 0524295294, מנכ"ל 'צומת')
לבי אומר לי כי זו תהא דרך המלך לההיחלצות מן המשבר, ויש כבר ניצנים לכך...
אחיי ורעיי, ידידיי וקוראיי – בע"ה נתראה שוב בקרוב...
(נכתב במוצ"ש שלח)