כבר שנים שאני שומעת שבחים על מסעדת "נינה ביאנכה" הכשרה. שנים שאני מבטיחה לעצמי שממש בקרוב אלך לבקר בה, אך כמו ירושלמית טובה מתעצלת לצאת מעיר הבירה אפילו בשביל קולינריה טובה. סוף סוף עשיתי את זה, גייסתי חברה טובה עם אוטו ונסענו עד לצומת ביל"ו, ואני מודה: זה היה שווה כל קילומטר. הנסיעה ארכה שעה בפקקים, אבל בשביל המסעדה הזאת הייתי נוסעת גם שעתיים. לא במקרה זכה הבעלים, ליאור נעים, להיכנס לרשימת "20 הדתיים המשפיעים בקולינריה".
בייגלה ירושלמי שאי אפשר להפסיק לאכול, כרוב במרקם חמאה
בפתח המסעדה המעוצבת בצורה יוקרתית ומזמינה קיבלה אותנו המלצרית המתוקה נעה, שידעה לשרוק את התפריט בעל פה ולהסביר באריכות על כל מנה. אחרי שלא הצלחנו לבחור בעצמנו מבין המנות, ביקשנו מהשף שיחליט בשבילנו. זאת הייתה החלטה נבונה. כשהונח על שולחננו בייגלה ירושלמי (38 שקלים) עם לאבנה מעושנת וזעתר תהינו למה שיבחרו להגיש לנו מנה גנרית כזאת. כשטעמנו הבנו. הבצק - 80% לבן ו-20% כוסמין - היה אוורירי בטירוף, ועם המעטה הקריספי והלאבנה הממכרת בצד לא הצלחתי להפסיק לאכול מהבייגלה הזה גם כשהגיעו לשולחן עוד ועוד מנות.
משם המשכנו למנה של כרוב בטאבון (68 שקלים) עם טחינה שיפקה ושמן אדום. לכאורה כרוב צלוי ותמים, בפועל כרוב במרקם חמאה עם קצוות חרוכים - מנה שאני ממליצה עליה במיוחד. מהראשונות אכלנו גם ריזוטו פטריות (73 שקלים) עם חמאה, כרישה וכמהין, ובתור אחת שלא נמנית מחובבי הריזוטו הטעם המעושן של המנה קנה אפילו אותי.
פיצה לא שגרתית ודג נא מדהים
עברנו למנות העיקריות. סלט ירוק (82 שקלים) של חסה, סלרי, תפוחים, אגוזי מלך, בצל סגול, בזיליקום, ברוטב ויניגרט דבש והדרים. הסלט היה עטוף כולו ברוטב, שילוב של מתיקות וחמיצות שנתנה רעננות לכל הארוחה. בגזרת הפיצות נהננו מפיצה קאצ'ו אה פפה (76 שקלים) עם קרם פרמז'ן, מוצרלה, תפוח אדמה צלוי, בצל קונפי ובצל ירוק. מי שאוהב פיצה דקה יתענג על בצק בעובי דף עם תוספות מיוחדות וטעמים שמתעלים על פיצה לבנה רגילה.
סשימי אינטיאס צילום: דוד מויאל
אני לא אוכלת דגים, אבל החברה שהתלוותה אליי טענה שהמנה של סשימי אינטיאס (89 שקלים) עם סלסה גרנד סמית, נענע ופיסטוק וגספצ'ו תפוז וג'ינג'ר היה מהדגים הנאים הטעימים ביותר שיצא לה לאכול, ובחרה בה כאחת המנות המוצלחות של הערב. וחוץ מזה, הוא היה מהמם ביופיו. בגזרת הפסטות קיבלנו ענני ריקוטה (87 שקלים) עם חמאה, כרישה ופרמז'ן. הם נראים כמו ניוקי, אבל בביס הראשון נתקלים בבצק פסטה דקיק, רך, בעבודת יד, עם מילוי קרמי ועשיר.
המנה המנצחת של הערב - אנלוטי מסקרפונה
ההסכמה על המנה המנצחת של הערב הייתה גורפת. פעם בכמה שנים יוצא לטעום מנה כזאת שנכנסת אחר כך לחלומות ומציקה לכם עד שתטעמו אותה שוב. אנלוטי מסקרפונה (84 שקלים) עם חמאת אורגנו ולימון עם פרמז'ן. קשה להעביר את הטעם במילים. זו פסטה רכה כל כך שאפשר לשתות אותה עם כף, מילוי קרמי, רך ועשיר, רוטב שמתחשק למזוג לקערה ולקחת הביתה. שלא תעזו לוותר עליה.
אחרי כל האוכל, לא יכולנו לוותר על קינוחים. לקחנו שניים: פחזניות שחורות - קרם שוקולד לבן ושומשום שחור, קרם אנגלז, פרלינה וטוויל שומשום לבן ושחור, ואבני שוקולד - ספוג וקרנץ' ג'אנדויה, פרלינה לוז, קרמבל שוקולד־לוז, גנאש שוקולד וטראפלס קרמל־שוקולד (62 שקלים לכל קינוח). נתחיל בעובדה ששני הקינוחים היו מאוד פוטוגניים, לחובבי הסטורי. למרבה המזל, הם היו גם נורא טעימים. החברה העדיפה את הפחזניות, אני התחברתי יותר לאבנים, תוכלו להסיק ששניהם היו מוצלחים. נחזור לבקר? בטוח.
פחזניות שחורות צילום: דוד מויאל
הכותבת הייתה אורחת במסעדה
נינה ביאנכה
ברקת 1 קרית עקרון
כשרות רבנות
א' - ה': 12:00-23:00
שישי: 8:30-13:30
מוצ"ש: שעה אחרי צאת שבת