לפעמים אדם זקוק למסעדה איכותית, למלצרית שתשאל אותו מה שלומך?, תפריט עמוס במנות מתוחכמות או כוס יין שתיתן לו להרגיש מיוחד, גם אם רק לרבע שעה. אבל לפעמים אדם פשוט זקוק לאוכל, וככה הייתי אני ביום חמישי האחרון. אחרי מסע ארוך של קניית בגדים לחג, היינו רעבים, בחוץ היה גשום, לא היה לנו הרבה זמן, זמן מושלם להמבורגר.
ההמבורגר של שגב: בשר מעולה
נכנסנו להמבורגר של שגב פעם ראשונה, היה ריק, המסעדה התמקדה במשלוחים ולא הרבה ירושלים הסתובבו בתלפיות הגשומה, הזמנו שני המבורגרים שגב עצבני (סמאשבורגר, נקניקיה חריפה, ביצה עין, מיונז, חריף ורוקט 58 ש"ח) בשבילי, ושגב מפנק (סמאשבורגר בתוספת כבד אווז, ריבת בצל ביתית, עלים ירוקים ועגבנייה 79 ש"ח) בשבילה. העצבני היה מושלם, המפנק היה טעים, אבל מעט יבש, משהו במרכיבים לא התחבר עד הסוף.
שגב עצבני צילום: ללא
עכשיו אני רוצה שנדבר רגע על בשר. בדרך כלל, ככל שההמבורגר שייך לרשת גדולה יותר, הבשר מאכזב יותר, אבל אצל שגב זה לא המצב. המיקום של המסעדה, בצמוד לקצבייה האיכותית של שגב בתלפיות מביא בשר ברמה גבוהה ביותר, לא רק בקציצה, גם ברמת המרגז שהגיע עם המנה שלי וגם ברמת הכבד אווז שהגיע עם המנה שלה. ובסוף, הבשר הוא מה שחשוב. הצ'יפס הגיע בכמות שלא היה אפשר לסיים וכדי להגזים הזמנו גם כנפיים, שגם אם היה לנו מקום בשבילם, היו חריפות מדי, וכן, זה משהו שצריך לציין, לא כל הלקוחות עם יכולת.
יותר מדי צ'יפס זה תמיד טוב צילום: ללא
המחירים ביחס למה שקיבלנו היו נוחים מאוד. מה שמסביר אולי את כמות המשלוחים שיצאו מהמסעדה בשעות הערב, מה שכן מרוב טייק אווי ואולי בגלל שאנחנו אחרי שנתיים של קורונה, השירות לא היה מושלם והעובדים היו בעיקר על הוצאת משלוחים, גם את ההגשה אפשר לשפר, לא שזה פגע באיכות של הבשר, שניסים שגב, הקצב אמר עליו פעם, "אם אתה רוצה למכור את הבשר הכי טוב, אז אתה צריך לעלות כל בוקר למשאית קירור ולבחור בעצמך".