האם אלרגיה היא מצב הפיך?

עוד ועוד ילדים מאובחנים כאלרגים למאכלים שונים, כיצד על ההורים לנהוג במצבים של אלרגיה אצל הילדים והאם זה בר שינוי?

ד"ר ורד שיכטר- קונפינו 23/08/21 17:01 טו באלול התשפא

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

לא מעט ילדים מאובחנים מדי שנה עם אלרגיה למוצרי מזון שונים, כמו חלב וביצים, ונאלצים להימנע מאכילת מזון שעלול להכיל מרכיבים אלה. עם זאת, ישנם מחקרים שקובעים כי חשיפה מוקדמת לסוגי מזון שונים כמו בוטנים, מפחיתה את הסיכוי להתפתחות אלרגיה וגם מי שכבר אובחן כאלרגי- צריכה מבוקרת של החלבון עשויה להעלים את האלרגיה. ד"ר ורד שיכטר- קונפינו, מנהלת השירות לאלרגולוגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה, מסבירה כיצד מאבחנים אלרגיה למזון, האם זה לכל החיים ואיך, בכל זאת, אפשר להתגבר על כך.  
הסתברותן של מחלות בעלות אופי אלרגי נמצאת בשנים האחרונות במגמת עליה. בין 20 ל- 30 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממחלות אלרגיות שונות, כאשר אלרגיה למזון מהווה בין 1 ל-1.5 אחוזים מתוך אותן המחלות, בעיקר בקרב ילדים ותינוקות.

אילוסטרציה

אילוסטרציהצילום: shutterstock

"אלרגיה למזון מתחלקת לשני סוגים: האחד הוא אלרגיה המתבטאת בתגובה מידית של הגוף (דקות ועד מספר שעות בתום האכילה של המזון). היא יכולה לבוא לידי ביטוי כעקצוץ בחך, תפרחת מפושטת בעור, גודש בעיניים,  דמעת,  הקאות,  שלשולים,  צפצופים בדרכי הנשימה וכלה בתגובה קשה המכונה אנפילקטית- תגובה מסכנת חיים ואף מוות. הסוג השני של האלרגיה מתבטא בעיקר בתופעות הקשורות למערכת העיכול,  כמו הקאות ושלשולים,  לפעמים גם שלשול דמי,  המופיעות שעות עד ימים אחדים לאחר החשיפה לאלרגן. האלרגן הנפוץ הגורם לסוג זה של אלרגיה הוא חלבון חלב פרה, הנמצא גם בפורמולות מזון לתינוקות", מסבירה ד"ר ורד שיכטר- קונפינו , מנהלת השירות לאלרגולוגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה.

כיצד מאבחנים אלרגיה למזון?

ישנם מספר סוגי מזונות שכיחים האחראים לאלרגיה ביניהם חלב פרה, בוטנים, שומשום, ביצים, דגים, פירות ים, שקדים, אגוזים ופירות, כגון קיווי ואפרסק. "מעבר לתגובות האופייניות לאלרגיה, קרי תפרחת בעור, כאבי בטן, הקאות ושלשולים, לעתים קשה להבחין כי הילד אלרגי למזון. "יש ילדים הסובלים מתופעות שונות שלא בהכרח ניתן לקשר אותן לתגובה אלרגית, לדוגמה אי עלייה במשקל הילד ולכן,  במידה שהילד אוכל טוב אך לא עולה במשקל כצפוי, יש להתייעץ עם רופא ילדים בעניין", מציינת ד"ר שיכטר-קונפינו.  כאשר עולה חשד לאלרגיה, יש להפנות את הילד לרופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה ולפי הסיפור הקליני הרופא יחליט על ביצוע טסטים לאותו מזון חשוד. התבחינים מתבצעים במסגרת המרפאה כאשר מטפטפים טיפות המכילות את החלבון הספציפי, שורטים מעט את העור ומחכים לראות אם מתפתחת תגובה. ד"ר שיכטר-קונפינו מסבירה כי במידה שמתפתחת תגובה (אודם ונפיחות) כעבור 15 דקות אזי ניתן לאבחן שהילד אלרגי לאותו מזון. אם הטסטים שלילים ועדיין קיים חשד, ניתן לחשוף את הילד במסגרת השגחה רפואית למזון החשוד (מבחן תגר) ולצפות אם יש תגובה. בילד אלרגי למזון מומלץ לעשות לפחות פעם בשנה טסטים חוזרים אצל אלרגולוג מומחה".

צילום: shutterstock

מתי אפשר להתחיל?

"אבחון לאלרגיה למזון ניתן לבצע כבר בחודשים הראשונים לחיי הילד. אלרגיה לחלבון חלב הפרה תזוהה כבר בחשיפה שנייה של התינוק לתחליף חלב חלבי, ככול הנראה לאחר שיתחיל להקיא ולשלשל. לציין כי אלרגיה למזון שכיחה יותר במשפחות עם מחלות אטופיות, כגון אסטמה נשימתית, נזלת אלרגית, אסטמה של העור (אטופיק דמרטיטיס) ועוד.  לכן, הסיכוי לאלרגיה למזון בילד ממשפחה אטופית גבוה יותר.  עם זאת, אלרגיה למזון יכולה להתפתח גם בילדים שבמשפחתם אין רקע אלרגי" מציינת ד"ר שיכטר-קונפינו.

אלרגיה- מעכשיו ולתמיד?

"ילד שאלרגי למזון חייב להימנע לחלוטין מאותו מזון וכל מוצר המכיל אותו. הורים לילדים עם אלרגיה למזון נתקלים בקשיים רבים בשל הצורך בהשגחה תמידית על הילד שלא ייחשף למזון אליו הוא אלרגי בשום צורה, בפרט אם מדובר במזון פופולארי לילדים, כמו במבה", מציינת ד"ר שיכטר-קונפינו. ובכל זאת,  יש גם נימה אופטימית. "אלרגיה למזון עשויה לחלוף, אם כי תלויה בסוג האלרגיה ובגורמי סיכון נוספים.  האלרגיה מהסוג השני חולפת בכ- 90 עד 100 אחוזים מהמקרים ועד לגיל 2-3 . גם אלרגיה מיידית לחלק מהמזונות נוטה לחלוף, לדוגמה אלרגיה לחלב פרה חולפת בכ- 70% מהמקרים עד גיל 4 – 5 ".

הטיפולים

"הטיפול באדם אלרגי למזון תלוי ברמת התגובה הקלינית שלו. לפעמים טיפול אנטי-היסטמני בטיפות פנסטיל יכול להספיק אם מתפתחת תגובה של תפרחת בלבד, אך אם מתפתחים תסמינים כגון קוצר נשימה, הרגשה של חנק או עילפון - יש צורך בזריקת אדרנלין. ילדים אלרגיים למזון מצוידים במזרק אפיפן תמיד ועל המבוגרים האחראים לדעת כיצד להשתמש בו במידת הצורך".

צילום: shutterstock


מה חדש בתחום?

עד לעשור האחרון, הטיפול המקובל היה הימנעות ומתן טיפול מתאים לפי חומרת התגובה. בשנים האחרונות ניתן לראות מעבר לטיפול אקטיבי יותר, תוך שיפור איכות החיים של ילדים הסובלים מאלרגיה למזון.
"כיום קיימים חיסונים המכילים את החלבון שגורם לאלרגיה, אשר ניתנים במנות קטנות תוך עלייה מבוקרת בכמות לאורך זמן. כמו כן קיים טיפול חיסוני פומי אשר ניתן לילדים עם אלרגיה למזון מסכנת חיים.  הטיפול מחייב השגחה ומעקב צמוד תחת אשפוז יום במרפאה לאלרגיה ואימונולוגיה.  במחקרים שבדקו ילדים אלרגיים לסוגי מזון שונים, אשר צרכו כמות מסוימת של אותו מזון באופן קבע, יום יום,  נראה כי חשיפה מבוקרת למינונים עולים של חלב, ביצים, בוטנים, שומשום וכו'  גרמה למטופלים שצלחו את הטיפול, לא להגיב בחשיפה חוזרת, דהיינו חשיפה לאותו אלרגן בכמות מבוקרת גרמה להם בסופו של דבר, לא לפתח תגובה לאותו סוג מזון", מסבירה ד"ר שיכטר-קונפינו. "מחקר נוסף שעסק באלרגיה לבוטנים מצא כי חשיפה מוקדמת לבוטנים מפחיתה את הסיכוי להתפתחות אלרגיה. מכאן שההמלצה כיום היא חשיפה מוקדמת לטעימות כבר בגיל  4-6 חודשים".

לסיכום, מסבירה ד"ר שיכטר-קונפינו: " מחקרים מראים כי חשיפה מוקדמת עשויה למנוע אלרגיה וכן ברוב המקרים, האלרגיה למזון תחלוף מעצמה. כיום ישנם חיסונים ייעודים הניתנים מגיל 5 ומעלה ויש מחקרים שמוכחים עוד קודם לכן, אשר משפרים את איכות החיים ועשויים להפחית את האלרגיה. בכל מקרה, יש להתייעץ עם מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה במידה שהילד אכן אלרגי. מומלץ גם להתייעץ עם תזונאי מומחה על מנת לוודא שתזונת הילד עשירה בויטמינים ומינרליים החיוניים להתפתחותו התקינה, בפרט אם מדובר באלרגיה למוצרים עשירים בסידן כמו חלב".

הכותבת היא מנהלת השירות לאלרגולוגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר