בעבר הלא רחוק, "בעל בשר" היה נחשב לתואר חיובי. הלחיים התפוחות שניתן לצבוט בחיבה, הילדים החסונים שהתפתחו וגדלו בחיק השמנת והשומן. תואר הכבוד של אותם ימים הפך מזמן למשא כבד, כזה שיש לנסות להשיל, ועדיף בהקדם. המראה העסיסי כבר לא מחמיא וכמה לא מפתיע - גם לא בריא.
היום כבר כולם יודעים שמשקל יתר הוא יותר חמור מהבחינה הבריאותית. השמנת יתר גוררת איתה סיכון לא מבוטל במספר רב של מחלות וסיבוכים אחרים. ההבנה הזו גרמה ללא מעט יוזמות להפחתת משקל. החל בדיאטות מזון, פעילויות בריאות מוכוונות ועוד אלפי פתרונות. גם כאלה שהובילו שרלטנים ונוכלים, כמו "טיפות הרזיה", ותרופות לא ברורות שאמורות לסייע בהפחתת המשקל – המשימה מהקשות ביותר.
מה הסיבה לחוסר ההצלחה בשמירה על משקל תקין?
"הבעיה אצל בעלי משקל עודף היא, שמנגנן התיאבון התנוון. משכך - אנשים שמנים אוכלים יותר הרבה; אוכלים יותר מהר, ורעבים יותר מאנשים במשקל תקין. השינוי הזה, בוויסות מנגנון התיאבון, מתרחש איפשהוא בתהליך ההשמנה.
למרות הרצון לקשור את ההשמנה לתורשתיות, עדיין לא בטוח שיש לכך בסיס. קרוב לוודאי שאין קשר בין הדברים. הסיבה המשמעותית יותר נעוצה במנהגי האכילה בגיל הילדות, והם אלו שמקבעים זאת. אמא שרודפת אחרי ילדה בכדי שיאכל, עלולה להביא למצב שילדים אוכלים יותר מהכמות שהם זקוקים לה. אם היא מצליחה בשידוליה - היא מקבעת את גורלו להיות שמן. ברגע שההרגל נכנס, הוא הופך לטבע ולמצב שקשה מאוד להיגמל ממנו.
ניתן לומר בוודאות כי הטיפול החשוב והיעיל ביותר להשמנה הוא למנוע אותה. בשום אופן לא לרדוף אחרי ילדים שיאכלו. אחד מהמורים שלי לרפואת ילדים, לפני שנים רבות, טען בהגיון רב שמעולם לא שמענו על ילד שמת מרעב כשהיה אוכל בביתו. ילד צריך לאכול בכמות שהוא מרגיש שזקוק לה. ילד שאוכל הרבה - צריך גם לדעת לעצור אותו; אך בוודאי שאין צורך לעודד ילדים לאכול. זה מיותר לחלוטין.
צילום: shutterstock
במקביל חשוב להרגיל את הילדים לאכול בריא. ילדים קטנים, ואני מדבר על צעירים ממש - מתחת לגיל 5, ניתן ללמד את חוש הטעם שלהם ליהנות מאוכל בריא ולאהוב אותו. אם מרגילים אותם לאכול ירקות, מקפידים על מה שפחות אוכל שומני ומתוק - זה יטמע בהם וישפיע על כל חייהם.
בנוסף, חייבים לעשות את ההפרדה בין אוכל לפרס. אוכל הוא צורך, בדיוק כמו שינה. שוקולד אינו פרס למי שמסיים את המנה שלו. ההתניה הזו נכרכת ומשפיעה גם בגיל המבוגר. לכן חשוב שלא ליצור אותה. גם הבטחה למסיימים את הצלחת אינה נכונה ('אם תסיים את הכריך - תוכל לצאת לשחק'). אוכל הוא אוכל. לא פרס ולא פיצוי. אם נרגיל את הילדים לכך - נותיר להם את מנגנון התיאבון מווסת, ומשקל גוף תקין. אם מקלקלים לילד את הרגלי האכילה, הוא גדל כמבוגר שמן".
"לפני שנים ערכנו מחקר", מציין פרופ' רביד, מנהל בית החולים מעייני הישועה. "הנחקרים היו ילדים בגילאי 9-10. שקלנו ומדדנו את הערכים הרלוונטיים, וכעבור עשרים שנים בדקנו את הנתונים שוב. התוצאה היתה החלטית. כל הילדים שהיו שמנים בזמנו - סבלו ממשקל עודף גם בגיל שלושים. אדם ששמן בגיל שלושים - כמעט בהכרח שיסבול מכך כל החיים.
ועל העובדות הללו יש לחשוב כשהילדים בגיל הגן. הבעיה היא, במקרים הללו, של ההורים. הילדים צעירים מכדי להיות אחראים על התזונה שלהם, והאחריות מוטלת על המבוגרים שדואגים לכך. ילד שמתרגל כי אוכל הוא פרס ופיצוי, או שיש לאכול בכמויות - הוא נעשה לילד שמנמן, מתקדם לנער מלא ועגלגל, ומהר מאוד הופך למבוגר שמן שיאלץ להתמודד עם המשא כל חייו".
צילום: shutterstock
ומה הפתרונות למבוגרים שכבר הגיעו למשקל עודף?
"הפתרון שאני מוצא אותו כיעיל - הוא ניתוח. הניתוחים הקיימים היום הם יעילים, ומסייעים למרבית האנשים לרדת במשקל. אמנם זה פתרון רע, אבל זה פתרון יעיל בשביל התוצרת שלו. ברגע שהוחלט ללכת לטיפול הניתוחי, תפיסת העבודה מבוססת על ליווי תומך מתמשך, המסייע למנותח צעד אחר צעד, לשנות הרגלים, להסתגל לאורח חיים חדש, להתמודד עם קשיי הירידה במשקל ועם הקושי הרב בשמירה על המשקל החדש. הטיפול הכולל נעשה באמצעות בניית מעגל תומך והתאמת פתרון אישי רב-תחומי לכל מטופל.
הצוות המטפל במעייני הישועה, כולל את אנשי המקצוע המומחים והמנוסים בתחום, ביניהם: רופא, דיאטנית ותמיכה פסיכו- סוציאלית. אלה מלווים את המטופל לפי תכנית עבודה אישית, לפני, במהלך, ולאחר הניתוח.
התהליך הטיפולי בנוי מאבחון והמלצות, בניית תכנית רפואית להרזיה בהתאמה אישית, בחירת שיטת הניתוח המתאימה למטופל, הניתוח עצמו כמובן, ולאחר מכן מעקב צמוד לאחר הניתוח, הכולל לווי ותמיכה לשימור תוצאות הניתוח".
וזה עדיף על פני דיאטה?
"זה לא עניין של עדיף. אנשים שמנים, שאינדקס מסת הגוף שלהם מעל ל-35, שזה הקריטריון המקובל, פחות או יותר - הסיכוי שלהם לרדת במשקל באמצעות דיאטות הוא פחות מ-5%. זה הכל. יחד עם זאת, חשוב להתאמץ ולרדת בכל זאת במשקל, במקביל להכנה לניתוח; ולמה? משום שאדם השוקל 120 ק"ג ויאלץ לעבור ניתוח, אולם יצליח להפחית ממשקלו 20 ק"ג - הניתוח יעבור עליו בקלות יותר, ועם פחות סיבוכים".