מחיר הלחם / חלק שלישי ואחרון

העולם הקדמון היה מחולק לשלושה. שליש אכלו חיטה, שליש אכלו אורז ושליש אכלו תירס. אנחנו כאן באגן הים התיכון אכלנו כמובן, חיטה. וגם היום, כשאנחנו אוכלים סוגי דגנים שחכמי המשנה לא הכירו, עדיין החיטה היא הדגן העיקרי בתפריט שלנו. אולי בשל כך יש כל כך הרבה מה לומר עליה.

בשנת 1870 המציאו את המכונות שמלטשות את הדגנים וביניהם את החיטה והאורז. כך שרק מאז, בני האדם התחילו לאכול לחם לבן בכמויות מסחריות. המשמעות היא שאם האנושות שרדה עד היום, זה לא בזכות הלחם הלבן. אלא להיפך.

גרעין הדגן המלא עטוף בסובין. או בשמו השני סיבים תזונתיים. לפני למעלה ממאה שנה. הגיעו למסקנה, כי הסובין כולו יוצא ממערכת העיכול שלנו בשלמותו. שום דבר לא נספג ולא נשאר בגופנו. אם כך הוא מיותר. לכן אפשר לנפות אותו מהדגן ולקבל קמחים עדינים ולא כבדים. תהליך הליטוש היה יקר ולכן רק בעלי הממון יכלו להרשות לעצמם לאכול קמח לבן. ואילו חסרי האמצעים נאלצו להסתפק בקמח הכבד והמלא. צחוק הגורל הוא, שהיום הלחם המלא הוא היקר. אך נחזור להיסטוריה: בעבר כשהעשירים אכלו קמח לבן, הם החלו לסבול ממחלות מודרניות כמו רמות גבוהות של כולסטרול, טריגליצרידים, סוכר ולחץ דם. כמו גם מעצירות וממחלות אחרות. כך שאמנם, העניים מתו מרעב, או מזיהומים, אך לפחות המחלות המודרניות פסחו עליהם. (ולא רק בגלל שהם הספיקו למות לפני כן). כמובן שעשירי אותה תקופה לא קישרו בין המחלות החדשות לבין המזון החדש. לפני שאני אקשר, אומר שישנם גורמים נוספים למחלות אלה, אך אני אתייחס רק לגורם התזונתי. מסתבר שהסובין אכן נכנס ויוצא ממערכת העיכול מבלי להשאיר אחריו עקבות, אך בדרך הוא עושה כמה דברים:

1. מקטין את ספיגת הכולסטרול אל הדם. ובכך הוא עוזר ללב ולזרימת הדם התקינה.

2. הוא סופח אליו שומנים ולכן עוזר בהרזיה. כמו תרופה שלוכדת שומנים. רק ללא תופעות הלוואי של התרופה.

3. הוא גורם לפירוק איטי של הפחמימות. הלחם הוא פחמימה. ופחמימה היא מילה נרדפת לסוכר. כשהלבלב מזהה שמגיעה פחמימה הוא מתחיל להפריש את הורמון האינסולין. האינסולין מופרש בקצב שהוא מכיר מאז בריאת העולם. ולא מאז המאה ה-19. הלחם הלבן מתפרק במהירות מסחררת כך שהלבלב לא עומד בקצב. אז נכון שרובנו הצלחנו להסתגל לקמח הלבן אך אנחנו משלמים מחיר על ההסתגלות. ובנוסף ישנם רבים טובים ומתוקים שלא הצליחו להסתגל. זאת ועוד, היום לרוב האוכלוסייה הבוגרת ישנה רמה גבוהה יחסית של סוכר בדם למרות שהם לא מוגדרים כסוכרתיים.

4. הסובין מנקה את המעיים שלנו. הוא משמש מעין מברשת, או מטאטא למעיים. כך שהוא חוסך מאיתנו את העצירות ואולי אפילו את סרטן המעי הגס.

5. הסובין מעלה את משקל הצואה. כך שהצואה שמהווה פסולת רעילה לגוף, מתפנה מהר.

6. כאמור, הסובין לא משאיר אחריו עקבות, מה שאומר שהוא חסר קלוריות. שזה כמובן מעולה להרזיה.

7. הסובין גורם ללחם שיהיה כבד. כך שהוא מתעכל לאט. לכן הוא יוצר תחושת שובע לאורך זמן רב. אמרתי טוב להרזיה?

8. לאחר אכילת לחם מקמח מלא, חשוב מאוד לשתות מים כדי שהסיבים התזונתיים יתנפחו ויעשו את עבודתם. אחרת תקבלו יציקת בטון שתגרום לפקק תנועה במעיים. לא נעים!

(צילום: shutterstock.)

לחם רגיל הוא לחם מלא. לכן אמרו מעתה: לחם רגיל ולחם לבן ולא כפי שהורגלתם. לחם מלא איננו דווקא מלא בחיטה מלאה. הוא בהחלט יכול להיות מלא בכוסמין, שיפון, שיבולת שועל ואפילו בשעורה.

צנים (טוסט): לאחרונה יצא לי לראות אדם שהכין לעצמו צנים. כיוון שחשב שייבוש הלחם בחום הטוסטר יגרום לפרוסה שתהפוך למרזה יותר. אילו לא ראיתי את זה, לא הייתי מאמינה שהאמונה התפלה הזאת, עדיין קיימת. אז זהו שהטוסטר בסך הכול מוציא את הנוזלים מהפרוסה ולא את הקלוריות. מנגד, אתם בהחלט יכולים לאכול צנים כדי לגוון. בנוסף, לאלה שמתקשים להתרגל לטעם החדש של הלחמים הבריאים, קלייתו של הלחם לצנים תהפוך את ההרגל החדש לטעים יותר. שימו לב, לצנים ישנה אנרגיה מחממת. כך שאם אתם סובלים מקור, כדאי לכם לאכול צנים. אך אם חם לכם כמו עכשיו, או אז מוטב שתאכלו פרוסת לחם רגילה.

תוספות: תוספת של גרעינים וזרעים ללחם היא תוספת בריאה. אך אם אנחנו לא רוצים להיראות בריאים במובן השלילי של המילה. צריך לקחת בחשבון שיש כאן לחם עם תוספת של שמן. בנוסף, כשלחם נראה בריא יש לנו צידוק לאכול ממנו יותר. ויותר, זה אף פעם לא בריא.

אופה לחם: מדובר במכשיר חכם. האופה קצת יקר, אך בראיה לטווח רחוק, הוא דווקא חוסך כסף. כך שבערב שמים את כל החומרים ובבוקר קמים לריח של לחם טרי ובריא. רק, שכשהריח ממלא את כל חללי הבית ובכללם את חללי הסינוסים שבמרומי האף, התוצאה ברוב המקרים עלולה להיות הרסנית ומשמינה.

פרוסות: עדיף לאכול לחם פרוס, מאשר לפרוס לבד. כך תוכלו לדעת בדיוק, כמה קלוריות תורמת הפרוסה.

חלה מקמח מלא: אפשר לאפות לבד. ואפשר לקנות חלות כאלה בבתי טבע.

שרה בר אשר היא נטורופתית, מייסדת וראש בית הספר "בריאה" לרפואה משלימה במכללת "אורות ישראל" באלקנה