פתיחת עונת החתונות, הינה הזדמנות מצוינת לברר אחת ולתמיד את הסוגיה: היין, בריא או לא בריא? אז זהו שממש לא באתי להרוס את השמחה. להיפך! תשתו לחיי הזוג המאושר. וגם תרימו כוסית משובחת לחייכם. אך האם היין ראוי לכל התשבחות שהוא קיבל בשנים האחרונות? אולי כן. תקראו:
מי אתה פרדוקס?
כולם יודעים לצטט את הפרדוקס הצרפתי לפיו למרות שהצרפתים אוכלים מאכלים עתירי שומן הם, למרות מה שניתן היה לצפות, לא סובלים ממחלות לב. הסיבה היא, בגלל שהם שותים יין. לכן, היין טוב ללב.
אז בואו נעשה סדר: בשנת 1979 פרסם ד"ר סלווין סנט- לג'ר מאמר בכתב העת הרפואי The lancet . הוא בדק גברים בגילאי 55 - 64 ומצא שבצרפת שיעור התמותה ממחלות לב הוא הנמוך ביותר למרות שצריכת היין היא הגבוהה ביותר. באותו זמן התפרסמו מחקרים לפיהם למרות שהצרפתים אוכלים מזונות עתירי שומן, שיעור מחלות הלב אצלם נמוך.
 |
|
(צילום: Dudley Carr-cc-by)
|
ניתוח המסקנות:
- ישנה דעה הגורסת כי מדובר בטעות סטטיסטית שנובעת מאופן הרישום של סיבת הפטירה בצרפת.
- הצרפתים שותים את היין עם הארוחה. אנחנו לקחנו רק את החלק הראשון של ההמלצה. השומן של המזון גורם לספיגה איטית יותר של הסוכר והאלכוהול שמגיעים מהיין. וההיפך: האלכוהול עוזר בעיכול השומן של המזון. אז נכון שמקובל לשתות אלכוהול עם בטנים. אך זה אחרי שחיסלנו לאפה עם שווארמה מטפטפת.
- הסתכלו על מנה במסעדה צרפתית. יש שם יותר צלחת מאוכל. הרמב"ם אומר שעדיף לאכול מעט מאכלים מזיקים מאשר הרבה מאכלים מזינים. אז נכון שהם אוכלים שומן אך הם אוכלים מעט. אצלנו מנה זה מ-נ-ה!
- מזג האוויר בצרפת לא דומה למזג האוויר בארץ. למזון ישנו אפקט תרמי. כך שכשקר, הגוף משתמש בשומן ובסוכר כדי להתחמם. בארץ השומן והסוכר משמשים ליצירת תאי שומן חדשים. לא מומלץ!
מה יש ביין?
יש בו שפע של פוליפנולים מסוג פרוציאנידינים. שהם אנטי אוקסידנטים ובעברית נוגדי חמצון. הם חשובים מאוד לבריאות כלי הדם. ולכן הם חשובים לבריאות הלב, לבריאות המוח ולשאר האיברים. הפוליפנולים מצויים בקליפה של הענב. לכן חשוב לשתות יין אדום כיוון שבו קליפת הענב שרתה לזמן ממושך. ביין הלבן, קליפות הענב מושרות לזמן קצר יחסית. לכן אין בו את התכונות הטובות של עמיתו האדום. ולא! ההבדל בין יין אדום ליין לבן הוא לא בגלל צבע הענבים.
יין זה לא קולה
לפני כמה שנים הכריז אחד מיצרני היין כי הוא מתכנן ליצר יין כמו קולה. ובמילים אחרות: כמה שפחות ערכים תזונתיים וכמה שיותר רווחים כספיים. שימו לב! אם אתם שותים יין אדום הוא חייב להיות איכותי ביותר. כך שהוא יכיל כמה שיותר נוגדי חמצון. אחרת קיבלתם רק קלוריות. מסתבר שדווקא היינות הישראליים, בגלל כמות השמש בארצנו, מכילים כמות יפה של נוגדי חמצון.
כמה זה עולה לנו?
המלצה היא: כוס יין אחת בת 125 מ"ל לנשים ושתי כוסות יין לגברים. ובמילים אחרות - תוספת של 150 קלוריות לנשים ו-300 קלוריות לגברים. לא ממש דיאטטי. מדובר בתוספת של סוכר ואלכוהול. שימו לב! גרם אחד של סוכר תורם 4 קלוריות. גרם אחד של אלכוהול תורם 7 קלוריות! וזה אפילו לא משביע. עודף סוכר הופך בגוף לשומן. ושומן, ממש לא מועיל לכלי הדם וללב.
מקורות נוספים לפרוציאנידינים
היין לא רשם בלעדיות על נוגדי החמצון האלה. כך שאפשר לקבל את אותו אפקט גם ממזונות אחרים. זוכרים שזה מגיע מקליפת הענב? אז אולי תאכלו ענבים? מזונות נוספים שמתקשטים בפרוציאנידינים הם: רימון, תפוח עץ, חמוציות, דומדמניות אדומות, דומדמניות שחורות, אפרסקים, אגסים, שזיפים, תותי עץ, קקאו וקינמון.
שרה בר אשר, מומחית לרפואה משלימה ולשיטת "אכול נכון לפי סוג הדם שלך". מטפלת באמצעות המייל, הסקייפ, או הטלפון. ובעלת קליניקה באלקנה.