ישנן כמה מחלות שמתמודדות ביניהן על התואר המפוקפק "מהי המגפה הגדולה ביותר של המאה ה- 21". אני בחרתי הפעם להתייחס ל"מתוקה" שביניהן (ואני מתייחסת רק לעניין התזונתי ורק לסוכרת מסוג 2):
אך לפני שמתחילים לטפל, צריך קודם כל להכיר בכמה עובדות חשובות:
- כל טיפול תזונתי לאיזון רמות הסוכר בדם, חייב להיות מלווה במעקב של הרופא המטפל.
- הטווח התקין של הסוכר בבדיקות הדם = 70-120, איננו הלכה למשה מסיני. הטווח נקבע על פי סטטיסטיקה באוכלוסייה המערבית. והוא משתנה מעת לעת. הוא לא אחיד בין כל קופות החולים ובין המעבדות השונות. תעדיפו להיות יותר קרובים ל- 70 מאשר ל- 120.
- לכל אלה ששואלים בפליאה: "מה? אפשר לצאת מסוכרת?" התשובה היא: אפשר "להרדים אותה". כמובן שתמיד תצטרכו להקפיד על תפריט טוב, תמיד תצטרכו לבדוק את רמת הסוכר בדם שלכם, ולפי דרישת הרופא תבדקו את רמת ה- HbA1c. תמיד יהיה לכם בתיק תרופות או מזרק. אלו הם אמצעי זהירות. חריגה מההמלצות התזונתיות תקפיץ את רמות הסוכר שלכם. לכן גם אם אתם מאוזנים, גם אם הרופא אישר שאינכם זקוקים עוד לתרופות, אל תשכחו שיש לכם שיבוש מטבולי, שבה לידי ביטוי במשק הסוכר שלכם. הצלחתם להרדים את הבעיה – זה מעולה. כעת, תשמרו על השקט כדי שהיא לא תתעורר.
- סוכרת היא אחת המחלות המודרניות שקיבלה תאוצה במאה הקודמת ולא בכדי. המחלה הזאת כמעט ואיננה קיימת בעולם השלישי שניזון בעיקר מדגנים מלאים, פירות וירקות שעשירים בסיבים תזונתיים. אז נכון, הם עדיין מתים מרעב וממחלות זיהומיות ולכן לא נתחיל לחיות כמותם, אך הם לא חולים במחלות מודרניות. לכן, אולי כדאי ללמוד מהם (את הדברים הטובים כמובן).
- עם זאת, כשתושבי המדינות המתפתחות נחשפים לתזונה המערבית ובעיקר לג'אנקית, הם מפתחים מותק של סוכרת... פשוט כי הגוף שלנו (המערביים), הסתגל ושלהם עדיין לא. אך גם להסתגלות הזאת יש גבול. ולראיה, ראו את מספר האנשים שאתם מכירים שחולים בסוכרת. תוסיפו להם את האנשים שרמת הסוכר בדמם הינה מעל 100 ותבינו שמצבנו לא מתוק בכלל.
- נס שלא כולם חולים בסוכרת. מעולם האדם השפוי לא צרך כל כך הרבה מתוק. מעולם. ואל תגידו לי שאתם מעדיפים מלוח. אם אתם אוכלים פחמימות, אתם אוכלים סוכר. פחמימה זאת מילה נרדפת לסוכר וההפך. אני מתאפקת שלא להגיב, בכל פעם שאני שומעת מישהו ששואל: "האם יש סוכר בעוגה?" עוגה זה סוכר. יש בה קמח. זה לא פלא שאתם לא מצליחים להרדים את המחלה. אתם פשוט לא מבינים מה זה סוכר. ולא! אל תורידו את הפחמימות. תורידו את הפחמימות הלבנות. (זה השלב הראשון בדרך לריפוי).
- תוסיפו לכך, שמעולם האדם לא אכל כל כך הרבה. אולי כי לא היה לו פנאי ותקציב לכך. כך שאנחנו גם אוכלים פחמימות וגם הרבה. אז שלא תחשבו שהמגיפה נחתה עלינו משום מקום. יש סיבות. שלב ראשון בריפוי הוא איתור האשמים.
מה עושים?
- שינוי התפריט: ככל שאדם יותר שמן, כך, סטטיסטית, יש לו יותר סיכוי לחלות בסוכרת. לכן, שלב ראשון בטיפול במחלה הוא, הרזיה. עם זאת, בפועל ישנם חולים רבים שלא צריכים לרזות. אך כיוון שמדובר במטבוליזם לא נכון של פחמימות יש צורך בשינוי תזונתי. מאוד מוזר בעיני לפגוש אנשים עם ותק של שנים רבות במחלת הסוכרת, שמעולם לא פנו לייעוץ תזונתי.
- ממתיקים מלאכותיים: לאחר שנודע לאדם שהוא חולה בסוכרת, מיד הוא משנה את כל המאכלים שלו למאכלי דיאט. כך, הוא נשאר עם אותם מאכלים בדיוק, רק שכעת הם בגרסת דיאט. ואני אומרת: לא מספיק שהאדם חולה, למה הוא צריך כעת את כל הממתיקים המלאכותיים האלה. האם הסוכרת נבעה מחוסר סוכרזית בדם? או שהיא נבעה מאכילת יתר של פחמימות לבנות? אדם אחד (שסובל מסוכרת) סיפר לי שהוא נוהג לאכול בכל יום חטיף אחד ללא סוכר. אך החטיף הוא מקמח וקמח = סוכר. נכון אין בו סוכר לבן. יש בו ממתיק מלאכותי. אך בפועל האדם לא מצליח לאזן את הסוכרת.
- סטיביה: ממתיק טבעי ללא קלוריות. גם טבעי וגם מתנהג כמלאכותי - מה רע? אפשר לשתול עלים בגינה או באדנית, ואפשר להשתמש בו כתיון, כטיפות, כאבקה, או ככמוסות. כל אחד בוחר את הדרך הנוחה לו.
- טיפול: כדי להוריד את רמות הסוכר בדם יש צורך בהפחתת כמות הפחמימות בתפריט. ההפחתה נעשית בהדרגה במשך כארבעה שבועות. כשבכל שבוע מקבל המטופל תפריט אחר. זאת, עד לתפריט שבו כמעט ואין פחמימות. חשוב לעשות את זה באופן מדורג גם כדי שהגוף יתרגל וגם כדי שהאדם יתרגל. בתום ארבעת השבועות, מתחילים להחזיר את הפחמימות באופן מבוקר והדרגתי. כל התהליך נעשה, כמובן, תוך כדי בדיקות דם ומעקב של הרופא המטפל.
- לחם מחיטה נבוטה: זהו הלחם היחיד שמתאים לחולי סוכרת. כיוון שהערך התזונתי שלו הוא כמו של ירק. הרבה פעמים ההמלצה היא לאכול לחם מחיטה מלאה. ההמלצה הזאת הייתה נכונה כשהאדם היה בריא. עובדה, שכעת הוא אוכל לחם מלא וזה לא עוזר לו.
- פירות: כשחולים בסוכרת, צריך להפחית בהדרגה את הפירות מתוך התפריט ובמיוחד יש להימנע לחלוטין מפירות מיובשים. זאת, כיוון שחילוף החומרים משובש.
- כולסטרול: מחלת הסוכרת מורכבת בדרך כלל מסינדרום של ארבעה מחלות שהם: רמת כולסטרול גבוהה, יתר לחץ דם, השמנה ורמת סוכר גבוהה. הבעיה היא שמרוב פחד מפחמימות אוכלים הרבה שומן, ושוכחים שבכך מעלים עוד יותר את הכולסטרול. לכן, תפריט דל בפחמימות צריך להיות גם דל בכולסטרול. אך לא משאירים את האדם ללא פחמימות. ובטח שלא לאורך זמן רב. זה לא נכון. אדם צריך פחמימות להרבה תהליכים בגוף כמו למשל לצורך הפרשת הורמון הסרוטונין. אבל, הפחמימות צריכות להיות מלאות. לכן כשמגיעים לרמות נכונות של סוכר. יש להחזיר את הפחמימות, אך שימו לב! אך ורק את המלאות.
- איזון: כשאני מדברת על איזון, אני מתכוונת לאיזון ללא תרופות.
לסיום: חשוב להבין שרמות גבוהות של סוכר בדם גורמות לחמצון יתר של כל אברי הגוף ובכללם של כלי הדם. חמצון = קלקול. כיוון שהדם מזין את כל אברי הגוף, מדובר בפגיעה סיסטמתית בכל אברי הגוף.
הנטורופתית שרה בר אשר, מרצה בנושאי: תזונה, תוספי תזונה ותעשיית המזון.
054-5493632 Barasher@zahav.net.il