בהשוואה לחלבון של הבשר, הדגים מכילים חלבון קל לעיכול. בנוסף, הם תורמים: ויטמין A שחשוב בין היתר לבריאות העיניים, ויטמין D שחשוב בין היתר לבריאות העצם, וידוע שחשוב בין היתר לפעילות תקינה של בלוטת התריס.
בכל מקרה, אל תטגנו דגים אלא תאפו אותם. כשמזמינים דג אפוי במסעדה, חשוב לברר האם הדג טוגן לפני שהוא נאפה. מתברר שבהרבה מסעדות מטגנים מעט את הדגים ובכך מקצרים את משך האפייה.
כדי לשמור על העסיסיות של הדגים, מכסים או עוטפים אותם בנייר אלומיניום. שזה גרוע. למה? כי האלומיניום היא מתכת שחשודה כרעילה לגוף שלנו. לכן מכסים את הדג במכסה פיירקס, או מצפים אותו ברוטב או, בירקות.
הילדים לא אוהבים דגים? חבל. אני ממליצה שתכינו להם קציצות דג. ככה הם יתרגלו לטעם של הדגים.
דגי סלמון וטונה טריים או קפואים, עשירים בחומצת שומן מסוג אומגה 3 שחשובה בין היתר לתפקודי המוח ולשיפור יכולות הלמידה. תאכלו אותם.
צילום: shutterstock
בזמן האפייה, הטונה הטרייה נוטה להתייבש. לכן, צריך להוסיף לה רוטב עסיסי מחומרים טובים כמו שמן זית.
אפשר לאכול טונה מקופסת שימורים. רק חשוב שזאת תהיה טונה במים ולא טונה בשמן. גם כי בכל מקרה אי אפשר לסחוט לגמרי את השמן. וגם כי זה שמן סויה או קנולה בכבישה חמה. חבל. גם כשזה טונה בשמן זית, זה לא שמן זית כתית מעולה. לכן, מערבבים טונה במים בתוך סלט ירקות ומתבלים אותו בשמן זית כתית מעולה.
בסושי יש סלמון מעושן או טרי. רק שחומרי העישון הם לאו דווקא חומרים בריאים. בנוסף תהליך העישון לא מעקר את החיידקים שבדג.
דגים מלוחים שבקידוש בבית הכנסת, ודגי סלמון מלוחים, עשירים במלח, לכן הם לא מומלצים. בנוסף, גם הם לא עברו תהליך של עיקור מחיידקים כפי שקורה בזמן בישול, צליה וטיגון. חבל!
גם כשקונים פילה דג, עדיין חשוב לקרוא את רשימת הרכיבים. כי למשל אפשר לקנות פילה סלמון ולגלות שהוא מכיל רק 90 אחוזי סלמון כשכל השאר זה: מים, מייצב (452 E), מלטודקסטרין ומלח.
שימו לב שעל גבי האריזה של הסלמון, רשום את ארץ הלידה שלו. כך שנורבגיה זה טוב. ואילו, סין, צ'ילה ופולין זה הרבה פחות טוב.
לכל הטורים של שרה בר אשר, היכנסו!
הנטורופתית שרה בר אשר, מרצה בנושאי: תזונה ותעשיית המזון. ליצירת קשר: 054-5493632, Barasher@zahav.net.il.