לוקח זמן לקלוט ש"בריוש ביסטרו בר" היא בעצם מסעדה ולא בית קפה שיקי במיוחד. הלוק שלה הוא לוקח צרפתי\איטלקי שמגיע באופן טבעי, לוקח שמסעדות רבות אחרות עובדות ומזיעות ממאמץ כדי להשיג אותו: שולחנות עגולים הפונים לרחוב יפואי, צופים על פני עוברים ושבים באווירה נעימה. רק חסר קול האקורדיון כי את הריחות המיוחדים כבר יש.
צילום: אריאל פלקסין
השולחנות מחוץ לביסטרו הן לא רק החלטה עיצובית אלא כורח מציאות: לא יושבים בפנים, אין ממש מקום למי שלא באמת רוצה לשבת על הבר. יושבים בחוץ בלבד אבל האווירה ביתית וחמימה בכל מקרה, עובדה - יצא שאני והעייזר כנגדי הגענו ביום חורפי וגשום עם תינוקת, התיישבנו בחוץ תחת הגגון והתחושה הייתה של מרפסת סגורה.
האוכל? צרפתי במהותו. בפנים אין מקום כי רוב החלל נועד למטבח: יש שם מתחם עבודה גדול מספיק למסעדה גדולה כפליים ויותר עם מקום גם למאפים וגם למנות עצמן + ידיים שמכינות קינוחי גורמה במקום. יפרח, בעל המקום הוא נשוי טרי לגברת בתהליכי גיור. "את הגיור היא עוברת עם צהר", הוא אומר, "כך שבסופו של דבר אני מקבל מהם את כל השירותים הכי טובים. צהר נותנים לי סיבות להיות יהודי. הם עוטפים אותי".
ליפרח שנות ניסיון רבות בעולם המסעדנות בארץ ובחו"ל, ובריוש היא הבייבי האישית שלו. המנות בבריוש בינוניות מבחינת הגודל שלהן, כך שכדאי ללכת על ישיבת טעימות.
את איכות חומרי הגלם מרגישים מיד, כך במנת הברוסקטה בורטה: על בריוש עבה, אוורירי-ענני נעים וחמים מונחים להם חתיכות של גבינת בוראטה חמאתית ועשירה, ארטישוק צרוב היטב והכל בתוספת של שמן זית ופלפל שחור. השילוב הכולל היה פשוט נהדר ומרענן.
גם סלט הטאבולה כרובית היה מרענן, והוא מתאים לחובבי הסלט החמוץ-פרשי (ע"ע הגברת): כרובית מפוררת, נענה, עלי רוקט, צנונית, שמן זית ולימון עם קרוטוני בריוש. סלט שהוא כולו לימוני וקראנצ'י. הקרוטונים של הבריוש היו מעטים מדי וחבל כי, איך נכתוב את זה כמו שצריך? ב"בריוש" מכינים בריוש בדיוק כמו שבריוש צריך להיות, ואני רציתי אותו יותר.
לעיקריות הזמנו שווארמה על יוגורט מדג מוסר ים ולברק עם אנטיפסטי. הרבה בתי קפה פשוטים (פשוטים = רשתות) מציגים מנת שווארמה דגים בתור מנת גורמה מוקפדת שהיא במקסימום ממוצעת. בבריוש השקיעו ביוגורט כבשים שעליו ישבה התערובת, הורגש לו זעפרן ואפילו טיפות קינמון וגם פינקו בחתיכות חומוס. נהדר.
הלברק היה עשוי היטב, אבל דווקא הירקות היו אלו שגנבו את ההצגה עם רכות ואימוץ מזמין של הרוטב וגם של ניחוח הדג (ובינינו? קשה לפשל עם לברק). מנה עם לוק פשטני ומטעה שנשענת על איכות חומרי הגלם. חוסלה עד תום.
צילום: אריאל פלקסין
יפרח, מסתבר, הוא גם קונדיטור בהכשרתו, כך שמעדן השוקולד-גלידה עם הביסקוויט שקיבלנו לקינוח היה לא פחות ממבריק. גשם מסביב ואנחנו מחסלים גלידת עבודת יד שאיכשהו הרגישה לנו חמימה.
בריוש הוא ביסטרו בר מיוחד, שיקי ומאוד יפואי, במקום שמבחר המסעדות הכשרות בו - בטח שהביסטרו - אינו גדול במיוחד, כך שכיף לגלות שהכשרות במקום לא הפכה אותו רק לפשרה הכרחית, אלא למקום מצליח והומה בקהל מעורב. בואו לבריוש, ותבקשו כמה שיותר מנות עם מאפים, תודו לנו אחר כך.
בריוש, שארית ישראל 5, יפו
מה מי מו: ביסטרו בר צרפתי
העיצוב: ביתי קפה בפריז
החניה: חניונים מסביב אבל לא ליד המקום. יפו, בכל זאת
המנצח: ברוסקטה בוראטה. הו, הבריוש הבריוש.
המחיר: בינוני-יקר
כשרות: צהר