חובה מבחינה הלכתית לעלות להר הבית בטהרה, כך מבהיר הרב יובל שרלו בהתייחסות ראשונה שלו לנושא. בתשובה לשאלה במדור 'שאל את הרב' ב'כיפה' מסביר הרב שרלו את עמדתו ומסביר מדוע מצד אחד חובה לעלות להר אך מנגד, צריך להיזהר מהעליה שלא לצורך.
"מעמדו של הר הבית כיום זהה לחלוטין למעמדו בזמן שהמקדש קיים", מסביר הרב שרלו. "אני רואה חובה עצומה לקשור מחדש את עם ישראל למקום המיוחד הזה, לעלות בטהרה למקומות המותרים, ולהשיב את התשוקה ואת הציפייה למחוללת תנועה רחבה בנפש. איני טוען שהדבר מותר מבחינה הלכתית. אני טוען שהוא חובה מבחינה הלכתית, רוחנית ורעיונית".
לשאלה ולתשובה המלאים במדור 'שאל את הרב'
לדברי הרב שרלו, שלושה דברים מנחים אותו בשאלת העליה להר הבית. ראשית, כאמור, בכך שגם היום חובה לעלות להר הבית, שנית בכך שיש לעשות את הדברים בצורה חכמה על מנת שלא ליצור תופעת בומרנג, ושלישית, עליה תוך אחריות לאומית שלא לגרום למלחמת דת.
“הר הבית אינו בית כנסת משוכלל ואינו שייך רק לקבוצה מסוימת מתוך הדתיים”, מסביר הרב את עמדתו. "זהו הר של כלל ישראל, ושל כלל התורה. בהיותו הר של כלל ישראל אני רואה חשיבות עצומה בכך שלא לחולל חס ושלום תנועת בומרנג, של הרחקה מהמקום הקדוש הזה, בשל התייחסות אליו כנחלת מבקשי א-לוהים מסוימים בזמן הזה. כל פעולה צריכה לשקול גם את השאלה האם הדבר קושר יותר את כלל ישראל למקום, או מרחיק אותו. הצתת אש בהר הבית לא תקרב את האומה הישראלית אליו".
"אני מבקש להדגיש", מוסיף הרב שרלו מיד ומבהיר כי אין הדבר אומר שאסור לעלות להר, "כי איני חובר לטיעון כי קודם כל יש להנחיל את הר הבית בלבבות, ורק לאחר שיתקיים התנאי האין-סופי הזה אפשר יהיה לעלות בהר. דברים אינם מתחוללים כך, והתנחלות בלבבות בלוא התנחלות במציאות אינה קיימת. טענתי היא שיש לפעול בצורה של "ריקוד", לאמור: מעט עולים ומעט מקשרים ומעט מדברים ומעט נסוגים ומעט מחוללים ומעט מסבירים - הכל בצורה יותר רכה מאשר פעילות אלימה בהר הבית”.
הרב שרלו מסביר כי מדברי הנביאים נלמד כי "הם שלימדו אותנו כי אין טעם ברמיסת חצרות בית ד' אם אין אנו עושים צדקה ומשפט; הם שלימדו אותנו כי ריבונו של עולם מבקש חסד ולא זבח ודעת א-לוהים מעולות".
"בהיבט זה, איני יכול ואיני רוצה להיות שותף בעלייה להר שאינה מבוססת על רגלי הסולם המוצב ארצה - בנייה חברת צדק ומשפט, חסד ורחמים, אתיקה והוגנות”, הוא מסביר. "זו עוד סיבה שצריך לעלות בהר עליה רכה, ולהביא לכך שכל העולים להר מתחילים את ההכנות שלהם ב"נקיות כפיים וברות לבב" קודם שהם עוסקים בדיני חציצה ובדיני טבילה. העובדה שהתודעה הזו אינה חלק מאתנו בזמן הזה היא חלק מחורבנו של ההר”.
בנוסף, מביא הרב שרלו נקודה שלישית אשר מנחה אותו בעליה להר בימנו - האחריות הלאומית. “איני חושב שיש מצווה לדפוק את הראש בקיר - ולנפצו (את הראש). הר הבית הוא מקום שעיני כל העולם נשואות אליו, מסיבות שונות, ולא נצטווינו בתורה להצית אש בינלאומית, לסכן את עם ישראל ואת העולם כולו במלחמת דת הרסנית וטוטאלית. המלחמה הזו מתקיימת היום גם בלעדינו, ולעתים יש צורך במדיניות של 'חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'”.
"ההיסטוריה שלנו מצולקת במעשי קנאים שהביאו לחורבן, כמו שהיא מצולקת במעשי מתונים שהביאו לחוסר מעש ולהרס פנימי. העובדה שעורנו מצולק משני הכיוונים מחייב אותנו לפעול, אך בצורה רכה; לעלות, אך בניסיון לקשור את העלייה בבקשת שלום וברדיפתו; לעלות, אך מתוך תיקון פנימי עמוק. הוא אשר אמרתי - עליה רכה".
"על כן, טוב שתמשיך בעליה בהר, וטוב שתמשיך להיות קשור בו, וכל זה במסגרת ההנחיה הביטחונית והמשטרתית, ומתוך תודעה עמוקה של בקשת קישור האומה כולה להר ד' ולא דחייתה, ובעיקר - מתוך תיקון עמוק של צדק חברתי ועשיית הטוב והמשפט", מסכם הרב שרלו.