פריצת גבול? בית מדרש הראל הסמיך "רבות" אורתודוקסיות

הרב פרופסור דניאל שפרבר והרב הרצל הפטר הסמיכו באופן פרטי שתי נשים כ"רבות" אורתודוקסיות. המהלך צפוי לעורר זעם רב

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 12/06/15 10:20 כה בסיון התשעה

פריצת גבול? בית מדרש הראל הסמיך "רבות" אורתודוקסיות
אילוסטרציה. למצולמות אין קשר לכתבה. טלי סביר - סוכנות תצפית, צילום: אילוסטרציה. למצולמות אין קשר לכתבה. טלי סביר - סוכנות תצפית

שתי נשים הוסמכו השבוע לראשונה כ'רבות' אורתודוקסיות בבית המדרש הראל, שם למדו בשנתיים האחרונות, על ידי הרב פרופסור דניאל שפרבר, חתן פרס ישראל ונשיא המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, והרב הרצל הפטר, ראש בית מדרש הראל בירושלים.

בניגוד להגדרות של מדרשת לינדנבאום 'מנהיגה רוחנית' ו'מהר"ת' בארצות הברית, שתי הנשים שהוסמכו השבוע, לאחר לימודים בני שנתיים בלבד, מגדירות עצמן 'רבות', הגדרה אשר לרוב הינה הגדרה רפורמית למקבילה לרב.

בעוד ההסמכה הינה פרטית בלבד, והנשים אינן מקבלות הסמכה מהרבנות, מדובר יהיה בעיני רבים בפריצת גבול דק בין הרפורמים לציונות הדתית, שכן הניסיון המדובר כאן הינו לייצר מקבילה לרב, דבר אשר אפילו הרב שלמה ריסקין, אשר נחשב ליברל ביותר, לא עושה.

בינואר האחרון, לאחר שמינה מנהיגה רוחנית באפרת אמר הרב ריסקין ל'כיפה' כי אינה 'רבה'. “זה לא מעמד רבני כמו רב בית כנסת. רב בית כנסת יכול להיות בין היתר גם בעל תפילה או בעל קריאה, ואני מאמין שאישה לא יכולה להוציא גברים ידי חובתם. חשוב להבהיר כי זו לא 'רבה'. זו אישה מלומדת שנותנת שיעורים, עצות והנהגה רוחנית".

בעיתון 'הארץ' נאמר כי במקביל לשתי הנשים שהוסמכו כ'רבות' יוסמכו בשבוע הבא שש נשים בבית המדרש השנוי במחלוקת מהר"ת כ'רבות'. הרב שפרבר, שהסמיך את ה'רבות' השבוע לא הסתיר שהגדרתן כ'רבות' אינה לרוחו. "אני לא אוהב את התואר רבה כי זה תואר קונסרבטיבי ורפורמי, וזה פשוט מבלבל. קשה באמת למצוא מלה טובה ונכונה. מהר"ת זה קצת משונה, ואנחנו עוסקים בשאלה הזאת, אבל אנחנו לא קוראים להן רבה".

הרב הפטר הגיב גם הוא ואמר ב'הארץ' כי "שתיהן מלמדות תורה המון שנים. ההסמכה שלהן לא תשנה את הקריירה שלהן, אבל זוהי הכרה כמו־ממסדית בשנים הרבות של השקעה ומסירות נפש. אנשים מתחבטים אם כן או לא לקרוא 'רב', אני עברתי את זה, זה לא משנה בעיני. אני רוצה להראות את העתיד עכשיו. אין לי סבלנות, אני מבוגר מדי. אסור לפחד. הפחד פה זה סם המוות. אם התורה לא תתקדם עם האנשים, אז היא תישאר במדבר, וזה יהיה אסון", אמר.

בעוד שרחל ברקוביץ, אחת מה'רבות' האורתודוקסיות החדשות, הגדירה את ההסמכה כ"רגע משמעותי בהיסטוריה של העם היהודי", הקולות היוצאים מהציונות הדתית רואים את ההסמכה בחומרה. השבוע פורסם מאמר של הרב אבינר ב'כיפה' בו הוא מבהיר כי תמיד נשים פסקו הלכה, אך יצא נגד תופעות כגון הסמכה בבית המדרש מהר"ת. "נשים פסקו הלכה במה שהן מבינות תמיד היו אבל בשקט ובצניעות. ומה שיש שרוצים לעשות רושם והצגה עם רעיון ה"מהר"ת", זה מנוגד לאופי של אנשי תורה, שהם אנשים ענווים ונחבאים אל הכלים, תלמידי חכמים וקל וחומר תלמידות חכמות" כתב.

גם מכיוון הציונות הדתית הליברלית נשמעים קולות זועמים באשר להסמכה השבוע, אשר כאמור נעשתה לאחר לימודים בני שנתיים בלבד, הרבה פחות מאשר לימודים לרבנות למשל. "מעבר לטקס נבוב שיורה לנו ברגל, אין בזה שום דבר", תקפה הרבנית מלכה פיוטרקובסקי בעיתון 'הארץ'.

"מוטלת עלינו חובת הוכחה יותר גבוהה מגברים, ולכן כשאשה תפתח את הפה בנושא שהיא לא מצויה בו, או לא מביעה אותו כראוי באופן ההתנהגות והדיבור שלה, אז זה רק יתקע גול עצמי לכל התהליך. הגיע הזמן שאם יש משהו שאנחנו באמת מאמינות בו, שנעשה אותו ברצינות וביסודיות. צריך לתת כבוד למתודה, והמתודה ההלכתית מסובכת. היא דורשת מיומנות גבוהה, ידע רב ובעיקר - שיוויתי השם לנגדי תמיד".

"זה מעורר גיחוך", הוסיפה ותקפה את התכניות להסמכה וביקרה אותן בחריפות על רמתן הנמוכה. "זה חרטא אחת גדולה, תסלח לי על הבוטות. אתה יודע כמה בחור ישיבה לומד? בחור ישיבה מוצלח, פיקח, שיש לו רקע טוב בגמרא? שמונה שנים מינימום. אתה מבין למה זו בדיחה עצובה שתוקעת לנו גול עצמי? אם אתה מסתפק כשמדובר בנשים בפחות ממינימום, אתה בעצם אומר, אני בעצמי לא מתייחס לזה ברצינות".