בית חב"ד בנפאל: כתובת מרכזית לישראלים בצרה, אפס תקציב מהמדינה

בימים האחרונים הפך בית חב"ד בקטמנדו לאבן שואבת לישראלים, כמו גם לנפאלים בצרה, אך התקציב מגיע מתרומות בלבד. האוכל נגמר, ובארץ נערכים למגבית חירום

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 27/04/15 17:42 ח באייר התשעה

בית חב"ד בנפאל: כתובת מרכזית לישראלים בצרה, אפס תקציב מהמדינה
אילוסטרציה: Michal Fattal, פלאש 90, צילום: אילוסטרציה: Michal Fattal, פלאש 90

לא פחות משלושה אסונות אירעו בנפאל השנה שקשורות לישראלים. מפולת שלגים שגבתה את חייהם של ארבעה צעירים, שניים שנהרגו בתאונת אוטובוס, ורעש האדמה הגדול שפקד את המדינה ביום שבת האחרון, שפגע באופן מסיבי במדינה, ושגבה את חייהם של יותר מ-3600 הרוגים ברחבי המדינה.

המשותף לשלושת האירועים אינו רק הקשר הישראלי, והעובדה שכרגע עדיין מוגדרים כ-100 ישראלים 'מנותקי קשר' ולא ידוע מה מצבם, אלא גם בכך שבכל האירועים אחד המוטיבים שחזרו על עצמם היה העבודה המשמעותית ביותר שנעשתה על ידי הרב חזקי וחני ליפשיץ, שליחי בית חב"ד בקטמנדו, שהפכו לבית מחסה לנפאלים ולישראלים רבים בימים האחרונים.

"לילה לבן נוסף עבר על כוחותינו”, סיפרו הבוקר (ב') בני הזוג בדף הפייסבוק שלהם. "האדמה שעדיין זזה ברעשי משנה וגשם זלעפות ששטף את הרחבה הפתוחה משך הלילה לא ממש הועילו לשינה. אט אט פושטת השמועה על כך שבבית חב"ד ישנו מחסה לנזקקים והמקום מתמלא אנשים נשים וטף מלבד ישראלים.. האתגר העיקרי כעת הוא שיהיה לכולם אוכל חם מאחר ומוצרי הבסיס כגון קמח, אורז, ביצים וכו' הולכים ומתמעטים. אנו עושים את כ-ל המאמצים סביב השעון כדי ליצור קשר עם כל קבוצה של ישראלים שנמצאת בנפאל בכל מקום שהוא", הם עדכנו.

ואכן, באסונות האחרונים נראה כאילו בית חב"ד בקטמנדו הפך לשגרירות הבלתי רשמית של המדינה. הישראלים מכירים את המקום, מקבלים יחס אוהד וחם, והתוצאה היא בכך שבכל אסון במדינה בשנה החולפת, בבית חב"ד ריכזו שמות של נעדרים, יצרו קשר עם נוספים, והפכו לפה ולאוזניים של הישראלים בנפאל.

לא לחינם, מציפים בימים האחרונים את עמוד הפייסבוק של הרב חזקי וחני ליפשיץ מאות ישראלים בתמונות יקיריהם ובבקשות לנסות ליצור קשר עם מנותקי הקשר. הישראלים, ומאות שאינם ישראלים, מגיעים לבית חב"ד, מבקשים סיוע ונענים, זאת למרות האוכל שמתחיל להיגמר והחשמל והמים שבאים והולכים בעזרת גנרטור ישן ומקרטע.

האבסורד בסיפור הינו שבעוד בית חב"ד הפך לשגרירות הישראלית הלא רשמית של המדינה, בפועל אין הם מקבלים כספים מהמדינה כלל אלא נשענים אך ורק על תרומות. “אין כספים שמגיעים מהמדינה, אלא בית חב"ד בקטמנדו מממן את עצמו מתרומות", מספר ל'כיפה' דוד סלבין, האחראי בישראל על גיוס תרומות לבית חב"ד בקטמנדו. “ההוצאות מאוד גדולות, בעיקר בימים האחרונים מכיוון שאלפים מתרכזים לבית חב"ד ומבקשים סיוע. אנחנו דואגים לכולם, למקומות לינה, לאוכל ולסיוע נוסף".

בעוד האלפים נמצאים בבית חב"ד, כאן בישראל החלו במיני קמפיין על מנת לנסות ולגייס כסף למקום, זאת בעוד האוכל מתחיל להיגמר במדינה מוכת האסון.

"חברים יקרים", נכתב בפניה לגולשים אתמול. "ביום האחרון בית חב״ד נפאל הפך למוקד סיוע חירום לכל הישראלים השוהים במדינה (כ 1800 ישראלים בימים אלו). ארוחות חמות, מקומות לינה, סיוע פיזי, קשר עם המשפחות, ביגוד, ליווי בבתי חולים ועוד. ההוצאות סביב הפעילות הזו שמנוהלת על ידי הרב חזקי וחני ליפשיץ מאוד יקרות ובייחוד במצב חירום במדינה אנו זקוקים לסיוע שלכם על מנת להמשיך ולסייע".

40 מיליון ש"ח לסיוע מישראל, 0 שקלים לתקציב חירום ממשלתי לבית חב"ד

מצבם של בתי חב"ד ברחבי העולם מבחינת הקשר עם השלטונות הישראלים אינו ברור. כ-4,000 בתי חב"ד פועלים בכ-950 ערים השוכנות ב-75 מדינות בעולם, כשרובם נשענים על הקהילות היהודיות המקומיות. עם זאת, דווקא בתי החב"ד במזרח הרחוק, ביניהם גם בית חב"ד בקטמנדו, אינם נמצאים במקומות בהם יש קהילה יהודית, ולכן הם נשענים באופן בלעדי על תרומות. נכון להיום, למעט מקרים בודדים, בתי חב"ד לא מקבלים תקציבים מהרשויות הישראליות כלל.

אחת ההתייחסויות הבודדות של הממשל הישראלי לבתי החב"ד הייתה לפני כשנה וחצי, כשהתקבלה הצעת חוק של ח"כ דאז אלעזר שטרן לפיה מדינת ישראל תכיר בשליחי חב"ד בעולם כמי שעושים שירות לאומי. שטרן אמר אז כי "יש מקום להכיר בפעילות חב"ד בחו"ל כשירות שנעשה למען המדינה. ישנו ארגון שפועל ברחבי העולם, באופן התנדבותי גרידא ולא מקבל הכרה ממדינת ישראל".

האבסורד הוא שדווקא בעת חירום, הרשויות המקומיות פונות לא מעט לבתי החב"ד על מנת שיסייעו באסונות. כך, כשהתרחש אסון ההימלאיה, בו נהרגו ארבעה ישראלים, פנו הרשויות בנפאל לסיוע לרב חזקי וחני ליפשיץ, שסייעו רבות בין היתר בהקמת מוקד חירום. גם הפעם, לאחר רעידת האדמה, הקימו שליחי חב"ד מוקד חירום, והם מסייעים לאתר ישראלים בנפאל, זאת ללא סיוע של המדינה.

הדבר מקבל נופך משמעותי הרבה, כשמתגלה כי עלות שליחת הסיוע של ישראל לנפאל תעמוד על יותר מ-40 מיליון ש"ח, וכי נשלחו לא פחות מ-7 משלחות חילוץ מטעם צה"ל, מד"א, זק"א וארגונים נוספים. בעוד מדינת ישראל שולחת מאות אנשים לסייע באסון, דבר ראוי בהחלט, ניתן היה בעזרת תקציב זעום יחסית לאפשר לבית החב"ד בקטמנדו לסייע להרבה יותר אנשים.

"רבים מבתי חב"ד מגישים שירותים חיוניים לאזרחי המדינה ובהחלט יש צורך בהשתתפות של המדינה בתקציב מסוים", אומר ל'כיפה' מנחם ברוד, דובר חב"ד בישראל. “מתקיימים מגעים והנושא נדון מדי פעם אבל נכון לעכשיו הסיוע קטן ביותר. איני יודע אם בנפאל ישנם צרכים מסוימים הזוכים להקשבה, אבל בכל מקרה לא מדובר במימון של הפעילות".

בשיחה עם 'כיפה' אומר חבר הכנסת לשעבר אלעזר שטרן כי האסון האחרון בנפאל מוכיח עד כמה נכון היה להגדיר את השליחות לנפאל כשירות לאומי. “השליחים מתפקדים בזמנים כאלו ככתובת וכמזור לישראלים בעולם. גם בנושאים שונים שאינם מצבי חירום - כשמישהו נפצע, מתמכר לסמים או מותקף. אין ספק שהם מהווים בית להרבה מאוד ישראלים ומקריבים המון בשביל זה".

שטרן לא מתייחס לשאלה האם יש צורך להוסיף תקציבים לבתי חב"ד בעולם, אך מבהיר כי בהחלט לא נעשה מספיק מבחינת המדינה על מנת להכשיר את השליחים ככתובת במקרי קיצון. “צריך לעגן השתלמויות בחוק שיכשירו את השליחים, ומנגד השגרירות צריכה להשתמש בבתי חב"ד ולהבין את היתרונות המעשיים שלהם".