בפעם הקודמת כתבנו אודות המדרון החלקלק. טבעו של עולם הוא שהויכוח אודות החלת המדרון החלקלק במקרה ספציפי הינו ויכוח עקר לחלוטין. הויכוח הולך כך: צד אחד טוען שזה הרי לא אסור משורת הדין ולכן אין לאסור זאת עתה, ומנגד הצד השני טוען שמעולם זה לא הותר למעשה ולכן גם עתה אין להתיר זאת.
המסקנה היחידה שניתן לדלות משמיעת טיעון של צד אחד בויכוח הזה הוא שלא כדאי להכנס לויכוח - שכן אין לך ויכוח מיותר יותר מזה.
לכן, הפעם כשנעסוק בנושא הכי בוער מכל סוגיות המדרון החלקלק, סוגיית "הרב ממין נקבה - הייתכן?!", אנחנו נתעלם באלגנטיות לחלוטין מכל מה שקשור למדרונות חלקלקים.
לפני כשנתיים קם לו רב קהילה אחד בארה"ב והחליט שהוא מסמיך לרבנות אשה, אלא שהוא ידע שצעד זה לא יתקבל יפה אצל עמיתיו הרבנים. לכן הוא המציא תואר חדש והוא הצהיר: "לזאת ייקרא מהר"ת (מנהיגה הלכתית רבנית תורנית)". עברו כמה חדשים ולמעט קצת גיחוכים לא נשמע לא קול ענות גבורה ולא קול ענות חלושה. החליט אותו רב שיש לשנות את התואר ל"רבה", דהיינו רב לזכר ורבה לנקבה. ואכן היום ישנה אשה, המכהנת בתפקיד סגנית רב קהילה בקהילה אורתודוכסית בארה"ב והיא מכונה בתואר רבה. בארה"ב צעד זה, המסתכם סך הכל בתואר, זכה לביקורות כמעט מכל גוף אורתודוכסי.
 |
|
מלכה בינה. ראש מדרשת מת"ן נחשבת בעלת מעמד שווה למעמדו של ראש ישיבה
|
ומה קורה בארץ? יש בארץ אשה אחת או שתים המצהירות שהן הוסמכו לרבנות ע"י רב אורתודוכסי, אבל נדמה שאפילו הן לא ממש מתייחסות לעצמן ברצינות. עם זאת, ישנן כמובן רבניות המכהנות יחד עם בעליהן ברבנויות שונות בארץ ומתפקדות כרב ממין נקבה לכל דבר: הן נותנות שיעורים, מארגנות פעילויות למען נשות הקהילה, ופותחות את ליבן בפני כל נצרך. ישנה בארץ אפילו קהילה אחת שהשכילה להחתים את הרבנית (שהינה אשת הרב המקומי) על חוזה, הדומה לחוזה שעליו חתום בעלה, המפרט את חובותיה וזכויותיה של הרבנית כלפי הקהילה. נשים אלו לא גרמו לרעש גדול בארץ, משום שהן לא התיימרו להמציא את הגלגל.
אך הדבר המעניין באמת שקורה בארץ הוא בכלל לא בתחום של רבנות קהילתית. בארץ ישנה תופעה בכל הנוגע לרבנים ממין נקבה שעד כמה שידוע לי אינה קיימת בארה"ב. בארץ ישנן ראשי ישיבות ממין נקבה. תסתכלו מסביב ותראו נשים שיש להן השפעה גדולה על תלמידותיהן, שאינה שונה מההשפעה שיש לראש ישיבה על תלמידיו. נדמה לי שכל מי שלמד בישיבה יודע להצביע על הרב שהשפיע עליו יותר מכולם, אם זה בתחום של לימוד תורה, יראת שמיים, דקדוק בקיום מצוות או בהשקפה. כיום ישנן לא מעט נשים בציבור הדתי-לאומי שיכולות להצביע באותה מידה על הרבנית הממלאת אצלה את התפקיד הזה.
 |
|
הרבנית חנה הנקין. כמעט בכל חלקי הציבור ישנן נשים במעמד ראשי ישיבות (צילום: עודד אנטמן)
|
כאן, כבר לא מדובר על נשים המחזיקות בתואר רבנית בגלל נישואיהן לרב או ייחוסן המשפחתי, אלא אך ורק בזכות עצמן - זה שהן זכו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אני די בטוח שחלק מהנשים שהייתי מעוניין להביא כדוגמאות לא היו מעוניינות בכך, אז אזכיר רק שתי נשים, או אולי יותר מדויק לומר שתי מלכות: מלכה פיוטרקובסקי ומלכה בינה. הראשונה עמדה בראש מדרשת לינדנבאום, והשניה עומדת בראש מת"ן. נשים אלו נחשבות, לא רק בקרב תלמידותיהן, בתור בעלות מעמד שווה למעמדו של ראש ישיבה. שתי הנשים הללו הן כבר סבתות, וסביר להניח שבדור הצעיר יותר ישנן נשים רבות ששואפות להגיע למעמד דומה, והן מן הסתם גם תגענה. חשוב גם להדגיש שהתופעה הזאת אינה מצומצמת לחלק אחד מהציבור. כמעט בכל חלקי הציבור ישנן נשים במעמד ראשי ישיבות המפורסמות בתורתן שלהן. נשים כאלה קיימות בקבוצות הכי דתיות-מודרניות ועד לקבוצות החרד"ליות ביותר בציבור הדתי-לאומי.
מן הסתם, לכל אחד מהקוראים יש דעה מגובשת על מה שקרה בארה"ב עם המהר"ת לשעבר והרבה בהווה, בין אם הוא הכיר את הסיפור הזה לפני כן ובין אם הוא רק חשב על כך בעבר מהבחינה התיאורטית. אני מקווה שהצלחתי להראות בפסקאות האחרונות, שזה בכלל לא משנה מה דעתנו ביחס לנושא "הרב ממין נקבה" - אנחנו כבר חיים כאן בארץ, מרכז התורה של העולם היהודי, במציאות השונה לחלוטין ממה שהיה לפני שנות דור. לחלקנו אולי קשה לקבל את זה, אך למעשה כבר קיימות בארץ נשים רבות שהן "רבנים ממין נקבה". הן לא משמשות ברבנות קהילתית או עירונית, אך הן מחזיקות בתפקידים ובמעמד רבני מכובד גם בלי זה.
לסיכום דברינו להפעם, ניסינו להציג את המציאות כפי שהיא ביחס ל"רב ממין נקבה" בארץ, מבלי להביע דעה על מציאות זו. בעז"ה בפעם הבאה נמשיך וננתח מציאות זו.
הכותב הינו בעל הבלוג רב צעיר.