המאמר הנוכחי מבקש להצביע על הצורך בקביעת סטנדרט אחיד במדינת ישראל בכל הנוגע לתוכניות ההסמכה לרבנות ועל החובה לעגן זאת בחקיקה, באופן שהסמכות בנושא זה תהיה מופקדת בידי הרבנות הראשית. זאת על מנת למנוע את הזילות והפיחות בתואר "רב", כפי שאנו עדים להן בתקופה האחרונה.
ההכרה בנחיצותה של הנהגת סטנדרטיזציה בכל הקשור להסמכה הולכת ומתחוורת על רקע התופעה החדשה יחסית של הסמכת נשים לרבנות בעולם האורתודוקסי. חלק מהתוכניות להסמכת נשים, ובכלל זה תוכניות המשותפות לנשים ולגברים, מציעות מצע לימודים מצומצם בהיקפו בהשוואה לתוכנית ההסמכה מטעם הרבנות הראשית, שהמוניטין שלה מן המפורסמות הוא. למרות שנקודת המוצא של מאמר זה הינה תוכניות ההסמכה לנשים, דבריי מתייחסים למכלול תוכניות ההסמכה.
נסקור בקצרה את התוכניות ללימודים הלכתיים מתקדמים לנשים ואת תוכניות ההסמכה המיועדות להן. מכון דרישה בניו יורק היה המוסד הראשון שהציע לנשים, בשנים 1984-2014, לימודים מקבילים להסמכה לרבנות, בתוכנית בת שלוש שנים. במכון למנהיגות הלכתית שבמדרשת לינדנבאום מוצעת תוכנית לימודים המקבילה לתוכנית הנלמדת מטעם הרבנות. הלימודים מתקיימים במהלך חמש שנים, בארבעה ימי לימוד מלאים בשבוע, והתוכנית כוללת לימודי השלמה שונים, ובכלל זה הדרכת כלות, ייעוץ מיני ונושאים נוספים. בית המדרש לנשים ב"בית מורשה", שאינו פועל השנה, הציע תוכנית לימודים עם מבחנים הדומים למבחני ההסמכה של הרבנות. הלימודים התפרסו על פני יום לימודים מלא בבית המדרש לצד הכנה והשלמה בבית בהיקף משמעותי, ותוכנית לימודים מלאה הייתה בת שש שנים. מת"ן בירושלים מקיים את תוכנית "הלכתא", תוכנית בת חמש שנים ללימודי הלכה גבוהים.
תוכניות הסמכה לנשים מוצעות בשנים האחרונות על ידי ישיבת מהר"ת בניו יורק, ישיבת "הר-אל" בירושלים, ועל ידי הרב דניאל לנדס מירושלים. תוכניות אלה מצומצמות בהיקפן בהשוואה לתוכנית מטעם הרבנות. ישיבת מהר"ת מציעה תוכנית הנלמדת במשך ארבע שנים במהלך ארבעה ימים בשבוע, וכוללת את תוכנית הרבנות בצורה חלקית, תלמוד, תנ"ך, מחשבת ישראל ונושאים נלווים. מחזור הבוגרות הראשון סיים בשנת 2013. לתוכנית מתקבלות גם נשים שעיסוקן הקודם לא היה קשור ללימודי יהדות.
ישיבת הר-אל בראשות הרב הרצל הפטר מכשירה גברים ונשים בעלי מחויבות הלכתית וידע תורני נרחב להסמכה. מחזור הבוגרים הראשון הוסמך ביוני 2015, בתוכנית לימודים אישית שנמשכה כשנתיים. התוכנית המדויקת לא פורסמה, אולם צוין לגביה שההסמכה מתבססת על תוכנית לימודים אישית ועל לימודים קודמים. במחזור הלימודים שייפתח בשנת תשע"ז יתפרסו הלימודים על פני שלושה ימים וערב אחד בשבוע במשך שלוש שנים. חומר הלימודים כולל "לימוד הלכה מעמיק עם מדיניות ציבורית, כולל לימודי דתות וכתיבה יוצרת. כשרות, נידה, אבלות, שבת, אישות, גיור, אתיקה רפואית ועסקית, תפילה, ובצדם קיימות ושכנות, דמוקרטיה ויהדות, יחס אל מיעוטים, מגדר, מעמדה של מדינת ישראל לפי ההלכה". לימודי ההלכה מתקיימים בבוקר ובערב הנוסף, ושעות אחר הצהריים מוקדשות לנושאים האחרים.
לאחרונה העניק הרב לנדס הסמכה למחזור המוסמכים הראשון, הכולל נשים וגברים כאחד. הרב לנדס עומד בראש מכון פרדס, אולם ההסמכה שהעניק פרטית היא. חלק ממקבלי ההסמכה הינם מורים ובוגרים משורות המכון. התוכנית מוגדרת כהסמכה אורתודוקסית. תוכנית הלימודים לא פורסמה מפורשות. היא אינה מצטמצמת לנושאים הלכתיים, והרב לנדס התבטא באומרו שוויתר מהר מאוד על השאיפה להעמיד מוסמכים אשר להם ידיעות בהלכה בלבד, ועבר ליוזמה החשובה יותר של קידום תלמידי חכמים יצירתיים, עם יושרה, רגישות ואומץ שיש להם נגישות לבני קהילתם.
מצב העניינים במדינת ישראל כיום הוא שכל אדם המחזיק בתעודת הסמכה לרבנות יכול להקים תוכנית להכשרת רבנים ורבניות ולהעניק הסמכה אישית, מבלי שקיימת רגולציה כלשהי מטעם גוף חיצוני עצמאי בנוגע לרמת הלימוד ולהיקפו.
בפני גברים המתעניינים בהסמכה מטעם הרבנות הראשית מוצבים תנאים מוקדמים, ובכלל זה לימודים בישיבה או בכולל במשך שש שנים לאחר גיל שמונה עשרה, אולם בתוכניות ההסמכה לנשים אין דרישות מוקדמות כה גבוהות, וכאמור לתוכנית בישיבת מהר"ת מתקבלות נשים שעיסוקן אינו קשור ללימודים תורניים. תוכניות הלימוד המקוצרות, של נשים ושל גברים כאחד, יוצרות זילות של התואר "רב", ומוציאות מוסמכים שאינם ברמה למדנית המשתווה למסיימי ההסמכה מטעם הרבנות. בסופו של דבר, הפער בין מסיימי התוכניות המקוצרות לבין בוגרי תוכניות ההסמכה מטעם הרבנות אינו פועל לטובת אותם מסיימים, ועלולות להתעורר סיטואציות שבהן יהיה הדבר בעוכריהם. כמו כן, נשים התובעות שוויון מגדרי בהלכה אינן יכולות, לטעמי, לבוא בדרישה ללמוד לקראת קבלת הסמכה לרבנות, ובה בעת ללמוד בתוכניות מקוצרות.
הצורך בקביעת תקן אחיד לכלל התוכניות להסמכה לרבנות, דומה עקרונית לרגולציה הקיימת בתחומים אחרים במדינת ישראל; בלימודים אקדמיים ובנושא הכשרות. במסגרת העמדת מדדים אבסולוטיים ייקבע שרק מי שסיימו תוכנית רשמית כזו יוכרו כזכאים לתעודת הסמכה וייחשבו כרבנים במדינת ישראל.
הסטנדרט של לימודי ההסמכה שצריך להיקבע כאמת מידה רשמית, אמור להיות תוכנית הלימודים להסמכה המוצעת כיום מטעם הרבנות הראשית, ששמה יוצא לפניה. כשם שהרבנות היא הקובעת והאחראית בענייני כשרות, כך היא אמורה להיות מופקדת מבחינה חוקית על הסדרת המנגנון של תוכניות ההסמכה לרבנות. דרך זו גם תשים קץ לעוול ולאבסורד הנוכחיים לפיהם אדם הלומד להסמכה בתוכנית חלקית זוכה לאותו התואר עצמו כמו אדם השוקד על תלמודו במשך שנים רבות יותר. ישנם מוסדות אחדים להשכלה גבוהה בעולם שאפשר באמצעותם לקבל דוקטוראט בפרק זמן קצר יחסית, ויש מקום לכאורה למתוח קווי דמיון בין תוכניות ההסמכה המקוצרות למוסדות הללו. הסטנדרטיזציה בנושא ההסמכה אמורה אף לקעקע את התופעה הפסולה לפיה בני אדם שמעולם לא זכו להסמכה רשמית, מתהדרים בתואר "רב".
מעבר לכך, החובה להנהיג תקן אחיד למבחני ההסמכה היא בעלת חשיבות מכרעת לעתיד שימור ההלכה בישראל ולהמשך שלשלת הפסיקה. אין ספק שחלק ממסיימי תוכניות ההסמכה המקוצרות אינו מסוגל להורות בתוכניות הלימודים המלאות, ונקודה זו אמורה להוות אמת מידה ואבן בוחן. התוכניות המקוצרות להסמכה הן אף בגדר בכייה לדורות מבחינת היכולת של המוסמך להוציא מתחת ידיו חיבור הלכתי או ספר שו"ת ברמה המקבילה לבוגרי התוכנית מטעם הרבנות הראשית.
לעיתים מושמעת הטענה שמוסמך לרבנות בימינו יכול בנקל לבדוק נושאים הלכתיים בכוחות עצמו, בספרי הלכה ובמאגרים. אולם השקפה זו אינה עומדת במבחן המציאות, וכבר הצבעתי על תקלות ושגיאות שיצאו מתחת ידיהן של כותבות שהסתמכו על מקורות מכלי משני וממאגרים שלא היו נטולי שגיאות בעצמם, ובדרך זו הוטמעו טעויות באוצר מקורותינו.
כללו של דבר, על רקע תוכניות ההסמכה שצצו לאחרונה, המצומצמות בהיקפן בהשוואה לתוכנית מטעם הרבנות הראשית, קיים צורך מיידי לפעול לקידום הנהגת סטנדרטיזציה של מבחני ההסמכה באמצעות הסדרת חקיקה בתחום זה. רגולציה זו נחוצה גם לטובת שמירה על רמת הפסיקה ההלכתית כפי שהייתה מדורי דורות, ולטובת המשך העמדת רבנים הבקיאים בעומקה של הלכה.