שאל את הרב

בחירה חופשית?! שאלה באמונה...

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 21/02/15 22:57 ב באדר התשעה

שאלה

שאלת הבחירה חופשית נורא מוכרת, ולכן שמעתי עליה כבר אינספור תשובות, אבל הן פשוט לא משכנעות אותי, ולכן אני שואלת שוב.

גדלתי וחונכתי על שני מושגי יסוד קריטיים בעולם היהדות: השגחה פרטית, ובחירה חופשית. אנחנו מאמינים שהקב"ה משגיח עלינו תמיד, דואג לנו ומכוון אותנו, שהכל מסובב מלמעלה. שום דבר לא קורה סתם, הכל חלק ממשהו שה' מכוון ומסדר. מצד שני, אנו מאמינים שמוטלת עלינו החובה לבחור בין טוב לרע- כלומר יש לנו את אפשרות הבחירה.

אבל זה סותר, מאוד מאוד סותר!

אשאל את השאלה דרך שתי תתי שאלות שנורא מטרידות אותי:

1. האמונה בהשגחה כוללת הבנה כזאת שכל דבר בחיים מדוייק לי, ונועד להביא אותי למקום שבו אני נמצאת. מהדברים הגדולים להכי קטנים- המשפחה אליה נולדתי, תחנת האוטובוס שלי, המקום בו אני יושבת בכיתה- והרשימה יכולה להימשך עד לכל פרט ופרט בחיים שלי, שכולם בסופו של דבר מביאים אותי לאיפה שאני לפעמים במודע לפעמים לא. כל הדיוק הזה יוצר את מי שאני. ואני שואלת- איך בתוך זה יש מרחב בחירה? כששאלתי את רב האולפנה שלי את השאלה הזאת הוא ענה שבמה שקורה האדם לא שולט, אך הוא בוחר מה לראות בזה. השאלה הזאת לא ענתה משתי בחינות: ברמה הפשוטה, זה לא מסביר את הבחירה שלכאורה יש לאדם במעשיו, אלא רק בחשיבה שלו. ונוסף על כך- זה סותר את המקום שבו הכל מדוייק לי, כי בסופו של דבר כל החיים שלי מתוכנתים על משהו שגורם לי לחשוב בצורה מאוד מסויימת. אם קורה משהו והתגובה שלי היא לראות את ה' בזה, זה רק בגלל החינוך שקיבלתי ודברים שהגיעו אליי בחיים בצורה כזאת מדוייקת שהולידו בעל כורחי את המחשבה הזאת. אז איך יתכן שיש לי בחירה בעולם שבו הכל מדוייק ומכוון מלמעלה?

2. דוגמא נפוצה לשאלה הזאת- היא השאלה של פרעה. יש שתי טענות: שה' אמר מראש שיהיה מי שיעביד את עם ישראל, ושה' הקשה את לב פרעה כלומר כתוב במפורש שהוא לא בחר בעשיו. לכל אחד מאלו יש תשובה יפה ומנומקת: על הראשון שה' כיוון שמישהו יעביד את ישראל, אך פרעה בחר להיות זה שמבצע וזה לא נכפה עליו. על השני, שיש איזשהו שלב שבו האדם מאבד את האפשרות שלו לבחור כשהוא רשע. השאלה שלי היא האם הייתה לו בחירה מלכתחילה. (עכשיו שאני חושבת על זה, זאת אותה שאלה, רק הרחבה שלה). הרי בדוגמא של פרעה- ה' כיוון שמישהו ישעבד את עמ"י, וזה לא היה חייב להיות פרעה. אבל יש משהו בזה שלא מסתדר, כי כן יש משהו

תשובה

בס"ד
שלום רב,

בהתייחס לשאלה 1 -
הרב סולובייצ'יק כתב מאמר בשם "קול דודי דופק". בפתח המאמר הוא מבהיר שיש ביהדות שתי גישות כלפי האירועים שעוברים עלינו, הוא מכנה אותם בשם 'גורל' ו-'יעוד'.
הדברים שאת אומרת מתאימים למה שהוא מכנה 'גורל'. כך גם הבנת את הרב שדברת אתו. כאילו עלינו להבין שכל מה שקורה לנו צריך לקרות. אנחנו נתונים בידי גורל משמים שמטלטל אותנו ממקום למקום כמו כדורגל שנבעט ברגלי השחקנים.
את כותבת: "...כל דבר בחיים מדוייק לי, ונועד להביא אותי למקום שבו אני נמצאת..."
הרב סולובייצ'יק דוחה גישה זו באופן מוחלט.
הוא מצדד בגישה הפוכה שנקראת 'יעוד'.
אני חייב להגיב מתוך חרות מוחלטת על מה שקורה לי. אני צריך לפעול ולעשות כל שביכולתי כדי לקחת את עצמי למקום הנכון לי, שהוא לעיתים הפוך מהמקום שאליו הובילו אותי.
אם אדם משלים עם גורלו ולא מגיב כלפי הדברים שקורים לו הוא חוטא.
לדוגמה, הרב סולובייצ'יק דוחה בחריפות דעות שמנסות להסביר מדוע ולמה התרחשה השואה.
הוא טוען שאין הסבר לשואה אבל יש מסקנה מעשית: מקומו של עמ"י רק בארץ ישראל, לשם כך יש לפעול בכל המרץ, להביא את כל עמ"י לארץ ישראל.

כל אדם חייב להגיב כלפי המציאות שסביבו במיטב כוחו האמוני והמוסרי.
לסיכום: הכל מכוון מלמעלה אבל לא תמיד כדי שתשלימי עם הנעשה לעיתים עלינו להתנגד למה שקורה ולפעול בכל הכוח (כולל תפילה ותחנונים) כדי להשפיע לשינוי הדברים לטוב.

בהתייחס לשאלה 2 -
(אני ממליץ לך ללמוד את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרקים ה - ו; יש לו דיון עמוק ומדוייק בנושא של בחירת חופשית)
פרעה היה יכול והיה חייב לקבל יפה את עמ"י במצרים אחרי שהוא הזמין את משפחתו של יוסף לבוא למצרים. מכיוון שפרעה פעל לשעבוד והשמדה של עמ"י הוא נענש ובצדק.

גורלו של פרעה לא קשור למה שנאמר לאברהם.
פרעה נענש באמת ובצדק על הכוונות ועל המעשים שהוא עשה.
(עניין הכבדת ליבו של פרעה מוסברת כתופעה פסיכולוגית: פרעה היה שבוי באגו המנופח שלו וכבר לא היה מוכן לוותר)

כך מבחינת חיים הרוצח. לחיים אסור לרצוח. הוא רוצח בכוונת תחילה ובכך מתחייב בנפשו.
גורלו של שמעון, לא קשור לגמול שמגיע לחיים על מעשיו הרעים.

הדבר דומה לשני אחים. כשאבא כועס על מעשיו של האחד ולפתע בא אחיו ומכה אותו בהנאה רבה. האם האבא יסכים לכך? האם האבא יקבל את טענת האח שהוא מעניש בשם אביו?

כך אין הגנה לפרעה שהוא כאילו קיים את רצון ד' לענות את ישראל במצרים. פרעה היה רשע שבקש לשעבד ולהשמיד את עם ישראל ומגיע לו להענש על כך.
כך אין הצדקה לחיים שרוצח את שמעון. חיים הוא רוצח, זאת היתה כוונתו ואלו היו מעשיו ועל כך הוא נענש.

תשאלי: כיצד היו ישראל משתעבדים במצרים אם לא היה פרעה רשע?
כיצד היה מתקיים גורלו של שמעון למות אם חיים לא היה רוצח אותו?
התשובה היא פשוטה - יש לקב"ה שליחים רבים למלא את רצונו.
בדיוק כך אמר מרדכי לאסתר: "כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת*רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ*אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת".

יש בתנ"ך שפע דוגמאות ל-'יצירתיות' של הקב"ה בניהול העולם ובמילוי רצונו בדרכים לא צפויות:
1) תוך כדי בריחתו של יונה משליחות אלוקית הוא מחזיר בתשובה את מלחי האניה בלי שהוא בכלל מתכוון לכך.
2) הכתובת על הקיר במשתה בלשצאר מביאה למותו ולאבדן ממלכתו.

באשר לסתירה המפורסמת שבין ידיעה ובחירה - גם כאן הרמב"ם מביא את ההסבר העמוק ביותר: זו שאלה אודות ידיעתו של הקב"ה, בוודאי אין לנו אפשרות להקיף בשכלנו את כשרון הידיעה שלו.

כתבות נוספות