הפרעות של חניכים בפעולה

שלום!

ציינת בשאלה שלושה נושאים מרכזיים: המד"שים הלא מגויסים, החניך המפריע שמשפיע גם על האחרים, והצורך שלך להשיג שקט בפעולה מצד החניכים. שלושה נושאים שונים אך כמובן מאוד קשורים זה לזה. ובאמת, נראה שאת משרטטת בשאלה כמה מהיסודות של "התנהלות נורמלית" ורצויה של קבוצה: צריך שיהיה שקט, שיתוף פעולה בין מד"שים, שהכל יעבוד בצורה תקינה וטובה. אפשר גם להתרשם שאת מצליחה לעשות עבודה טובה בהחלט בהתמודדות עם המצבים המסובכים ושאת מצליחה להנהיג את הקבוצה ולהתגבר על מכשולים, וזה בהחלט ראוי לציון ומעודד.


למרות שכל נושא בפני עצמו ראוי להתייחסות נרחבת, בכל זאת אני קושר כאן בתשובה בין שלושתם. בהחלט ייתכן שהמכנה המשותף שגורם לבעיות הללו לצוץ הוא המפתח לפתרון אלגנטי ומשמעותי.


[עבודה עם המדריכים: תקשורת פתוחה, שיתוף פעולה, הגדרת מטרות]

אז אם אנחנו מתבוננים בשאלה ובשלושת המרכיבים העיקריים בה, נראה שהמרכיב הסודי המסתורי הזה שאנחנו מחפשים כאן הוא: מטרה. אפשר לטעון או לשער שכל אחת מהבעיות שציינת – וכולן יחד – נובעות בין היתר ממצב של היעדר מטרה ברורה של קיום הקבוצה ושל ההדרכה בקבוצה. לא פחות חשובה מכך היא התחושה של היעדר המטרה (ולאו דווקא היעדר המטרה עצמה). התחושה הזו, שיכולה להתקיים בין אם ישנה מטרה משמעותית ובין אם אין כזאת, יכולה לרפות גם את ידיהם של מדריכים מצוינים, ולהוציא מפוקוס את החניכים. אמנם אני מסכים איתך שיש חשיבות לשמירה עקרונית על המסגרת: יש קבוצה, יש כללי התנהגות, יש מדריכים ויש להם חובות. ועדיין, המסגרת הזאת גובשה כדי לשרת משהו אחר, וכל עוד היא משרתת בעיקר את עצמה, אנחנו לא יוצאים יותר מדי נשכרים, וגם מתקשים לשמר את עצם הלגיטימציה של המסגרת כשלעצמה.


לכן הצעד הראשון שאת יכולה לנקוט הוא לכנס את מד"שייך היקרים, הבנים והבנות, ולפתוח איתם דיון בנושא. מה אנחנו עושים כאן, מה כדאי לעשות עם החניכים שלנו בזמן שנותר לנו להדריך (זה אף פעם לא הרבה זמן...), אילו רעיונות ומטרות מעוררים בנו התלהבות ואנרגיות, וגם בחניכים שלנו? רצוי כמובן לדבר על "מטרות" ולא על "מטרה". מצד שני, כדאי לא להיסחף וכן להתעקש להציב מטרות סבירות, קרובות והגיוניות, כדי לא ליצור מצב שבו בעצם כל הזמן רק חותרים לאיזו מטרה אדירה ומדהימה אבל לעולם לא ממש מגיעים. אז ארבעתכם, כצוות הדרכה, יכולים לחשוב על רעיונות ועקרונות, על הצרכים והפוטנציאל של החניכים שלכם, ואז לבדוק איך אפשר וכדאי לתרגם אותם לפעילות בשטח וגם לתפקוד והמנהיגות הכללית שלכם כמדריכים. בסופו של דבר המטרה הראשונית שלכם כצוות הדרכה של קבוצה היא ליצור "קו" פחות או יותר משותף, שכולכם מתיישרים איתו. לא חייבים להסכים על כל דבר, אבל כן צריך לקבוע עקרונות משותפים שמוסכמים עליכם, ולשתף פעולה כדי שתהיה חזית אחידה. את הדיונים בנושא כדאי לתכנן כך שיתקיימו בימים ובשעות שנוחים לכולם, עד כמה שניתן, במקום שיש בו שקט ופרטיות יחסית (עדיף מאוד לא בסניף, במיוחד בשעות הפעילות כשיש בו עוד אנשים והסחות דעת). כדאי להביא קצת כיבוד, שלל ניירות, עטים, טושים וכו´, כדי ליצור חווית עבודה נעימה וכיפית.


[עבודה עם חניכים: פעולות מותאמות וקשר אישי ]
עד כאן דיברנו בעיקר על המדריכים. כפי שאת ודאי יכולה לתאר לעצמך, הפרעות של חניכים במהלך הפעולה קיימות כמעט בכל קבוצה, כמעט בכל סניף, ובמיוחד בכיתות הנמוכות. זה טבעי, הגיוני וגם די נורמלי. בסה"כ, המצב שאת מתארת לא נשמע קטסטרופלי. יש חניך אחד במיוחד שממש עושה עניינים, ועם היתר הצלחת להגיע להבנה מסוימת. זה בהחלט מצוין. אז הנה כמה עקרונות שיכולים לסייע בנושא ה"משמעת" והשקט בפעולות:


[1. תכנון מראש והפחתת הלחץ]
"בלי פאניקה". לא בכדי זו הסיסמה שמופיעה באותיות גדולות וידידותיות על השער של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". כשעוסקים בבעיות משמעת יש במקרים רבים מעגל קסמים שנפתח וממשיך להתגלגל לו בלי סוף: החניכים מייצרים מידה מסוימת של לחץ על המדריך, המדריך נלחץ ולוחץ בחזרה, החניכים נלחצים עוד יותר – והשמחה רבה. ולכן כדאי לקבל מראש את העובדה שאת עומדת "לסבול" במהלך הפעולה מידה מסוימת של הפרעות, אי הקשבה, חוסר ריכוז, צחקוקים וקלות ראש כללית האופיינית כל כך לילדים ובני נוער בריאים בנפשם. את יכולה גם להגדיל לעשות ולקחת את התחזית הזאת בחשבון במהלך הכנת הפעולה. למשל: להכין מגוון של עיסוקים במהלך הפעולה: חלק פיזי, חלק חווייתי, חלק של הקשבה, חלק של דיון, חלק של משחק, וכו´. בהתאם למצב החניכים את יכולה להחליט כמה מקום, משקל וזמן יוקדשו לחלקים החווייתיים יותר (שמזמנים פחות הפרעות) וכמה לחלקים שתובעים יותר ריכוז, מחשבה, סבלנות ושליטה עצמית (סיפור, דיון, וכו´). את בהחלט יכולה להרשות לעצמך להתחשב בחניכים ולהקל עליהם. אם את רואה שהם "על קוצים" – תכנני פעולות קצרות יותר. פעולה לא חייבת להיות ארוכה מ 20 דקות. במיוחד בשכבות הגיל הנמוכות – זה מספיק בהחלט. כשאת דואגת שמתוך 20 הדקות הללו יוקדש חלק לא מבוטל מהזמן לפעילות חווייתית כגון משחק שמותאם לגילם, אופיים ומצב רוחם של החניכים. בסופו של דבר את יוצרת יחידת תוכן מסוימת שיש לה פן תוכני וחווייתי, שקשורים לנושא שבו את מבקשת לעסוק במסגרת הפעולה.


[2. להפוך את החניכים לאקטיביים]
אמנם נכון שאת המדריכה והם החניכים, ולכן תפקידך הוא להכין מראש פעולה מושקעת, מעניינת ונחמדה, ו"להעביר" אותה לחניכים. "תפקידם" של החניכים הוא בעיקר – להישען לאחור וליהנות מהמופע, אפשר לומר. מצד אחד זה בסדר גמור, ומצד שני פער חריף מדי בין האקטיביות והנמרצות של המדריכים לבין הבטלנות וחוסר המעש של החניכים יכול ליצור בעיות, הן ברובד המשמעתי והמנהיגותי בקבוצה והן במישור החינוכי העמוק. לכן בהחלט כדאי לכולנו לתפוס ולהגדיר את תפקיד המדריך לא כ"ספק שירותים" עבור החניך/הלקוח, אלא כגורם שממריץ ומעודד את החניך לפעול, ליזום ולהתפתח. הפעולה הטובה ביותר בעולם (בהנחה שיש כזו) היא לא זו שבסופה החניך מתפעל, מתרשם וחושב/אומר: "וואללה, צודקת המדריכה. איזו שאקלית...", אלא זו שמניעה אותו לקום, לארגן עוד כמה חבר´ה ולעשות משהו. ולכן את כמדריכה יכולה לכוון את עצמך לשם מראש, ולהכין פעולות שלא רק חותרות ל"מוסר השכל" רעיוני וכללי, אלא למחשבות שקשורות לחיי היומיום של החניכים ולתרגום של המחשבות הללו לעשייה יומיומית. מלבד זאת בהחלט אפשר ורצוי לשלב את החניכים בעשייה הקבוצתית והסניפית. לבקש את עזרתם בארגון פעילויות, להציע למספר חניכים לארגן קומזיץ/"ערב"/טיול קצר/התנדבות, וכו´. ככל שהחניכים יתרגלו לראות את עצמם כשותפים בקבוצה ולא כקהל שקונה כרטיסים לקרקס, יהיה לכם המדריכים קל יותר לעבוד איתם ולחתור למימוש המטרות שהצבתם.


[3. פרופורציות: ה"פעולה" כחלק קטן מההדרכה]
אין ספק שחשוב להכין פעולות טובות ומעניינות. אבל חשוב לא פחות לזכור שהפעולה, אותה יחידת פעילות קצרה שכוללת משחק/סיפור/דיון וכו´, היא למעשה אינה ליבת הפעילות המשמעותית בהדרכה. אפשר לעשות חשבון פשוט ולראות שסך הזמן שאנחנו מבלים עם החניכים בפעולה עצמה קטן לאין שיעור מכלל הזמן שאנחנו מבלים איתם "סביב" הפעולה. אז על מה אנחנו "מבזבזים" את כל הזמן הזה? על משחק משותף (משחק "סתם", בלי ערכים. תארי לעצמך המצאה שכזאת.), פטפוטים חסרי חשיבות, אולי קצת רכילות יומיומית על החברים מביה"ס/כוכב הריאליטי התורן/אכזריותה המתמשכת של המורה לתושב"ע בענישת מאחרים, וכו´. כל אלה נראים במבט ראשון חסרי חשיבות ואולי יותר מכך: בזבוז זמן על הבלים רדודים. אבל למעשה הזמן הזה הוא "זמן הזהב" של המדריך עם החניכים. ניצול נכון של השהות ה"אגבית" המשותפת עם החניכים יכול לספק אינספור הזדמנויות ללמידה על עולמם של החניכים, על הדברים שמשמחים, מרתקים או מטרידים אותם, ומן הצד האחר גם המון פוטנציאל להשפעה חינוכית "רכה" (בניגוד למשל ל"מוסר השכל"...). יצירת אווירה נינוחה בין הצוות לחניכים במהלך הזמן המשותף בסניף היא מיומנות מפתח שיכולה לסייע מאוד גם ביצירת יחסי אמון טובים בין הצדדים, בשמירה על משמעת ומסגרת כללית, וכמובן ביצירת השפעה חינוכית אפקטיבית.


[לסיכום:] העשייה הקבוצתית, מצב הרוח והמורל בקבוצה, ההתנהלות הכללית וכן ענייני המשמעת, הם למעשה ענפים שמחברים לגזע אחד ומושפעים ממנו. הגזע הזה הוא ליבת הפעילות והמנהיגות של הקבוצה, שכוללים גם את המטרות שהמדריכים מגבשים, המטרות שלאורן הם מגבשים ומתכננים את הפעילות ואת מערכת היחסים מול החניכים. ככל שאנחנו מצליחים לטפח ולחזק את הגזע, כך אותם ענפים מקבלים חיזוק וצומחים מהר וטוב יותר. כאשר צוות המדריכים פועל בתיאום ובשיתוף פעולה, כאשר הפעולות מותאמות לצרכים של החניכים, וכאשר החניכים מעורבים באופן אקטיבי במתרחש בקבוצה ומקבלים הזדמנות לפעול וליזום, ממילא משתפרת האווירה ועיקר תשומת הלב של החניכים נתון לדברים שעושים במסגרת הקבוצה ולא לקרבות אגו מול החניכים. בתוך כל זה חשוב לזכור שתפקידו של המדריך הוא לא להעביר פעולות אלא לקשור מערכות יחסים טובות עם החניכים, להכיר אותם, לזכות באמונם ולפתוח איתם ערוצי תקשורת טובים וכנים, ללא שיפוטיות וללא הטפות מוסר יבשות. בסופו של דבר, החותם העיקרי שנשאר מתקופת ההדרכה הוא לא מסקנה ערכית כזו או אחרת, התפיסה של החניכים לגבי היכולת שלהם להתמודד, ליזום ולפעול בעולם באופן עצמאי, כמובן לאור הערכים ותפיסות העולם שמנחות אותו.


בהצלחה!

אוהד

ohadspt2@gmail.com


כמה תשובות רלוונטיות בנושאים קרובים, לקריאה נוספת:

חניך דומיננטי בקבוצה מושך אותה לכיוונים שליליים
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=209101
חניכות מפריעות ולא משתפות פעולה: איך בונים קבוצה?
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=247849
חניכים מפריעים ואלימים – כיצד מתמודדים?
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=242701
האם יש צורך בפעולות "כבדות"?
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=236650
מדריך "כבד" או "זורם"?
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=237705