מסיבה בבסיס לכבוד "חג המולד"

בבסיס מתארגנת מסיבה לכבוד חנוכה בנושא 'חג המולד' האם מותר לי להשתתף בה?

תוכן התשובה:

התשובה ניתנה על ידי הרבנית יפית קליימר במסגרת מיזם "משיבת נפש - רבניות בית הלל"

שלום לך, מעצם שאלתך אני מבינה שחשת רתיעה מהעניין ואי שקט, מתוך הבנה שאין זו מסיבה שבה אפשר לבחור לשבת בצד עם חברות, שהרי הנושא הופך אותה ל"אחרת".

אכן לא ראוי לקחת חלק במסיבה המתוכננת לעצם היום בו חוגגים מיליוני נוצרים את הולדתו של ישו. להיות נוכחת במסיבה כזו כאשר הקשרה ההיסטורי, הדתי והרגשי עבור העם היהודי ידוע, וכשאת יודעת שבאותו היום מיליוני יהודים, כולל משפחתך מדליקים נרות חנוכה, זהו מצב שיש להימנע ממנו ולא להיות נוכחת בו (ראי הרחבה בסוף התשובה).

אין זו אמירה כנגד מאמיני הדת הנוצרית חלילה, להיפך, במסגרת חופש הדת, מדינת ישראל חייבת לאפשר חגיגות לכל ציבור נוצרי החפץ בכך ואף נשיא מדינת ישראל נוהג מדי שנה לערוך קבלת פנים רשמית במשכנו לראשי העדות הנוצריות בישראל, לרגל חג המולד והשנה האזרחית החדשה וכך נאה וכך יאה הן מדרכי שלום והן מדרכי שכנות טובה.

אולם, החבר'ה היקרים שלך, אשר לזכותם נאמר שכנראה לא מודעים לבעייתיות של חגיגת כריסטמס בבסיס של צה"ל בחנוכה ולקושי שלך, זכו לכך שאת משרתת איתם.

יש לך הזדמנות נהדרת, במידה ותחליטי שמתאים לך, לנסות ולהביא לשינוי ההחלטה. לספר לחברייך שאינך יכולה לקחת חלק במסיבה וגם לספר להם מדוע. גם אם לא ישנו את הנושא, הרי תדעי שכמעשה המכבים, הוספת מעט אור.

אני יודעת שזה נשמע גדול ובומבסטי. אבל אנו גם יודעות שלא פשוט להיות חיילת דתית בחברה חילונית ועם כל הקושי, בחרת כמו שאר חברותייך הנפלאות, להתגייס בראש מורם ובזהות ברורה של חיילת דתיה המקפידה על קלה כבחמורה. השאלה שלך פחות קשורה בהלכה ויותר שאלה של זהות ושל סימון גבולות המצריך עוז וענווה. מעצם שאלתך אני מבינה שיש לך, גם את זה וגם את זה.

אשרייך שלא נגררת לנוחות שבאי השאלה.

מברכת אותך בחנוכה כשר ושמח!!

יפית

הרבנית יפית היא מנהלת "צהלי" – מכינה קדם צבאית לבנות דתיות ע"ש תמר אריאל

להרחבה וקריאה נוספת מומלצת –

חג המולד (כריסמס) מוזכר בדברי הפוסקים במפורש כאחד מחגי הנכרים. לדוגמה בדברי המהר"ם מרוטבורג "ופירש רבינו שמואל בשם רבינו שלמה זקנו – רש"י - דמן הדין אינו אסור אלא יום האיד (יום חג) שעושין בשביל ישו הנוצרי, כגון ניטל..." (ניטל הוא הכינוי בלטנית ליום זה Natale Domini - הולדת האדון), וכן בדברי ר' עובדיה ברטנורא בפירושו למסכת ע"ז א,ב.

לדיון בשאלה האם הנצרות היא בגדר עבודה זרה, ראי: דרור פיקסלר, תחומין כ"ב תשס"ב 68-78, ובתגובת הרב אריאל. אם דינה כע"ז ברור שאין לשתף פעולה בחגיגת יום זה שהוא חלק מחגי ע"ז, ואנו מצווים להתרחק מכל ענייני ע"ז (ואפילו למכור דברים שעלולים לשמש לצורכי חגי ע"ז אסור - רמב"ם הלכות ע"ז ט,ה-ז). גם אם לא נחשיב את הנצרות כדין ע"ז ממש, הלכה פסוקה היא שאסור לעשות ולנהוג בחוקות הנכרים (שו"ע יו"ד סי' קעח,א), בדברים שנעשים כחלק מחוק דתם, וחגיגת יום זה היא קשורה למנהגי דתם, והחוגג נראה כמדמה ועושה בחוקי דתם, וכך כתב הרמב"ם (הל' ע"ז יא,א-ג) "אין הולכים בחוקות הגוים ולא מדמים להם...שנאמר: 'ולא תלכו בחוקות הגוי וכו''... אלא יהיה הישראלי מובדל מהם... וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים".

התשובה התקבלה ממשיבת נפש - רבניות בית הלל, נשות תורה עונות כהלכה
כב בכסלו התשעח
,
10 בדצמבר, 2017
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אילוסטרציה - להמחשה בלבד צילום: yaakov Naumi/Flash90

מנהל בכיר במשרד הדתות: "אין שום מסוגלות להוביל את הכשרות לחוף מבטחים"

קרא עוד