שאלה
שלום רב,
בתיכון הייתה לי חברה טובה
שעם הזמן גיליתי שהמשפחה שלה מאוד לא טובה ומקולקלת
וגם היא התדרדרה למעשי לא טובים והתרחקתי ממנה.
היא עזבה את בית הספר, עברה ללונדון,
חלפו 6 שנים. היום אנחנו בנות 21 .
בינתיים היא חזרה יותר בתשובה, התחתנה ויש לה תינוקת.
אבל למרות כל הזמן שחלף השבוע היא התקשרה אלי פתאום הביתה (אני לא עונה..)
ופונה לחברה שלי ודורשת שאני אביא לה תשובות למה מהחברות הטובה שהייתה לנו
אני התרחקתי ממנה, אני לא יכולה להסביר לה שזה בגלל כל המשפחה שלה ובגללה
כי זה באמת לא נעים, ואני גם לא מעוניינת לחדש איתה את הקשר
אבל , יש בי פחד שהיא מקפידה עלי, כי מאז שהיא עזבה לניו יורק במהלך השנים האלה
קרו לי כל מיני דברים לא טובים , נכנסתי לחרדות, לא הסתדר לי עם הבן זוג שהייתי איתו, לא מצליחה למצוא עבודה קבועה וכ'ו..
הייתי בטוחה שזה עבר לה ושהזמן עשה את שלו אבל אני רואה שגם אחרי 6 שנים פתאום היא נזכרה שוב..
אני לא מעוניינת לחדש את הקשר אבל לא יודעת מה לעשות כדי שהיא לא תקפיד עלי.
בתודה רבה,שרית.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה עדינה, רגישה וזהירה.
יש בה צדדים מרובים.
בשל כך, אכתוב בזהירות שני עקרונות יסוד, ולאורן נבחן את השאלה.
א. ״שלך קודם לשל כל אדם״, לאמור: נקודת המוצא היא שהדבר החיוני הראשוני שלך הוא לייסד את גרעין הקודש הקיים שלך עצמך. זה נשמע מאוד איגואיסטי, אולם להפך - דווקא מי שזכה להכרה פנימית עמוקה הוא זה שיכול להתרחב ולהכיל את האחרים בתוכו.
ב. אסור לגרעין הקיום האישי להפוך לאגואיסטי, ומוטל על האדם להתרחב ולהרחיב את עצמו ככל שהוא יכול.
לאור זה הבה נבדוק את המקרה, אבל למעשה רק את יכולה לעשות זאת.
את צריכה קודם כל לדאוג לעצמך, ולראות האם זה מזיק לך. אם כן, מותר לך לא להתקשר מחדש. אם תחליטי ללכת בדרך זו - הטוב ביותר הוא שלא תתחמקי, ומצד שני אין את צריכה לפרוש את הכל, אלא תאמרי לחברה שלך: ״לי זה לא מתאים עכשיו מסיבות שלי״, ועל ידי כך לא תיפגעי ולא תפגעי.
אולם, בשלב השני, בדקי טוב אולי דווקא יהיה לך טוב להתקשר איתה מחדש, לא לחייב אותה לסבול בגלל המשפחה שלך, לאפשר לכן להיפגש מחדש ולהאיר כל אחת את עצמה מחדש. אם זה אפשרי לך - טוב שתעשי זאת, ואם תגיעי למסקנה שזה לא מתאים לך, אינך חייבת להמשיך.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב