עישון זה איסור גמור

מאיזה דין לומדים שאסור לעשן? מה צריך לעשות כדי להיגמל מעישון? ומה חשב הרב צבי יהודה על סיגריות? הרב אבינר עונה

חדשות כיפה הרב שלמה אבינר 21/05/18 09:35 ז בסיון התשעח

עישון זה איסור גמור
עישון, צילום: שאטרסוק

ש: אנשים שואלים אם יש איסור לעשן
ת: עצם העובדה ששואלים ואינם מבינים בעצמם, זה כבר אות עניות, אך יש להעריכם שלפחות הם שואלים. ודאי אסור. כל שנה מתים בארץ 8,000 איש מעישון, ושישית מהם מעישון סביל, כגון שהבעל מעשן ואשתו מתה. סכנת נפשות!

ש: אבל איסור ונשמרתם מאוד לנפשותיכם הוא רק אם יש סיכון למות מיד, גם אם הסיכון הוא נמוך, כפי שכותב הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש. ועישון אינו הורג מיד אלא בהצטברות.
ת: נכון.  לכן, פוסקים רבים סוברים שאין זה איסור מדין ונשמרתם אלא מדין שאסור לאדם להתנהל בצורה לא בריאה, כדברי הרמב"ם הלכות דעות פרק ד שיש ללכת בדרכי ד', וכפי שהוא מסביר בפרק הראשון שנצטווינו על מידות טובות, כמו שכתוב: "והלכת בדרכיו". וקל וחומר בנידון שלנו שהוא גם מסכן אחרים והוא פושע.

ש: ומה דין החנות המוכרת סיגריות?
ת: גם הם פושעים. וכן בית החרושת, כל אלה מרוויחים כסף על חשבון בריאתו של הזולת.  נורא ואיום. מחלות לב, סוגים שונים של סרטן, כיב קיבה, נזק להריון, פגיעה בפוריות ועוד ועוד. ומעל הכל קיצור אורך החיים.

ש: אז למה הרבנים לא אוסרים?
ת: ודאי אוסרים ואוסרים! בהתחלה לא ידעו שזה הרסני. אדרבה, חשבו שזה מוסיף בריאות. אך מהרגע שהרפואה פרסמה את הנזקים הנוראים הרבנים אסרו, כגון הגרמ"פ או ציץ אליעזר (טו לט).

ש: ומה דין נרגילה?
ת: יותר מסוכן לאין ערוך מסיגריה.

ש: אז מה יעשה אדם שמעשן כדי להפסיק?
ת: הכי טוב הוא שלא יתחיל כלל. ואם התחיל יפסיק מיד. זה יהיה קשה בהתחלה ואחר כך יהיה עונג רב. ואם אינו מסוגל, יוריד את כמות העישון בהדרגה, כגון סיגריה אחת פחות כל יום או לפחות כל שבוע.

ש: רבנו הרב צבי יהודה נקט עמדה בנדון?
ת: כן.  כבר בשנת תשל"ז לפני פירסום המחקרים השליליים, הוא תלה פתק בישיבה שבו הזכיר שזה הרגל רע, ולא עוד אלא שהוא מציק לזולת. וזה לשונו: "הבקשה והדרישה המרובה והנמרצת, בעצם ימי קודש הסליחות והתשובות האלה, בחוסן שלמותם שבבין אדם למקום ושבבין אדם לחבירו, בהחלט להגמל ולהמנע מהרגל של העישון והמיצוץ של חתיכות העשבים של הטבק בתוך הפה והשפתיים, המקודשות באושרינו לעמל תפארתה של תורה ולדבקות חברותיותה.

"אשרי אשר יזדרז ויתגבר לעשות זאת, להגביר תוקף שקידתה של תורה וטהרתה, וריבוי נחת רוח לחברים וחוסן שקידתם ונעימותם. תלמידי חכמים שבארץ ישראל נקראים נועם שמנעימים זה לזה בהלכות ובהליכות, נועם בדרכים ושלום בנתיבות, ומתוך כך ריבוי ההתחזקות וההצלחה ההדדית לאוקמי גירסא ולאברויי בהופעת סייעתא דמן שמייא לקידוש ד' ולזכות הרבים.  נאמנכם באהבה רבה ואהבת עולם, צבי יהודה הכהן קוק".

ראיין: הרב מרדכי ציון