"נעמול קשה על בניית איזונים. לצד נפתלי בנט צריכים ללכת אנשים תורניים על מנת לאזן את ההליכה של הבית היהודי, לא בכוחניות או בכיפופי ידיים אלא במשלים ובמאחד".
בשבוע שעבר הודיע אביחי בוארון, יו"ר מעייני הישועה ומו"ל השבועון 'ישראלי' כי הוא יתמודד למקום ברשימת הבית היהודי לכנסת. יחד עם התמודדותו הוא הודיע על הקמת פורום ישראל, של הציבור ה'אמוני', מילה מכובסת ל'חרד"ל', בה חברים בין היתר הרב מנחם בורשטיין וד"ר חנה קטן. היום (ד') הודיע גם הרב אליהו זיני על הצטרפותו לפורום זה.
בראיון ל'כיפה' אומר בוארון כי למרות שיש קווים דומים בינו לבין אנשי תקומה, הדנים בימים אלו על שריונים בתמורה לאחדות עם הבית היהודי, הבית שלו הוא הבית היהודי. "אני לא מרגיש אורח בבית היהודי. זה הבית שלי בדיוק כמו של כל אדם אחר. אני לא מתחבר, לא ברמה האישית או הציבורית, למנגנון שבוחר את מועמדיו על ידי חוג של אנשים מצומצמים שמקבלים החלטה עבור הציבור כולו. זה לא מסתדר לי. יש 54 אלף מתפקדים בבית היהודי, כשעשרות אלפים מהם נמנים על הציבור האמוני. אין שום סיבה שהציבור הזה לא יבוא לידי ביטוי. מרכיבי הציונות הדתית צריכים בסופו של דבר להתאחד, ואני מציע לחסוך בחישובים של חרד"לים או שאינם כאלו. הרי ברוב מוחלט של הדברים אנחנו מסכימים".
"היה רב בתקומה שרצה להכניס אותי לאיחוד הלאומי וסרבתי", הוא חושף. "אני מאמין שאם באים מתחושת שליחות מגיעים עם הרבה יותר כוח. גם אם ישריינו לתקומה שישה או שמונה מקומות בבחירות לא תהיה להם יכולת עמידה ראויה ענייניהם כי הם לא מגיעים מכוח הציבור. אני לא מאמין בשריונים. אנשים צריכים להפשיל שרוולים ולעבוד קשה כדי שיהיו ראויים לאמון שהציבור נותן להם. אני באופן אישית הייתי מסרב לקבל שריון כלשהו. אני מאמין שאיש שפועל מתוקף שריון כוחו חלש".
למרות דברים אלו, אומר בוארון כי הפעם יש מקום לוותר על האידיאלים בדבר השריונים לטובת אחדות בין המפלגות באופן חד פעמי. “אני יכול להכיל שיש ערכים יותר חשובים מדיונים על שריונים כאלו ואחרים. לכן, בצורה יוצאת דופן וחורגת מהכלל אולי נכון לנקוט בגישת השריונים. קל ללכת לאזור של היפרדות ומאוד מחייב לאמץ ברכיים כושלות ולהתאחד. זה מה שיוביל אותנו לעמדות שלטוניות. האחריות שלנו אינה רק למגזר הדתי אלא לכל החברה הישראלית. אנו מחוייבים להתאחד למען טובת הכלל. מה שלא יקרה, אנחנו במחנה האמוני נשארים בבית היהודי".
לא מעט אנשים יאמרו שיהיו שריונים של תקומה בתוך הבית היהודי, ואין שום סיבה שאנשים המזוהים עם הציבור החרד"לי יתמודדו גם הם בפריימריז. יש שמכנים זאת השתלטות על המפלגה. למה צריך אנשים מהציבור ה'אמוני' בבית היהודי בנוסף לאלו של תקומה?
"בקדנציה האחרונה היו 12 חברי כנסת, מתוכם שני שליש שהינם חלק מהציבור האמוני תורני. גם כאן אפשר לומר שאין תמונה מאוזנת, אבל בסופו של דבר המציאות מאזנת את עצמה. אם יהיו חמישה שריונים בתקומה זה עדיין יהיה מבחינת אחוזים הרבה פחות מהכנסת האחרונה, וזה לא משנה אם אנחנו חושבים כמוהם או לא. מה שחשוב עכשיו הוא שמכאן והלאה הציונות הדתית תלך בחזית מאוחדת שתוביל אותנו להנהגת המדינה. זה מה שיאפשר לנו לצקת בכלים הציבוריים את עולם הערכים המופלא והקסום שלנו".
אתה מגדיר עצמך כמנהיג ציבור 'אמוני' ואף הקמת פורום שיעסוק בכך. אתה בעצם מתחרה על המקום של מוטי יוגב או יוני שטבון. למה הם ולא אתה?
"אני לא מתחרה בהם על קהל הבוחרים שלהם. אני מבקש את אמון הציבור כולו, גם כאלו המגיעים מהציבור האמוני וגם המכונה 'לייט'. הדברים שעשיתי מעידים על רצון לשנות את טובת הכלל, עסקתי במשך שנים בזהות יהודית ובנתינה. לציבור זה לא משנה מה רמתך האישית-דתית בדתומטר, אלא הם מחפשים את האנשים שיזמו, שימסרו את הנפש ושרוצים רק לשנות ולעשות. זה מה שהציבור רוצה ומחפש, ושם אני נמצא".
אתה ראש של תכנית גדולה להטמעת רבנים בקהילות, אתה מוציא לאור של שבועון מצליח בציבור הדתי. את ההשפעה שלך כבר קיבלת. למה ללכת לכנסת בכלל? נראה שיש לך רק מה להפסיד.
"כבר לפני שנים רבות התפתחה בי התחושה שחייבים פתרון מקיף לבעיות העם היהודי, שכוללים הטמעת ערכים, תפיסות ומחשבות שימלאו את הזהות היהודית שחסרה בחלק לא קטן מהציבור הישראלי. יש חלל ערכי בעידן של הפוסט ציונות ואנחנו כבוגרי בית המדרש הדתי לאומי צריכים להיכנס ולתת מענה משוכלל שיהיה יותר גדול מהמענה הציוני הדתי הקלאסי. עולם הערכים שלנו מחבר בין שמים וארץ, בין תורה וקדושה לחיי חולין. לחבר את תורת ארץ ישראל ובית המדרש לחיים.
"עסקתי בכך בהטמעת רבני הקהילות, בהפצת התורה על ידי השבועון 'ישראלי' ועכשיו הגיע הזמן להטמיע ערכים אלו גם בכנסת. בשנות ילדותי הגיע רב ש"סניק לבית הכנסת והפך את כל הקהילה לש"סניקית. לא הבנתי למה בני עקיבא לא שלחו אף אחד ולקח לי הרבה זמן להבין שאף אחד לא חשב על זה, שאף אחד לא שלח את האנשים שלנו להיות רבני קהילות. המטרה שלנו היא להיכנס לכל בית מסורתי במדינת ישראל ולתת להם כלים. אחד מהדרכים לכך הוא בכנסת. איפה עוד אפשר לדחוף את העגלה הישראלית קדימה למקום מבטחים? דרך הכנסת אפשר לדחוף את סולם הערכים שלנו קדימה”.
"אם למדנו משהו מההתנתקות הוא שהחזון שלנו חייב להפוך לחזון של כל הציונות הדתית. בהתנתקות חטפנו כולנו סטירת לחי, והבנו שלעולם הערכים של החברה הישראלית יש השפעה מובהקת על חזון המדינה. כדי להוביל את המדינה צריך לעבוד על הזהות שלנו, על הערכים, ולהוביל גם עמדות פרקטיות ולהגיע לעמדות שלטוניות. צריך להגיע למשרד הביטחון, האוצר, החוץ ואפילו ללשכת ראש הממשלה. לדחוף את בני הציונות הדתית לעמדות שלטוניות. אנחנו קרובים לכך ואני מקווה מאוד שלא נחמץ את השעה ההיסטורית בה אנחנו נמצאים".
כמתיימר להיות מנהיג של ציבור 'אמוני', יש לך בעיה עם חילונים במפלגה?
"חשוב שיהיו שותפים שלא בהכרח מקפידים על קלה כחמורה. יש לנו שותפות דרך עם אחינו החילונים, כדוגמת חברת הכנסת איילת שקד, שבשנתיים האחרונות עשתה לילות כימים כדי לשרת את כלל תושבי המדינה, ובפרט את הדתיים. בהחלט יכול להיות חבר כנסת שהכיפה לא מונחת בדיוק על מרכז ראשו, והוא יוכל לעסוק בצורה יוצאת מגדר הרגיל בעניינים של טובת הציבור הדתי".
"יחד עם זאת, הבכורה צריכה להישאר תמיד בידי הכיפות הסרוגות. בסופו של דבר אנחנו אלו שצריכים להוביל את המפלגה ובעז"ה גם את המדינה. יש מקום לפתיחות, אפילו גדולה ומכבדת, אבל הכל בצורה נכונה, מדודה ומחושבת".
היום הודיעה אנט חאסכייה, ערבייה מוסלמית, כי היא מתמודדת על מקום בבית היהודי, מתחרה בך. אתה בסדר עם זה?
"זה לא משנה אם אתה דרוזי, ערבי או יפני. אם יש אזרח שנאמן למדינת ישראל, לחוקיה, אוהב את המדינה ומוצא עצמו בתוכה, יש לו מקום במדינת ישראל והוא יכול לייצג את בני עדתו בה. עם זאת, כמובן אסור שיהיו לו שאיפות לאומיות שמתנגשות עם הערכים הלאומיים או ערכיים שלנו. מיעוט שלא יעמוד בכללים הוא לא רלוונטי, אבל כאלו שכן יעמדו בכללים האלו יכולים בהחלט למצוא את מקומם גם בבית היהודי. הכל צריך להיות במינון, במידה מושכלת, שתעניק לנו את היכולת להעמיק את עולם הערכים שלנו ולהטמיע אותו במרחב הציבורי".